בלעדי לכלכליסט
יו"ר ועדת הוצאה לפועל נגד לקוח שפיטר אותו
עו"ד גיא וגנר מכיר היטב את חוקי הוצאה לפועל, אך זה לא מנע ממנו להתריע בלקוח כי יפתח נגדו הליך גבייה ללא משפט. ועדת האתיקה של מחוז מרכז לא טיפלה בתלונה שהגיש הלקוח, וגם לא העבירה אותה למחוז אחר, למרות חשש לניגוד עניינים עם וגנר
זה כמעט שנה מונחת על שולחנה של ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין תלונה מטרידה שהגיש לקוח לשעבר נגד עו"ד גיא וגנר, המשמש בשנים האחרונות כיו"ר משותף בוועדת הוצאה לפועל במחוז מרכז.
מהתלונה עולה כי אף שעו"ד וגנר מכיר מן הסתם היטב את חוק ההוצאה לפועל, הוא שלח ללקוח דרישת תשלום המבוססת לכאורה על חוק ההוצאה לפועל, ובה הכריז כי אם לא ישלם לו הלקוח מיד 316 אלף שקל, ייפתחו נגדו הליכי גבייה אף ללא צורך בהגשת תביעה בבית המשפט. מבדיקת "כלכליסט" נראה שעו"ד וגנר לא עמד לכאורה בדרישות החוק לביצוע הליך כזה.
- בית הדין לעבודה לראש לשכת עורכי הדין: ערוך בהקדם דיון בטענות עובדי החברה הכלכלית
- המבחן הראשון של אבי חימי: הוועדה למינוי שופטים
- עו"ד אבי חימי ניצח בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין
תלונת הלקוח לא טופלה עד כה, אלא רק הוגשה בינתיים תגובתו של וגנר. מי שתכריע בגורל התלונה היא ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, אותו המחוז שבו וגנר נושא בתפקיד בועדת הוצל"פ (ועדת האתיקה משותפת למחוז תל אביב ולמחוז המרכז מאחר שטרם הוקמה ועדת אתיקה במחוז מרכז). שאלת "כלכליסט" ללשכה מדוע התלונה אינה מועברת למחוז אחר, שבו וגנר אינו נושא בתפקיד, לא נענתה.
על פי הפרטים שעולים מהתלונה, המתלונן הוא נפגע בגוף ובנפש במהלך שוד אלים שאירע ב־2007. שניים מהשודדים נתפסו וחויבו בהליך אזרחי לשלם לו 326 אלף שקל. זה השלב שבו עו"ד וגנר נכנס לתמונה, כשהלקוח שכר את שירותיו לנהל עבורו הליכי הוצאה לפועל ולגבות את החוב מהשודדים.
על פי הסכם שכר הטרחה שנחתם באוגוסט 2011, התחייב הלקוח לשלם לווגנר 30% מכל מה שיגבה עבורו ובנוסף את שכר הטרחה שתפסוק לו לשכת ההוצאה לפועל. בהסכם נקבע כי אם הגבייה תיכשל והחוב יוכר כחוב אבוד, ישלם הלקוח 2% שכר טרחה (כלומר כ־7,000 שקל).
דרישה לסיים את הטיפול
בחלוף חמש שנים, כאשר לטענת הלקוח וגנר לא פעל כמצופה לגביית החוב, הלקוח פנה אל וגנר וביקש לסיים את הטיפול. במכתב ששוגר בשמו נטען כי במשך חמש שנים וגנר גבה רק 11,000 שקל בתיק, וגם אותם הוא לא העביר אליו אלא זקף אותם לחשבון שכר הטרחה שלו. במכתב ביקש הלקוח שווגנר "יתפטר מהייצוג בתיק בהסכמה", אך העלה הצעה חלופית שווגנר ימשיך לטפל בתיק לזמן מוגבל, ואם במהלכה לא ייגבה החוב או חלקו, יתפטר מהתיק ללא דרישת תשלום נוספת ממנו. יומיים לאחר מכן השיב וגנר למכתב, כשעל פניו נראה כי הוא אינו מתנגד לסיים את טיפולו בתיק, והזמין את הלקוח להגיע למשרדו ולאסוף את החומר.
על פי התלונה, שנתיים מאוחר יותר שלח לפתע עו"ד וגנר ללקוח דרישת תשלום המבוססת לכאורה על חוק ההוצאה לפועל, ובה הכריז כי אם לא ישלם לו לאלתר 316 אלף שקל, ייפתחו נגדו הליכי גבייה אף ללא צורך בהגשת תביעה בבית משפט. את ההתראה הזו שיגר וגנר לכאורה מכוח סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, שמאפשר במקרים מסוימים לבצע הליכי גבייה בהוצאה לפועל גם ללא פסק דין של בית משפט.
דרישתו של וגנר בעייתית לכאורה בכמה מובנים. ראשית, היא הגיעה שנתיים לאחר שהסכים להחזיר את התיק ללקוח, ללא כל פירוט על תביעות או טענות אפשריות. שנית, כיצד הגיע לחוב של 316 אלף שקל? שלישית, על סמך מה הוא מזהיר מפני פתיחת הליך הוצאה לפועל ללא תביעה משפטית. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי וגנר על פניו לא עמד בדרישות הסעיף לביצוע ההליך. הליך גבייה ללא פסק דין דורש חוזה או הסכם שמוכיח כי קיים חוב, ובנוסף ההליך מוגבל לדרישות כספיות שהיקפן עד 75 אלף שקל.
"כרעם ביום בהיר"
בתגובת וגנר לתלונה הוא טען כי נקט שורת פעולות לגביית החוב והמתלונן ידע על כך. לטענתו, הפסקת הייצוג נפלה עליו כ"רעם ביום בהיר", והתרחשה זמן קצר לאחר שניהל מו"מ עם משפחת החייבים שהציעו לשלם 150 אלף שקל. לדבריו, המתלונן ניסה לסיים את ההתקשרות עמו כדי להגיע להסדר ישירות עם החייבים ולחמוק מתשלום שכר הטרחה. לטענתו וגנן המתלונן הוא "עסקן פוליטי ותיק" ואיננו תמים.
עו"ד וגנר מסר בתגובה: "מדובר במסכת שקרים משוללת כל יסוד, אמת ו/ או עובדות הקשורות למציאות בכלל ולמקרה הספציפי בפרט. המתלונן לא שילם לי שכר טרחה, ובעזות מצח הגיש נגדי תלונת שווא בלשכת עורכי הדין, ואף פנה לאמצעי התקשורת כדי להכפיש את שמי הטוב תוך הוצאת לשון הרע חמורה. במקום לבחון את העובדות והמסמכים לאשורם, נתתם במה לסיפור לא מבוסס ושקרי, תוך התעלמות מוחלטת מהסכם שכר הטרחה שעליו חתום המתלונן".
מלשכת עורכי הדין נמסר: "כל ההליכים בפני ועדת האתיקה חסויים ומתנהלים מול הצדדים, כך שלא ניתן להתייחס לתלונות כלשהן".