מדעני ספורט: צריך לקצר את עונות הכדורסל והכדורגל
הכדורסלנים והכדורגלנים הבכירים בעולם מגיעים שחוקים ופצועים לסוף העונה משום שהם צריכים להיות בשיאם כל שבוע, 11 חודשים בשנה - זה לא סביר
כתב הכדורסל המצוין של NBC ספורטס, טום האברסטרו, הביא כמה נתונים מעניינים על מספר הדאנקים ב-NBA. לפי האברסטרו, בין 2006 ל-2015 היו ברבעים האחרונים של משחק NBA כ-5,000 דאנקים פחות מאשר ברבעים הראשונים. ירידה של כ-20%.
האברסטרו מייחס לירידה הזו במספר הדאנקים של הספורטאים הכי אתלטיים על מגרש הכדורסל את עניין העייפות. זה די פשוט. שחקן מגיע לרבע הרביעי פשוט בלי אותן אנרגיות.
האברסטרו בדק גם משחקים בק-טו-בק, כלומר משחקים שמשוחקים ערב אחרי ערב. במשחק שמתקיים יום אחרי משחק קבוצה שלמה מטביעה 24% פחות לאורך המשחק כולו. כלומר, העייפות המצטברת משפיעה באופן ברור על הביצועים הרלוונטים למגרש הכדורסל. עכשיו, זה רק דאנקים - שהם סוג של סמל לכוח מתפרץ ואגרסיביות. כמה העייפות המצטברת משפיעה על הגנה, ריבאונד וזמן תגובה - שהינו קריטי להימנעות מטעויות וגם פציעות? לפי ד"ר צ'רלס צ'ייסלר, שמתמחה במנוחה ושינה, זמן התגובה במוח לגירוי הוא רבע שנייה.
הוא יכול להתארך פי 4 או פי 5 אם אדם לא נח מספיק. זמן תגובה בענף מהיר כמו כדורסל הוא קריטי לביצועים הטכניים וגם לביטחון השחקנים - נגיד הדרך בה הם מייצבים את הגוף לפני נחיתה. תגובה במוח שלוקחת שנייה - זה המון זמן בכדורסל. לא סתם, הצליחו לנבא בדיוק של 78% הפסדים במשחקי בק-טו-בק. רוב הסיכויים שקבוצה עייפה לא תנצח קבוצה לא עייפה - בלי קשר לאיכות השחקנים שלה.
טורונטו רפטורס, אליפות NBA צילום: AFP
עם הנתונים הללו אפשר לנתח את סדרת הגמר האחרונה בצורה אחרת. קוואי לנארד שיחק רק 60 משחקי עונה רגילה כחלק מאסטרטגיית מנוחה "אגרסיבית" של טורונטו. היו צריכים להושיב אותו משחקים רבים בחוץ בשביל שיוכל להגיע כשיר לפלייאוף. זה קרה הרבה בגלל "ברך הקופצים" שהוא סבל ממנה - מה שאיפשר, לפי הרגולציות של ה-NBA, לא לשחק איתו במשחקים רבים.
מה שגילו בטורונטו זה ששחקן שנח הרבה בעונה הרגילה יכול לשחק ברמה הגבוהה ביותר שלו בפלייאוף ולהגיע בריא, יחסית, לגמר. אפילו אם פציעה כרונית בברך. בגולדן סטייט ווריירס, לעומת זאת, גילו ששחקנים ששיחקו 78 משחקים בעונה הרגילה, יותר חשופים לפציעות גומרות עונה ומסכנות קריירה בפלייאוף. בווריירס בהחלט יכולים לשאול את עצמם מה היה קורה לו היו משחקים עם דוראנט רק 60 משחקים בעונה הרגילה ולא 78. הם יכולים לתהות אם קליי תומפסון היה היום בריא ועם רצועה צולבת לא קרועה אם היה משחק 65 משחקים ולא כמעט 82 בעונה הרגילה. לא רק שהם יכולים לשאול את עצמם את השאלות הללו - הם חייבים.
נראה שהמסקנה העיקרית של אנשי מדעי הספורט ב-NBA מסדרת הגמר היא שמנוחה אסטרטגית היא הדרך הנכונה, וכרגע היחידה, לשמר את השחקנים בריאים לשיא העונה.
כדורסלנים וכדורגלנים הם ספורטאים שונים אבל אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהם בני אדם. ובני אדם מגיבים, באופן כללי, באותה צורה לעייפות.
בכדורגל הנתונים גם כן מלמדים על כך שפחות מנוחה שווה ביצועים פחות טובים. ממחקר הולנדי לתוך 27 אלף משחקים בליגות הבכירות באירופה, אחרי משחק באמצע השבוע ההסיכוי של קבוצה לנצח בביתה בסוף השבוע יורד ב-39%. במשחק חוץ הסיכוי לנצח אחרי משחק באמצע השבוע יורד ב-42%. בגדול, גם קבוצות עשירות ועמוקות מאבדות, בממוצע, המון נקודות במהלך עונה בגלל שקיימו 3 משחקים בשבוע ויום. מחקרים מלמדים ששחקנים עייפים ושחוקים נפצעים יותר וגם סובלים מביצועים נחותים בסוף העונה ביחס לתחילת העונה שלהם.
