לצמצם את הגירעון בלי לפגוע באיכות הסביבה

השבוע התבשרנו כי משרד האנרגיה יעניק 12 מיליון שקל ל-33 רשויות מקומיות, 148 אתרים ו-9 חברות על מנת להקים 2,500 עמדות ושקעי טעינה חדשים בכל רחבי הארץ. מטרת התמיכות היא ליצור היצע של מקומות טעינה לקראת תנופת כניסתן של המכוניות החשמליות למשק. אלא שבדיוק השבוע, באותה נשימה, הודיע משרד האוצר כי הוא מתכנן גביית מס גבוה יותר על כלי רכב היברידיים ופלאג אין (היברידי נטען), כמו גם העלאת מס על מכוניות חשמליות.

כל כלי הרכב הנ"ל נהנים משיעורי מס קניה נמוכים על מנת לעודד את רכישתם כפי שנהוג בעולם, מתוך מטרה לעודד לסביבה ירוקה ובריאה יותר לכולנו ועל כן אימץ המשרד להגנת הסביבה את המהלך.

מכוניות חשמליות בנורבגיה צילום: בלומברג

מכאן עולה השאלה איך מסתדר הקיצוץ בתקציב והמלחמה בגירעון, באמצעי הזה של העלאת שעור המס בנושא מרכזי כל כך שמעסיק את העולם – אשר נאבק בבעיות סביבה וזיהום אוויר שאין כל ספק שהוא מביא לתחלואה ולמוות, כשאין תיאום בין המשרדים, וכשכסף שמושקע ע"י משרד האנרגיה בסופו של דבר ירד לטמיון.

בשנים האחרונות עולה הצורך בעידוד השימוש במכוניות חשמליות. העולם עובר למכוניות חשמליות. כל יצרניות הרכב יודעות שזה הכיוון – לא בכדי הן משקיעות את מיטב הטכנולוגיות והכסף בנושא זה. ממשלות העולם יודעות שזה אחד הפתרונות המשמעותיים לצמצום השימוש בנפט, ובדלקים מזהמים, להפחתת זיהום האוויר ולצמצום הפגיעה בבריאות הציבור. כך שגם ישראל חייבת להצטרף למגמה זו כחלק מהשתייכותה לעולם המערבי ולמדינות ה-OECD וזו הסיבה להחלטת משרד ראש הממשלה (במסגרת המינהלת לתחליפי נפט ותחבורה חכמה) ולמשרד האנרגיה לסייע בהקמת עמדות הטעינה.

הכרזת האוצר כעת מצמצמת את הסיכוי לעידוד השימוש ברכבים חשמליים, שכן המיסוי הצפוי הוא בדיוק הדרך לחרב את ההתקדמות לקידום הנעה חלופית.

לפיכך, מדוע לא חושבים באוצר על פתרונות יצירתיים וחכמים יותר להגברת ההכנסות ממסים מסקטור התחבורה הפרטית, ויש לא מעט כאלו שיאפשרו להניב הכנסות מתחבורה מבלי לפגוע במהלך חשוב של מעבר לתחבורה ירוקה שכאמור, תצמצם הוצאות על בריאות.

עמדת טעינה לרכב חשמלי צילום: ABB

(בזכות הפחתת מפגעי זהום האוויר), רעש ועל פגיעות כתוצאה מתאונות דרכים, ושיעלו את התפוקות במשק (פחות זמן בפקקי תנועה מיותרים ומעצבנים), יפחיתו את ההוצאה הממשלתית על תשתיות כבישים, וגם ישפרו את איכות החיים והסביבה בארץ.

להלן מספר פתרונות פרקטיים שגם יובילו לסביבה ירוקה וגם יניבו הכנסות לקופת המדינה.

1. מיסוי דלקים. נכון שכבר כיום למעלה מ-50% ממחיר הדלק הוא רכיב הבלו, אם יעלה שעור זה ל-60%-70% אולי נתחיל לראות שינוי בביקושים לנסועה הפרטית וירידה בהרגלי הנסיעה.

2. מס קניה על רכב פרטי בכלל ורכב פרטי ומזהם בפרט יוכל לתרום להכנסות המדינה וגם "יאותת" לציבור מהן ההעדפות המדינה. העלאת מס הקנייה לרכב מופחת פליטות עושה בדיוק ההפך ולכן, רכבי דיזל פרטיים, ורכבי 44X מונעים בבנזין עם דרגת זהום 10 ומעלה הם אלה שצריכים להיות בראש הרשימה של תשלומי המס הגבוהים.

3. רישוי שנתי. עוד דרך להשתמש בכלים כלכליים לקדום מטרות לאומיות היא להקל באגרות הרישוי של רכבים מעוטי פליטות ולהכביד את דמי הרישוי השנתי של רכבים מזהמים.

4. אגרות גודש. עיקר ההשפעות השליליות של התחבורה הן במרכזי הערים. גביית אגרות גודש ברמה ממשלתית (בשיתוף עם הרשויות המקומיות) יכול להפחית את העומס בכבישים, להפחית זהום ולהקטין את בזבוז הזמן.

5. מיסוי רכב ליסינג/רכב חברה. רכב ליסינג נוסע בממוצע כמעט פי שניים מרכב פרטי. הלמ"ס דיווח כי בשנת 2015 הנסועה השנתית של רכב ליסינג הגיעה לכדי 30,000 ק"מ בשנה, לעומת פחות מ 15,000 לרכבים פרטיים. הפחתת שיעור ההכרה בהוצאות רכב לצורכי מס הינה דרך נוספת לשם הגדלת הכנסות המדינה ממיסים אך גם איתות לצורך בהפחתת התלות ברכב הפרטי.

כמובן, שיש דרכים נוספות, יצירתיות לא פחות שבהן גם יגדלו הכנסות המדינה ממסים וגם יושגו מטרות סביבתיות, אנרגטיות ולאומיות, אלא, שכשהחשיבה היא פוליטית וקצרת טווח אין מנוס מחוסר חשיבה כלכלית.

היה יותר נכון לעזוב את מיסוי המכוניות החשמליות וההיברידיות לנפשן, לאפשר למהפיכה הזו להתרחש למען עתיד טוב, בריא, חסכוני וסביבתי יותר לכולנו.

פרופסור אילון עומדת בראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן וחברת סגל בחוג לנהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. זוכת פרס לנדאו לקיימות לשנת 2018