מפעל הפיס מציג: טוטו, לוטו וסתימת פיות

החלטת דירקטוריון מפעל הפיס מיום חמישי להפסיק לממן את פסטיבל דוקאביב מעבירה מסר חד וברור: "מה שווה פסטיבל קולנוע, אם אנחנו לא שולטים בו". כמו הוגת קו המחשבה הזה, שרת התרבות מירי רגב, גם הדירקטוריון הסיק את המסקנה הבלתי נמנעת: אם אנחנו לא יכולים לשלוט בפסטיבל, נחנוק אותו.

באופן מסורתי, מפעל הפיס מעניק ליוצרי הסרט הזוכה בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב 150 אלף שקל. דוקאביב הוא לא רק הפסטיבל החשוב ביותר בישראל לסרטים דוקומנטריים, אלא אחד החשובים בעולם. אבל השנה פרצה סערה בימין, מכיוון שבפסטיבל זכה הסרט "לאה צמל, עורכת דין", העוקב אחרי הפרקליטה המתמחה באסירים ביטחוניים. בעקבות הסערה, הודיע דירקטוריון מפעל הפיס על כוונתו לשקול מחדש את המימון לסרט וכן להפסיק את המימון לפסטיבל. הסרט, אגב, ישודר הערב בשעה 21:00 בערוץ HOT 8 ויש לברך את HOT על שלא נסוגה משידורו.

דוכן הימורים של מפעל הפיס צילום: ערן גרנות

צמל היא אחת הדמויות המעניינות בישראל, בשל הדבקות הסיזיפית שלה במטרה נגד כל הסיכויים ונגד החברה שבה היא חיה. פלא שרק עכשיו עשו עליה סרט. ועדיין, צריך להדגיש, הפרס הוענק ליוצרי הסרט, ולא לצמל עצמה - ואינו מהווה תמיכה בה.

אמנות אמורה לאתגר ולעורר למחשבה. ראוי שלעתים היא תגרום אי־נוחות וגם תהיה מרגיזה ומקוממת. היום שבו כולנו נרגיש טוב עם האמנות שלנו, יהיה היום שבו היא מתה באופן סופי, ויהיה זה סימפטום נוסף של דעיכת הדמוקרטיה הישראלית. מפעל הפיס יהפוך למפעל לקידום בינוניות, שטחיות ושביעות רצון עצמית.

מפעל הפיס מתגאה בכך שהוא הגוף המרכזי המממן תרבות ואמנות בישראל, אחרי משרד התרבות. זה רק מגדיל את חומרת המעשה פי כמה. החלטת הדירקטוריון מעבירה מסר לכל מפעל תרבותי שקשור אליו ולכל יוצר: אם לא תתיישר עם רוח השלטון, המימון שלך בסכנה. היום זה בגלל שמאלנות, מחר זה יכול להיות בגלל עירום או חשיפת שחיתות.

על מפעל הפיס לחזור בו מההחלטה השערורייתית להפסיק את המימון לפסטיבל. אבל לא די בכך אחרי הנזק שגרמה ההחלטה. הוא גם חייב להבהיר שלא יתערב יותר בתכנים של היצירות שבהן הוא תומך. כי כרגע הפיס הולך והופך לגוף המזיק השני בחשיבותו לתרבות בישראל, אחרי השרה רגב כמובן.