מנוחה אסטרטגית
עכשיו, את המונח "מנוחה אסטרטגית" המציאו בפוטבול האוסטרלי. אוסטרליה השקיעה הרבה כסף ציבורי בהקמת ה-AIS, המוסד לספורט האוסטרלי וזה הוביל לכך שישנם הרבה מאוד מדעני ספורט בענפים האוסטרלים. פוטבול אוסטרלי הוא משחק הכדור בו השחקנים רצים הכי הרבה ק"מ למשחק ובין השאר נכתשים אט-אט במאות עימותים פיזיים במהלך העונה.
סטף קרי צילום: Troy Wayrynen
בקבוצות פוטבול אוסטרלי, בזכות ההתמקדות במספרים ובנתונים, הראו שמנוחה נכונה מורידה 30% מהפציעות. בגדול, קבוצות בונות מערך שלם סביב השחקנים כדי שינוחו - בזמן המשחק ואחריו ובמהלך העונה - מספיק. קבוצות מסוימות ב-AFL, ליגת הפוטבול של אוסטרליה, אף בנו מערך אימונים ומנוחה אישי לכל שחקן, מה שיאפשר לשחקנים לעשות אימונים קשים במהלך העונה, להתאושש שלושה ימים או יותר מהם וזה מסייע לשחקנים להשתפר לאורך העונה ואף להגיע לשיא ביצועים ברגעי השיא של העונה בפלייאוף. בפוטבול אוסטרלי מנוחה אסטרטגית שכזו היא אפשרית בגלל שקבוצה משחקת, בערך, 25 משחקים בעונה (22 בעונה הרגילה + פלייאוף).
הנתונים הקיימים מענפי הספורט הקבוצתיים לא מותירים מקום לספק. חוסר מנוחה פוגעת בביצועי השחקנים, בבריאות השחקנים וגם במוצר שבסופו של דבר אנשים צורכים. וככל שיש יותר משחקים, ככה השחקנים נפגעים יותר, המשחקים - המכריעים ביותר - מאבדים מהאיכות שלהם והאוהדים סובלים. גם הליגות עצמן.
זה כמעט 100% בטוח שה-NBA מאבדת משהו מכך שקווין דוראנט וקליי תומפסון לא יתחילו את העונה הבאה. זה בטוח שקבוצות ששלחו שחקנים ראשיים לקופה אמריקה או אליפות אפריקה לאומות, יתקשו להתניע בתחילת העונה הבאה. זה ברור לכמעט כל מדען ספורט בעולם שארבעה טורניר קופה אמריקה בשש שנים, זה לא הגיוני בשום צורה (בחודש שעבר איגוד השחקנים הקולימביאני אף מתח ביקורת על פדרציית הכדורגל של דרום אמריקה, Conmebol, על כך ש"היא נכשלה בלשמור על בריאות השחקנים והאינטרסים של הכדורגל".
זה ברור לפיוזיתרפיסטים, מדעני ספורט, מאמנים וגם השחקנים עצמם - שמשחקים הרבה יותר מדי כדורגל. באף ספורט לא מצפים מהספורטאי להיות כשיר ובשיאו 11 חודשים בשנה. גם רקדנים מקצוענים לא עובדים 11 חודשים בשנה - הם חייבים את שבועות השיקום והמנוחה שלהם. כמעט בכל ענף יש חודשים של פחות תחרויות, יותר אימונים ושיקום. אם כל שבוע אתה צריך לתת את המקסימום שלך פעם או פעמיים, ואתה עושה את זה 11 חודשים רצופים - אתה במצב בעייתי. זה פשוט לא סביר.
וזה נכון גם לכדורסל. אפילו אדם סילבר, הקומישנר של ה-NBA, הודה שיש בעיה של שחיקת כדורסלנים ושהליגה תבדוק את עניין קיצור הליגה (משהו שיכול לקרות רק מ-2024 - אז מסתיימים חוזי הטלוויזיה).
אגב, מבחינת הכנסות - המנהלים של הקבוצות צריכים להבין שפחות משחקים זה לא בהכרח פחות כסף. למשל ב-NBA, אם לברון ג'יימס, סטף קרי, קיירי אירווינג, יאניס אנדטוקומבו וכוכבים אחרים יחליטו לעשות "קוואי לנארד" ולא לשחק 22 משחקים בעונה הרגילה, הליגה תפגע בצורה קשה מאשר אם יקצרו את העונה לשישים משחקים, המשחקים המצוינים בלבד יגיעו בטלוויזיה - וכל אחד יהיה בעל חשיבות גדולה יותר למיקום פלייאוף וכו' - והאולמות יהיו מלאים יותר כל משחק בגלל שיהיה בו פחות גארבג' טיים. זה נכון גם לכדורגל - מי לעזאזל צריך גביע הליגה, משחקי גומלין בגביע, "סיבוב שלישי" או 20 קבוצות בליגה?
אפשר לא להאמין לזה - בגלל שלא רוצים לקבל את האמת - אבל המדע מאוד ברור. צריך לקצר את העונה ב-NBA. צריך לקצר את עונת הכדורגל. צריך שהענפים הללו יאפשרו לספורטאים להגיע לשיא הביצועים שלהם שלהם ברגעי השיא של העונה.
