על קובי ריכטר ואהוד ברק אפשר להתבונן כמו על אדם אחד, שבשלב מוקדם בצעירותו התפצל לשניים, כשכל "חצי" חי באקסטרים את החיים שבחר לחיות. כעת, בבגרותם, החצאים מתאחדים שוב לישות האחת שממנה פוצלו.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

ברק־ריכטר נולד בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא גדל בקיבוץ, התחנך על ערכי תנועת העבודה, והתגייס לצה"ל ליחידה קרבית. ברק־ריכטר שירת בחיל האוויר (שם הפך לטייס מהולל ושיאן הפלות) ובסיירת מטכ"ל (שם הפך לקצין המעוטר ביותר בצה"ל). כבר אז, מי שהכירו אותו שיבחו את האינטלקט שלו, את יכולת הניתוח החדה, ולא פחות - דיברו על האגו. ואז ברק־ריכטר התפצל.

ריכטר (משמאל) עם ביטון, ברק וגולן, בהכרזה על הקמת המפלגה החדשה. "זה צוות שמכריח את ברק לעבוד בצורה שיתופית, הוא יצטרך לדעת לשחרר סמכויות" צילום: יריב כץ

ברק המשיך לקריירה צבאית ואחריה פוליטית. הוא עמד בכל המטרות שהציב לעצמו וטיפס עד לצמרת הגבוהה ביותר, קודם כרמטכ"ל ואחר כך כראש ממשלה. אחרי שמיצה, עבר לעשות מיליונים בעסקים, בעיקר עסקים שאחרים הקימו והוא תרם להם את תהילת שמו.

ריכטר עבר לקריירה אקדמית, וגם הוא עמד בכל המטרות שהציב לעצמו. הוא הצטיין בלימודי ביולוגיה, ואחר כך בחקר המוח, ועשה פוסט דוקטורט ב־MIT. אחר כך עבר לעסקים, הקים בין היתר את אורבוטק ומדינול, ועשה מיליארדים רבים.

מתישהו שני החצאים קצת התחילו להשתעמם מהעשייה המונוטונית שנכפתה עליהם אחרי גיל 70, והם החליטו להתאחד מחדש. ברק־ריכטר חזר להיות אדם אחד.

כל כך הרבה אדרנלין חזר לזרום בעורקיו, כל כך הרבה עזוז לקראת כיבוש יעד נשגב חדש, עד שהכריז על האיחוד האנושי המחודש עוד בטרם החליט איך תיקרא המפלגה החדשה שהקים. מפלגת ברקריכטר נשמע שם הולם, שיכיל את שני האגואים שמוזגו כעת מרצונם. 

לקובי ריכטר (73) אין סנטימנטים, רק מטרות. כשהתחיל להיות מוטרד מהמצב הפוליטי ייסד עם שותפים את התנועה "דרכנו", שביקשה לעורר את הרוב הדומם המתון כדי להשפיע על סדר היום, לטובת הדמוקרטיה ושלטון החוק. אבל כמה השפעה כבר יכולה להיות לתנועה כזאת? ריכטר גילה שלא מספיק.

לפני הבחירות האחרונות הוא הבין שכדי להשפיע צריך לטבול את הרגליים עמוק יותר בביצה הפוליטית, והיה מהאנשים שדחפו לכניסת בני גנץ לפוליטיקה ולחיבור שלו עם יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי, שהוליד את מפלגת כחול לבן.

אבל גם זה לא השיג את המטרה — להחליף את השלטון של בנימין נתניהו — ובלי סנטימנטים ריכטר המשיך הלאה. בשבוע שעבר התברר שהוא הגיע למסקנה שאין מנוס מלקפוץ למים בעצמו, וריכטר חבר לברק להקמת מפלגה חדשה. כעת הוא מועמד לכנסת. או בעצם מועמד לשר. הן ברק והן ריכטר אף פעם לא מכוונים נמוך מהצמרת.

