החינוך הפיננסי יציל את הצעירים מעצמם

בשנים האחרונות יצאו לפועל מספר רפורמות, שנועדו להגביר ולעודד את התחרות בשוק ההון. כפועל יוצא מהרפורמות האמורות, נמצא האשראי למגזר משקי הבית בשנים האחרונות בצמיחה מתמדת. על פניו, בשורה טובה שתמריץ את המשק, אבל היא נושאת עמה סכנה לעלייה ברמת הסיכון שאליה ייחשפו עסקים קטנים ומשקי בית. נשאלת השאלה האםאלו יודעים מה המשמעויות, או ערוכים להתמודד עם האחריות שמגיעה עם קפיצה בשיעור החוב ביחס להכנסתם?

הגורמים למינוף

כניסה של שחקנים חדשים לשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים מגבירה מצד אחד את התחרות בשוק ומצד שני, מביאה לעלייה בשיעור המינוף של משקי הבית. אלו צורכים כיום יותר אשראי מאשר בעבר, המשמש למימון חיים נוחים יותר. אחת הרפורמות הבולטות בשנים האחרונות היא חוק פנסיית חובה שהופך את הגופים המוסדיים לשחקן מרכזי בשוק האשראי. ניתן להניח כי כוחם רק יתעצם בשנים הקרובות. הגופים המוסדיים וגופים חוץ־בנקאיים אחרים זיהו את פלח האשראי הצרכני כמעניין ורווחי, והחסם המרכזי שעמד בפניהם בשנים קודמות - שהיה בעיקר העלויות הגבוהות לחיתום ותפעול אשראי מסוג זה - הולך ומתפוגג. זאת כתוצאה מהקדמה הטכנולוגית, בהמשך לתהליכים רגולטוריים שבוצעו וחסמים רגולטוריים נוספים שנמצאים בטיפול, אשר יקלו את תהליך החיתום וזיהוי הלקוחות, לצד אימוץ טכנולוגיות חדשות בישראל, שכבר פועלות בעולם.

כרטיסי אשראי. דור שלא פוחד ממינוף צילום: shutterstock

יכולת הציבור לקבל אשראי תוסיף ותגדל בשנים הקרובות גם כתוצאה מחוק נתוני אשראי, שהושק רק לפני כמה חודשים. מהלך נוסף שעתיד להגדיל את יכולת קבלת האשראי של הציבור הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת כבר כיום לצרוך אשראי מהיר משחקנים חדשים. מהלך נוסף שמשפיע על הנושא הוא קידום חוק האיגוח בישראל, שעליו הצהיר השנה נגיד בנק ישראל, שצפוי להעשיר את המקורות לאשראי צרכני.

בנוסף, סביבת הריבית הנמוכה, שבה אנו חיים בשנים האחרונות וככל הנראה תלווה אותנו בשנים הקרובות, מעצימה את התופעה ונוטעת בצרכנים את התחושה שאין ריבית ולכן כדאי לקנות בתשלומים. התחושה היא שחופשה בחו"ל ב־10,000 שקל שעולה לצרכן ב־12 תשלומים של 900 שקל לחודש היא ממש חינם. רק שבעסקה כזו גלומה ריבית של 15%, שמשק בית לא תמיד יודע לחשב מראש כמה היא משתלמת או האם היא בכלל אפשרית לנוכח הוצאותיו.

דור שלא מפחד מאשראי

בניגוד להורים שלנו ולדור שלנו שלא מיהרו ליטול הלוואות, הדור החדש לא מפחד ומימון החיים באשראי הפך להיות חלק מהתרבות המקומית – כמו באמריקה. כיום רמת המינוף הכוללת של משקי הבית עדיין נמוכה מרמת המינוף הקיימת בארה"ב ומדינות מערביות אחרות, אך קצב צמיחת המינוף של משקי בית בישראל גבוה מבארה"ב. הציבור הישראלי נחשב למאמץ מהיר של טכנולוגיות. אם בעבר היינו צריכים לפנות זמן לצריכה, היום אנחנו צורכים כל הזמן. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לקנות בכל רגע ובכל מקום.

הילדים שלנו הם הצרכנים של הדור הבא ואנו שולחים אותם להתמודד בסביבה שונה לחלוטין מהסביבה שאנחנו הכרנו, כשהם מגיעים אליה ללא כלים מספקים. במחקר שנערך על ידי ה־OECD ושבחן הבנה בסיסת של בני נוער במונחים פיננסיים, דורגה ישראל במקום ה־14 מתוך 18. בהיבט המדיניות, בישראל קיימת המודעות לצורך בחינוך פיננסי. בשנת 2012 הוכן נייר עמדה לדיון וגיבוש אסטרטגיה. בנוסף, נערכו מבצעים בשיתוף רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים ובשיתוף הבנקים, שמבינים את המשמעות של חוסר ידע בקרב הדור הצעיר.

אבל מבצע הוא לא מלחמה, ולכן חובה עלינו להכניס למסגרת לימודי החובה בבתי הספר תוכנית להקניית ערכים בסיסיים לחינוך פיננסי, תוכנית שהיא חלק מלימודי ליבה בדיוק כמו אזרחות ושתתוקצב בהתאם, ולא כמו משהו שמבוצע דרך עמותה או כמבצע חד־פעמי.

ארז סופר הוא שותף־מנהל, BDO