ביטול בחירות ספטמבר? אפשר רק לדחות עקב מצב חירום

ספין ביטול הבחירות שנקבעו ל-17 לספטמבר נשען על סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת. אולם, עיון בסעיף שכותרתו "הארכת תקופת כהונה" מלמד שהארכה כזו אפשרית לתקופה מוגבלת בלבד והיא אפשרית בשלושה תנאים שקבועים בסעיף.

הראשון, "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת". כלומר, נחוצה הסכמה של קשת רחבה של סיעות הבית. לפחות ארבע. לשתי הגדולות, הליכוד וכחול לבן יש שבעים חברי כנסת וכדי לעבור את השמונים יש צורך בלפחות שתי מפלגות נוספות.

צילום: גיל נחושתן

התנאי השני, "אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעתן". ובעברית פשוטה, דרוש מצב חירום. כך למשל נדחו, לפי סעיף זה, הבחירות שהיו אמורות להתקיים בזמן מלחמת יום כיפור ב-1973. זהו המקרה היחיד שבו הוארכה כהונת כנסת למרות שנקבע מועד לבחירות. האם התלקחות מלחמתית בין ארה"ב לאיראן היא מצב חירום כזה? האם העדר תקציב מספק את עילת החירום? תשובה חיובית לשאלה זו אמורים, כאמור, לספק 80 חברי כנסת.

התנאי השלישי – "תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות". זהו התנאי שלמעשה מבטל את האפשרות להימנע כליל מבחירות. תקופת ההארכה לכהונת הכנסת אמורה להסתיים עם סיום מצב החירום. מועד הבחירות שנדחו ייקבע בחוק שמאריך את כהונת הכנסת. ברור שלא ניתן להאריך לארבע שנים ולדלג על הבחירות שנקבעו ל-17 לספטמבר. סיום מצב החירום יסיים את הארכת הכהונה.