כאיש מדע ואיש עסקים, ריכטר לא מקבל שום החלטה בלי מספרים. מתברר שכבר חודשים הוא עורך סקרים ביוזמתו (ובמימונו), כדי להבין טוב יותר את המפה הפוליטית, וגם את שווי השוק שלו עצמו בתוכה. לא יהיה מפתיע לגלות שיש לו מסמך מסודר, "תוכנית עסקית להחלפת נתניהו", מלווה בטבלאות אקסל מדוקדקות.

"בסקרים שעשיתי, אם לא משנים שום דבר והולכים באותה דרך כמו בבחירות הקודמות, כחול לבן יורדת לקידומת 20, שזה אומר משהו כמו 27 מנדטים, העבודה עומדת על 9, והשאר (מתוך מצביעי כחול לבן בבחירות הקודמות) הולך לליברמן.

לפי איך שאני רואה את זה כיום, עם כניסה של ברק כחול לבן יורדים ל־25 ואנחנו נהיה 20, כך מי שתרכיב את הממשלה זו כחול לבן. אני וברק לא מעוניינים בשלטון, רק להגדיל את המחנה, וברגע שאצליח להחליף את ראש הממשלה — זה הניצחון".

נתניהו. "ביום ראשון בבית המשפט, מדינת ישראל נגד נתניהו, ובשני מוביל את מדינת ישראל?" צילום: אלכס קולומויסקי

יומיים אחר כך, בהתייחסו לרוטציה עם יאיר לפיד, ריכטר אומר לי שהוא חושב ש"ברק צריך להיות ראש הממשלה. כי צריך ראש ממשלה לארבע שנים. אם יהיה מצב לגנץ ותהיה לו מפלגה גדולה, אין לי בעיה שגנץ יהיה ראש ממשלה, כך לפחות נוכל להפיל את ביבי".

רגע אחרי שהניח את המטרה על השולחן הוא שוב חוזר לחשבון. "בסקרים שערכנו ראינו שאם אנחנו נחבור למפלגת העבודה זה יכול להוביל למצב שיחד עם כחול לבן נגיע ל־45 מנדטים. אם למרצ יש עוד 4 זה 49, ועם עוד 12 לערבים — זו הפעם הראשונה שיש גוש חוסם. הפעם הראשונה שזה קורה, ועוד בלי ליברמן. אני לא יכול להגיד שזה יפעל ב־99%, אבל הסיכויים שזה יקרה גדולים מאוד, ואנחנו נגרום לזה לקרות".

במילים אחרות, כדי להחליף את ראש הממשלה צריך גוש חוסם, ובשביל גוש חוסם, ברק וריכטר משוכנעים שחייבים אותם במגרש. "יש לנו מאבק עם כחול לבן על קהלים דומים, אבל הקמנו את המפלגה כדי שקולות לא ינזלו לליברמן, וכדי שקולות מהימין הרך ילכו לכחול לבן. אני לא עושה את זה בחדווה רבה, לא כי יש לי רצון אדיר להיות שר בממשלה. אני מרוצה ממה שעשיתי בחיים האלה".

אז למה אתה עושה את זה?

"כי כל חיי, מעבר להיותי איש עסקים, איש מדע ואיש מעשה, אני בראש ובראשונה אזרח המדינה הזאת. נלחמתי בששת הימים, טסתי והפלתי מטוסים. ביום כיפור איבדתי חלק מחבריי. אני צריך לדאוג לנכדיי, שתהיה כאן מדינה ושהם ייהנו ממנה. אני רואה את עצמי כאדם בר־מזל, אדם שאין בר־מזל ממנו. גדלתי במדינה שאהבתי, הייתי קיבוצניק וחקלאי, כשהייתי חייל קראתי לעצמי 'חייל של בן־גוריון', גם אם רוב השנים שלי בצבא הוא כבר לא היה בהנהגה. גם ב־25 השנה שבהן הקמתי את אורבוטק ומדינול דאגתי להשאיר את העסקים כאן, כי המדינה חשובה לי".

