בתי המרקחת מאשימים את מגדלות הקנאביס הרפואי במחסור

שוק הקנאביס הרפואי בישראל מבעבע בחודש האחרון בשל מחסור הולך ומחריף של תפרחות קנאביס רפואי בבתי המרקחת. זעמם של המטופלים הופך יותר ויותר ציבורי וכל צד בשרשרת הערך עד להגעה למטופל מפנה אצבע מאשימה לאחר.

הפעם הגיע תורם של בתי המרקחת, המפנים אצבע מאשימה לעבר מגדלות הקנאביס הרפואי, שחלקן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הטענה המרכזית של בתי המרקחת היא שהסיבה למחסור היא שהמגדלות נלחמות ברפורמה החדשה של משרד הבריאות, המחייבת אותם לייצר תפרחות קנאביס רפואי לעישון במפעל קנאביס רפואי בעל תקן המכיל חדרים נקיים, ולאחר מכן להעביר אותם לבתי המרקחת לטובת מכירה אל המטופל.

חממת לגידול קנאביס צילום: Pavlina Schultz

הרגשת המחסור בשוק החלה כאשר תיקון עולם נדרשה להפסיק לספק תפרחות קנאביס רפואי למטופליה החל מה־15 למרץ ועד ה־15 ליולי השנה, בשל מעבר מכפר ביריה לחווה החדשה שלה בכפר יהושע, שנדרשה לתקינה החדשה על פי משרד הבריאות. כ־8 אלף מטופלים הועברו אל המגדלות האחרות, שלא הצליחו לענות על הדרישה.

"עד היום הם גידלו בעלויות נמוכות בלי פיקוח ובלי בקרה", אמר ל"כלכליסט" חגי שור, בעלים ומנכ"ל של רשת בתי המרקחת שור טבצ'ניק, "הרפורמה החדשה מחייבת אותם לעמוד בבדיקות מחמירות שמונעות שימוש בקוטלי חרקים, עובשים ועוד. הן לא מצליחות לעמוד בנדרש ואז הן נאלצות להשמיד את היבול שלהן ומכאן המחסור. יש לי תחושה שיש להן אינטרס שיהיה מחסור, אולי מתוך אשליה שההסדרה הישנה תחזור".

דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, אמר ל"כלכליסט", כי "המגדלים הרי אומרים שהם שולחים סחורה ללקוחות, אז איך יכול להיות שאין מספיק לבתי המרקחת? הקציר שלהם לא מאושר לשיווק ואז הוא חוזר אליהם ומהם למטופלים במסגרת ההסדרה הישנה.

חגי שור, מנכ"ל רשת שור טבצ'ניק צילום: תומי הרפז

כל עוד התפר בין ההסדרה הישנה לזו החדשה קיים — יימשך המחסור בבתי המרקחת. לחברות האלה היה שוק של 200 מיליון שקל בשנה ופתאום זה יילקח מהן. יש אישורים לכ־50 חוות קנאביס רפואי נוספות רק בישראל ועדיין אי אפשר לגדל את הכמות הנדרשת? הן חתמו על תקן אז שיעמדו בתנאים או שיחזירו את הרישיון. אז נראה מה זה יעשה למניה שלהן בבורסה".

מגדלות הקנאביס הרפואי מצדן מאשימות בעיקר את הביורוקרטיה לה הן נדרשות בהתארגנות לפי ההסדרה החדשה. עם זאת, גורמים בענף מסרו ל"כלכליסט", כי "בתי המרקחת כרגע בספין לקראת הדיון בבג"ץ בנושא. כרגע רוח הדברים על פי פרוטוקול הדיון המקדמי היא שההסדרה הישנה תישאר לצד ההסדרה החדשה. זה מדאיג את בתי המרקחת, כי מי יקנה אצלן את החומר במחירים גבוהים יותר וללא הצדקה?".

גורמים נוספים אמרו ל"כלכליסט", כי "הם מסתכלים על הקנאביס כירק, בעוד אנחנו רואים בעצמנו יצרני טיפול רפואי, ומי מטופל אצלנו רוצה המשכיות של מסגרת הטיפול שלו, ומכאן זעקת החולים. כל המגדלות פועלות לפי תקן נדרש, אחרת משרד הבריאות לא היה מאפשר להן לפעול, והתוצרת עוברת גם בחינה שלנו, וגם בחינה של מפעל הקנאביס שגם הוא עובד לפי תקן נדרש ממשרד הבריאות, והוא גם מאשר לנו את האריזות וכל מה שמסביב. אז עכשיו גם בתי המרקחת, שלא מוכשרים לכך, רוצים לבחון את התוצרת שלנו? קודם שיבנו הכספות הנדרשות למה שכבר מסופק, ואם הם רוצים באמת לעזור לחולים שיוותרו על אחוזי התיווך שלהם שמעלים משמעותית את מחיר הקנאביס הרפואי למטופלים".

בין המגדלות יש גם מי שמנסה להוריד את גובה הלהבות. פנחס צרויה, מנכ"ל מגדלת הקנאביס הרפואי הוותיקה בטר, המבקשת להתמזג לחברת וויטסמוק הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 38.7 מיליון שקל, אמר ל"כלכליסט", כי "בתי המרקחת מנסים להדיר עצמם מהעניין ולא מציעים פיתרון. מגדלות הקנאביס הרפואי סוחבות את שוק הקנאביס על הגב וככל שישוחררו יותר חסמים ביורוקרטיים כך הסחורה תגיע יותר מהר לשוק. כמגדלות אנחנו נלחצים משני כיוונים שהם גם ההסדרה הישנה לה אנו עדיין נדרשים וגם ההסדרה החדשה והטחת האשמת וקריאה לסגור מגדלות לא תפתור את הבעיה. כל הגורמים בענף צריכים לעבוד יחד כדי לפתור את בעיית המחסור, שהיא תסמין לבעיה מהותית יותר בדמות הביורוקרטיה שהמגדלות נדרשות לה".

דנה בר און, מנכ"ל עמותת הקנאביס הרפואי, אמרה ל"כלכליסט", כי "כשמטופלי הקנאביס הרפואי הביעו חששות משחרור המסחר בתרופה לכוחות השוק, אמרו לנו שהשוק יאזן את עצמו. הלכה למעשה כל חששותינו הגדולים ביותר התממשו, ו-50 אלף מהחולים הקשים ביותר במדינת ישראל הפכו לבני ערובה במאבק בין כוחות השוק לבין עצמם וביניהם למשרד הבריאות. אלפים נותרו בלי תרופה, אלו שמצאו אספקה בבתי מרקחת שילמו עליה הון עתק, והמצב רק הולך ומדרדר. ומי שעוסק בהפניית אצבע מאשימה לאחר – שידע, ואנחנו יודעים, שהוא בינתיים לא עוסק בלהציל את חיינו".