את החברה הראשונה שלו ריכטר הקים כבר ב־1983, והיא היתה הבסיס לחיבור שהוליד את אורבוטק בתחילת שנות התשעים. במקביל הקים עם אשתו יהודית, שהיתה אז דוקטור לניהול, שתי חברות: מדקון, שהתמחתה בתוכנות לשילוב מידע מגוון המשמש קרדיולוגים, הונפקה ואחר כך נמכרה בעסקה שהניבה לבני הזוג כ־30 מיליון דולר; ומדינול, יצרנית הסטנטים לטיפולי לב.

ריכטר הוא עדיין נשיא החברה, יהודית המנכ"לית, והיא נחשבה ספינת הדגל של הביוטכנולוגיה הישראלית, עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים שהפכו את המשפחה לעשירה בקנה מידה שכמעט לא מוכר בישראל. ברבות הימים הגיע גם האקזיט של אורבוטק, שנמכרה בשנה שעברה ב־3.4 מיליארד דולר והכניסה לחשבון הבנק התפוח ממילא של הריכטרים עוד כ־180 מיליון דולר. כבר שנים שהשניים מככבים ברשימות עשירי ישראל, ולפי "פורבס", בשנה שעברה הונם נאמד ב־5 מיליארד שקל — לא בדיוק החומר שממנו עשוי הרוב הרעב שמחולל מהפכות.

ראשי כחול לבן גנץ, לפיד, אשכנזי ויעלון, בגולן במרץ. "התוצאה של הגוש תהיה הרבה יותר טובה אם יש עתיד וכחול לבן ייפרדו בטוב" צילום: אפי שריר

בחלק מהשנים שבהן התעשרת, נתניהו היה שר האוצר ואחר כך ראש הממשלה. אז אולי הוא לא כל כך גרוע.

"להפך, בשנים האלה מצבנו רק החמיר. אני רואה את זה בעולם, בכל מקום שאליו אני מגיע: בחו"ל כבר אין לנו שם טוב. לישראל יש דימוי לא טוב, והוא צובע בגוון שלילי אנשי עסקים ישראלים. אני רואה את זה — אני כבר לא פייבוריט בשום מקום, חוץ מבגרמניה, שם הם עדיין נושאים את החוב המוסרי".

הנזק העסקי, הוא אומר, לא נגזר רק מהתדמית של ישראל בעולם ומהזירה המדינית־ביטחונית, אלא גם משום שמבחינה כלכלית "הממשלה הזאת לא עושה מה שצריך. אני חושב שצריך לשנות את משרד האוצר ממשרד ההוצאות למשרד ההכנסות. ואפשר לעשות הרבה כדי שחברות ישראליות לא יבחרו הנפקה בבורסות זרות. הייתי רוצה שחברה כמו מובילאיי לא תהיה רשומה במקום אחר. הייתי רוצה שכל הסטארט־אפים שנמכרים יישארו כאן וייצרו הכנסות.

"צריך למצוא דרך להבחין בין אנשים כמו גיל שויד לבין נוחי דנקנר ויצחק תשובה. אנשים כמו דנקנר ותשובה לוקחים כספי ציבור ועושים מזה עסקים; אם הם מצליחים הציבור רואה מזה מעט מאוד, ואם נכשלים הציבור משלם ובגדול. אנשים כמו שויד ואמנון שעשוע ממובילאיי יוצרים ערך, מכניסים הרבה כסף למדינה, מספקים תעסוקה". 

וזו לא רק הכלכלה, כמובן. ריכטר הרבה גם בעבר לדבר על הצורך לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים, וכעת הוא מדבר על האישומים נגד נתניהו ועל מצב הדמוקרטיה. "האפשרות שהבן אדם ביום ראשון, שלישי וחמישי הוא בבית המשפט, מדינת ישראל נגד נתניהו, ובשני וברביעי מוביל את מדינת ישראל? אני לא הייתי יכול לעבוד במצב כזה, ואני לא מאמין שיש אדם שיכול. זה מצב בלתי אפשרי. גם אם הוא לבטח חושב שהוא קורבן.

"ויש את עניין הכרסום במערכת המשפט. ככל שזה נעשה מסיבות אידאולוגיות, כמו אצל איילת שקד או אפילו בצלאל סמוטריץ' — זו בעיניי טעות איומה אבל זה חלק מהמשחק. החשש הוא שנתניהו מתחבר לזה מסיבות אישיות, לא בגלל האידאולוגיה, וזה משהו שאסור שיקרה. אני מאחל לו מכל הלב שיזוכה בבית משפט, אבל כל זמן שהוא צריך להיאבק על זה, שייאבק בלי לשעבד שיקולים מדיניים לאינטרס הפרטי שלו".

חרף הביקורת, ריכטר מדגיש שוב ושוב ש"אני לא רוצה לעסוק בזה שביבי לא טוב, אלא במה שצריך לעשות". לא רק לי הוא אומר את זה, אלא לדבריו גם לשותפו ברק. "אני חושב שבפגישות שלנו אני מצליח להשפיע גם על אהוד, ובקרוב הוא יפסיק להגיד 'רק לא ביבי' ויתחיל בקמפיין שיראה מה אנחנו יכולים לעשות. קמפיין רק נגד ביבי הוא לא אפקטיבי — אתה אומר מושחת והקהל שלו אומר קורבן, הם מתלכדים סביבו. זה נכון שהוא מושחת אבל לא צריך להשתמש בזה, זה לא עובד. אמרתי את זה גם לכחול לבן".

ריכטר כטייס קרב במלחמת יום כיפור. אלוף ההפלות צילום: קובי ריכטר

מי שכנע את מי להקים את המפלגה, אתה את ברק או ברק אותך?

"לא אני אותו ולא הוא אותי".

אתם שכנים, לא?

"גרנו באותו בניין, בג'י (מגדל השופטים בתל אביב), בינתיים הוא עבר למגדל אסותא ואני נשארתי, אבל כנראה שגם אני אעבור לאסותא ונגור באותו בניין".

הרעיון בעצם נולד לפני הבחירות הקודמות, לא? כשהתחלת לדחוף לחיבורים עבור גוש חוסם רצית גם אותו שם.

"הוא היה חלק מהקבוצה שהרצתי כדי לראות מה אפשר לעשות, ודיברנו על זה, על איך הוא עובד עם גנץ ואיך עושים שכחול לבן תנצח. עלו שאלות כמו איך ברק יעבוד עם גבי אשכנזי, והוא אמר שהוא יכול לעבוד איתו למרות הקשיים שיש ביניהם. גם אשכנזי, שהוא חבר טוב שלי, הסכים להבליג, כי המטרה מקדשת את האמצעים. אגב הם מדברים זה עם זה כשהם נפגשים באירועים".

בעבר דיברת על הקושי של ברק לעבוד בצוות.

"ברק הוא איש שמגבש את דעתו לבד, זו נקודת החולשה שלו. אבל הצוות החזק שגיבשנו יעזור לו להתגבר על הנטייה הזאת ויאפשר לו גם לבטא את היתרונות שלו, כי מדובר באדם מבריק. יש לי היסטוריה ארוכה עם ברק; אף פעם לא רבנו, אבל היו לנו ויכוחים על נושאים רבים, עוד מהצבא, שם הצטלבו דרכינו.

אומרים שהוא לוקח אנשים וזורק אותם בצד הדרך — אבל מי שמכיר אותי יודע שאני לא הטיפוס שזורקים בצד הדרך. אף אחד לא יעז לעשות את זה. אני חושב שהוא מעריך גם את החשיבה הביטחונית וגם את הידע שיש לי בבריאות ובכלכלה. שאל אותו והוא יגיד לך שאני לא פחות ממנו.

הוא יודע עם מי יש לו עסק. וישנם גם יפעת ביטון ויאיר גולן, אנשים דעתנים ונחרצים. זה צוות שמכריח את ברק לעבוד בצורה שיתופית, והוא מבין שיש אנשים שמבינים יותר ממנו בנושאים מסוימים, הוא יצטרך לדעת לשחרר סמכויות. הצוות מקבל את ההחלטות וגם יקבל אותן בעתיד".

ריכטר מודה שגם הוא עצמו לא תמיד מצליח לעבוד עם שותפים. "שותפות זה לא דבר פשוט, אבל כשיש מטרה משותפת אני יודע לעבוד בצוות. ברק ואני דומים בדרכי חיינו — שנינו גדלנו בקיבוץ, הוא עשה קריירה צבאית מפוארת משלי והגיע גם להיות ראש ממשלה, אבל אני לא אצטנע, גם אני עשיתי קריירה בעסקים. יש בינינו המון קווי דמיון, שנינו החלטיים ודעתניים, אבל נדע להסתדר".

אתה מממן את המפלגה הזאת?

"לא".

חתמת לה על ערבות?

"המפלגה אוספת ערבויות כדי לקבל הלוואה. אני נתתי לה ערבות אבל אני חלק זניח מהערבויות האלה. אני לא המממן. גם בדרכנו הקפדתי שהתרומה שלי לא תהיה יותר מאחוזים בודדים".

גם ברק וגם אתה אנשים עשירים מאוד. אתם עלולים להיתפס כהנהגה מנותקת, שני קפיטליסטים במגדלים.

"אני חושב שבעיני כל בר־דעת יש הבדל בין טייקון שעשה את כספו מהלוואות שהוא לא מחזיר לבין מי שיצר בעשר אצבעותיו וקיבל תמורה. אני מקווה שיש לדבר הזה ערך, והתפיסה תהיה שמי שידע להצליח בתחום תחרותי של עסקים ואקדמיה, יוכל להצליח בתחום תחרותי כמו פוליטיקה".

רק קשרים: "אני מכיר את גנץ מהצבא וגם את ברק, אנחנו שומרים על קשרים מאז. את בוגי הכרתי אחרי ההתפטרות שלו ממשרד הביטחון, כתבתי לו שאני מאוד מעריך את מעשיו, נפגשנו ונוצר בינינו דיאלוג. את גבי אשכנזי אני מכיר דרך הבת שלו, היא מתחרה בתחרויות של סוסים ולי יש חווה, הכרנו משם. כששמו עלה כמועמד פוטנציאלי יצרתי איתו קשר. את לפיד אני מכיר כי אנחנו מסתובבים באותו מילייה וחוגים בתל אביב, יש לנו חברים משותפים".

ריכטר החל במהלך לחיבור כל הקצוות האלה בסוף דצמבר, כשהתברר שהולכים לבחירות. הוא התחיל להריץ סקרים וקבוצות מיקוד שהפעילו עבורו כמה מהמומחים הגדולים בתחום — קמיל פוקס, חנוך סמית, מנו גבע. הוא בדק על הציבור כל מיני אופציות של חיבורים, והתברר לו שעם כל האהדה הציבורית היחסית לבני גנץ, כדי למשוך בוחרים הוא צריך מישהו מנוסה שיחבור אליו. אז ריכטר בדק כל מיני שמות אפשריים, והלך לגנץ עם הצעות לשישה חיבורים: לאהוד ברק, דן מרידור, ציפי לבני, יעלון, אשכנזי ואורלי לוי.

"באתי לגנץ ואמרתי לו: ברק זה החיבור שנותן את התוצאה הכי טובה. גנץ והיועצים שלו חשבו שזה לא הדבר הנכון — בברק היה גוון שמאלי מדי, גם בציפי לבני, אגב. אז גנץ החליט שהוא לא הולך על זה. בנוגע לגבי אשכנזי, היה ברור שהוא יצטרף ברגע שהמפלגה תגדל ויהיה סיכוי לאלטרנטיבה. בפברואר עלתה השאלה אם לחבור לאורלי לוי או ליש עתיד. הסקרים שלי הראו שעם יש עתיד גנץ יגיע ל־36 מנדטים אבל הגוש יצטמצם ל־55, אבל עם אורלי לוי ובלי חיבור ליש עתיד הגוש יגיע ל־61". 

מסע הגיוסים של ברק למפלגה, השבוע, עם נעה רוטמן

אז למה גנץ הלך עם לפיד ולא עם לוי?

"אמרתי לשניהם, גם ללוי וגם לגנץ: ותרו זה לזה וקבלו את הדרישות אחד של השנייה. זה לא קרה. הוא הציע לה פחות שריונים מלבוגי, והיא לא הסכימה. אני מקווה שהיא לא תחזור על הטעות הזאת גם בבחירות האלו — מדובר בדמות חשובה, יש לה ערך".

היה אפשר להניח שאחרי הבחירות, כשסוף־סוף התבררו התוצאות, ריכטר יפסיק לבחוש. אבל מי שמניח את זה לא מכיר את ריכטר. "נגמרו הבחירות, והתוצאה היתה מרשימה מאוד אבל לא מספיק טובה. בשלב זה אני מנסה לחשוב איך אני יכול לעזור, וגם מתחיל להיערך לבחירות שאמורות להיות עוד שנתיים או ארבע שנים. כשביבי לא הצליח להרכיב ממשלה חשבתי שאולי המנדט יעבור לגנץ, אבל לא ראיתי איך מקימים קואליציה עם יאיר לפיד והחרדים. ואז נקבעו בחירות חדשות, הלכתי לאנשי כחול לבן ואמרתי שאני מוכן לשים את כל מרצי ולעזור — אבל מה שצריך לעשות זה להודות בכישלון ולחשוב איך משיגים תוצאה אחרת. חשבתי ואני עדיין חושב שהתוצאה של הגוש תהיה הרבה יותר טובה אם יש עתיד וכחול לבן ייפרדו בטוב. הסקרים שלי מראים שאם הם נפרדים סך המנדטים שלהם יהיה גדול ב־4-3 ממה שקיבלה כחול לבן".

בדקת את זה?

"עשיתי שישה סקרים והם מראים שיש עתיד מאבדת קולות משני טעמים: אחד, תהיה זליגה לליברמן ממי שמחפשים נציג של חילונים. שתיים, יש אנשים שאמרו שהם היו תומכים בכחול לבן אם לפיד לא היה בה. לכן אני סבור שההפרדה הזו נחוצה ושהקמפיין האופטימלי של כחול לבן צריך להתמקד בביטחון. כי בסופו של דבר מי זה הסרן הזה שמצטלם בסבנה? (הכוונה לנתניהו בצילום מחילוץ המטוס החטוף) זה טוב לסרטים ולא למציאות. בכחול לבן יש לך שלושה רמטכ"לים, וצריך ללכת על קמפיין רק בנושא הביטחוני. הבעיה שיאיר לפיד ניהל את הקמפיין, והוא רצה לבלוט ולהראות תכונות אחרות. עכשיו עדיף שהם ילכו על הביטחוני — והוא על החילוני".

הצעת להם הפרדה כזאת?

"כן, והם לא קיבלו את זה. הם חברים טובים שלי. את שלושת הרמטכ"לים אני מעריך על מה שהם עשו, ויש לנו דעות משותפות. את יאיר אני מכיר כחבר, ומעריך אותו על הבהירות והנחישות של הדרך הפוליטית שלו. אני חושב שהוא אדם שהצליח להשיג הישגים נהדרים בעזרת עבודה קשה. אבל מדינת ישראל לא בשלה עדיין לקבל ראש ממשלה שלא נתפס כאוטוריטה ביטחונית, וזו הסיבה שהרוטציה מפריעה". הפרידה מיש עתיד היא לא ההצעה היחידה שריכטר זרק לאנשי כחול לבן. "לקראת הבחירות החדשות הדבר הראשון שאמרתי לגנץ הוא 'בוא נחליף את יאיר לפיד בגבי אשכנזי, ואולי אחר כך נחליף גם אותך'".

גם את זה בדקת בסקרים?

"את זה לא, במקרה הזה אני מסתמך על הרבה שיחות עם אנשים, וזאת המסקנה שהסקתי".

ואתה וגנץ בכלל מיודדים שנים.

"מהתקופה שהוא היה מפקד שלדג ואני הייתי מפקד טייסת. כשהוא עמד להשתחרר הצעתי לו להצטרף לחברה שלי (מדינול), הוא היה אצלי בסיור ואמר לי שהוא חושב שיציעו לו להיות רמטכ"ל. אמרתי לו: 'לך תהיה רמטכ"ל, אני רוצה שאתה תהיה רמטכ"ל'. במשך השנים יצאנו לרכיבות אופניים בשטח יחד. הוא איש ראוי, אני מאוד אוהב אותו, יש לו הרבה יתרונות. ודווקא את מה שהוא חיסרון מבחינה אלקטורלית ומנהיגותית אני הכי אוהב — הוא איש טוב ונעים וחיובי. מעולם לא נתקלתי בסיטואציה שבה הוא חרץ את שיניו חוץ מאשר בחיוכים. בניגוד לאנשים תוקפניים, הוא מאלה שיודעים להקשיב".

למה החיבור לברק לא הצליח בבחירות הקודמות?

"הפגשתי את כולם — את גנץ וזוגתו ואת ברק וזוגתו — אצלי בבית בניסיון להפשיר את החששות. זה היה הרבה לפני שגבי אשכנזי נכנס לתמונה. אנחנו יושבים אצלי בבית ומעלים את החששות שיש לבני, ואהוד מנסה להסביר לו שהחששות לא מוצדקים, שהמצב כיום שונה מבעבר".

מה היו החששות?

"שברק יהיה מספר 2 אבל יחתור תחת גנץ כדי להיות מספר 1. אהוד הסביר לו שאין ביניהם הבדל באג'נדות, כמו שהיה בין ברק לביבי, ולכן לא צריך לעבוד מאחורי הגב. הוא אמר: 'אני בן 77, המטרה שלי שאתה תהיה ראש ממשלה. אני אעזור לך להעביר את החוקים'".

מסע הגיוסים של ברק למפלגה, השבוע, עם יאיא פינק. "אני מצליח להשפיע על אהוד. בקרוב הוא יפסיק להגיד 'רק לא ביבי'"

אין הבדל באג'נדות, כלומר גנץ, כמו ברק, דוגל בהיפרדות והקמת מדינה פלסטינית? כי הוא לא אומר את זה.

"בני מבין שכדי שישראל תהיה יהודית דמוקרטית הגבולות שלה חייבים להכיל רוב יהודי מובהק לדורות. אז צריך לעבוד פחות או יותר עם גבולות גדר ההפרדה, עם תיקונים פה ושם. בבחירות מדברים בשפה אחרת, אני יכול להבין שמנהל הקמפיין שלו אמר לו לא להגיד דברים כאלה. אז גנץ אמר דברים אחרים בבחירות, אבל בסופו של דבר הוא חושב בדיוק כמו ברק".

אז למה להצביע לברק ולא לגנץ?

"הבעיה היא יאיר לפיד. כחול לבן מתפקדת כיום בהרבה מובנים כמו יש עתיד ומשדרת חילוניות רדיקלית — ואנשים נרתעים מזה. המפלגה של ברק משדרת ביטחוניזם, בגרות וניסיון של ראש ממשלה, ולכאן יוכלו להגיע אנשים שנרתעים מהחיבור עם לפיד".

אז לא הצלחת לתפור את השלטון שרצית מבחוץ, והבנת שאין ברירה אלא להיכנס פנימה?

"כן. כחבר כנסת ובעל תפקיד ביצועי אני אוכל להשפיע יותר".

יומיים אחר כך, בשיחת המשך, גם התשובה הזאת השתנתה. "אני אוותר על החברות בכנסת. אני רוצה להיות שר", הוא אומר. התקדמות יפה לראיון שהתחיל ב"אני וברק לא מעוניינים בשלטון". לא יהיה מפתיע לגלות שעד הבחירות עוד תעלה אפשרות לרוטציה בראשות הממשלה.

מצוותו של לפיד נמסר: "אנחנו מעריכים את 'ההצעה החברית' של ריכטר, שלא היתה ולא נבראה, ומאחלים לו כל טוב".

מכחול לבן נמסר בתגובה: "אנחנו שמחים ומתברכים בכל עזרה וסיוע מכל גורם, קטן כגדול, שמוכן להטות כתף למען המטרה — ומצרים על הדלפות שקריות. מי שמתנה את תמיכתו בדרישות כאלו ואחרות, או מסרב לעזור, לפחות שלא יפריע".