שפילד יונייטד עלתה לפרמיירליג: "הלהבים" חוזרים עם הכסף של בן לאדן
סגל על טהרת השחקנים מהאי הבריטי, טקטיקה חדשנית אבל גם מאבקי שליטה קשים בין הבעלים של הקבוצה. המאבק המשפטי בין קווין מקייב לבין הנסיך הסעודי עבדאללה בן מוסאעד שכל אחד מהם מחזיק 50% מהבעלות ונלחם על ה־50% האחרים של המועדון ימשיך להיגרר גם בליגת הכדורגל העשירה בתבל
לאחר 12 שנים, חוזרת שפילד יונייטד לפרמיירליג עם תקוות צנועות להישרדות. למועדון הוותיק הזה מעיר הפלדה בדרום יורקשייר יש היסטוריה נפלאה וקהל אוהדים גדול, אך כדי לשרוד בליגה העשירה בעולם היא תצטרך יותר מזכרונות נעימים, כלומר מזומנים והרבה. נוכח מאבקי השליטה בצמרת המועדון בין מחזיקי המניות שהתחדדו בימים האחרונים, עתידם של "הלהבים" אינו בהכרח מבשר טובות.
- בחודשים הקרובים יעוצב עתידו של הכדורגל האירופי
- האם כל חברה בעולם צריכה לאמץ את "חוק רוני?"
- דלויט: הכדורגל האירופי הכניס 28.4 מיליארד יורו בעונה שעברה
אימפריה שלא תחזור
שפילד יונייטד היתה מעצמת כדורגל בבריטניה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 ואת האליפות היחידה שלה השיגה בשנת 1898. מאז נדדה הקבוצה בין הליגות השונות כשבין השנים 2011–2017 הגיעה לשפל כשדשדשה בליגה השלישית. מאז הקבוצה במסלול של המראה ואת העונה האחרונה סיימה בצ'מפיונשיפ במקום השני עם 89 נקודות, דבר שהבטיח לה את החזרה לבימת הכדורגל המרכזית באנגליה תוך שהיא מותירה אחריה מועמדות רציניות יותר לעלייה ישירה כמו אסטון וילה, לידס, מידלסבורו ווסט ברומיץ'.
לשפילד יש את כל הנתונים להצליח להימנות על הפרמיירליג גם אם בחלקה התחתון. מועדון עם מסורת, אוהדים הנחשבים מהטובים והאופטימיים ביותר באנגליה ואיצטדיון היכול להכיל קרוב ל־33 אלף צופים. מאז 2017 פיתחה הקבוצה גם אופי מיוחד של קבוצה ללא כוכבים גדולים, אך נחושה ולוחמת שלא ניתנת להכנעה בקלות ואפילו טקטיקה חדשנית – בלמים שעולים להתקפה מדי התקפה. על כך תעיד העובדה שב־46 מחזורי הליגה בעונה שזה עתה הסתיימה ספגה 41 שערים בלבד, המספר הנמוך ביותר בליגה וזאת עם סגל על טהרת השחקנים מהאי הבריטי, דבר נדיר בשתי הליגות העליונות באנגליה.
קרעים בצמרת
אבל למרות חגיגות העלייה המרשימות ברחובות שפילד, קהל האוהדים של "הבליידס" מוטרד מהאנרגיות שמשקיעים הבעלים של המועדון בבתי המשפט במקום להתחיל ולגבש תוכניות לחיזוק הסגל והתאמתו לאתגרי הפרמיירליג. בימים אלה ניטש מאבק משפטי בין קווין מקייב לבין הנסיך הסעודי עבדאללה בן מוסאעד שכל אחד מהם מחזיק 50% מהבעלות. מקייב (בן 71) איל הון מקומי ואוהד מושבע של היונייטד הסכים בשנת 2013 למכור מחצית מהאחזקות במועדון לנסיך הסעודי, שהוא נכדו של מייסד הממלכה הסעודית, תמורת 1 ליש"ט, כן – ליש"ט אחד. יש לזכור כי באותם ימים הקבוצה קרטעה אי שם בליגה השלישית ומקייב חשב שעשה את עסקת חייו, מה עוד שלטענתו הוא השקיע בקבוצה 100 מיליון ליש"ט וחיפש שותף שיסייע לו בנטל.
בשנת 2017, עם החזרה לליגת המשנה, החלו להיווצר הסדקים בין השניים שעתה נראים כבלתי ניתנם לאיחוי. השניים מדברים כיום רק באמצעות עורכי דין. המאבק המשפטי הנוכחי בין השניים נסוב סביב סכום של 3 מיליון פאונד. מקייב טוען כי בזמנו המשקיע הסעודי הבטיח לו כי מדובר ב"מענק" מיוחד מתוקף תפקידו כשר הספורט של סעודיה. לעומתו הנסיך בן מוסאעד מכחיש וטוען כי מקייב ידע שמדובר בהלוואה ללא ריבית שאמורה היתה להיות מוחזרת עד אפריל 2018. כדי להבאיש את ריחו של הנסיך הסעודי טען מקייב באחד מדיוני המשפט כי הוכה בתדהמה כשנודע לו שהסכום הועבר לקופת המועדון על ידי אחד מבני משפחת בן לאדן, כלומר ניסיון לקשור את בן מוסאעד לנושא הטרור והלבנת כספי הטרור. המחלוקת סביב ההלוואה היא רק נדבך אחד באיבה שנוצרה בין שני הבעלים, שכל אחד מהם דורש מבית המשפט הכרעה לגבי זכויות הבעלות. מקייב טען גם בדיונים המשפטיים כי הוא מוכן למכור את חלקו במועדון אך הדגיש כי לא עולה בדעתו לאפשר לנסיך הסעודי להיות הבעלים היחיד.
בכל מקרה מי שיהיה בסופו של דבר הבעלים יצטרך להתמודד עם מציאות פיננסית לא קלה. הדו"חות הכספיים האחרונים של הבליידס אמנם מראים כי נכון לסוף העונה שעברה המחזור הכספי של הקבוצה כמעט והכפיל עצמו לעומת עונת 2017 והגיע ללמעלה מ־20 מיליון ליש"ט. עם זאת ההפסד התפעולי גם הוא צמח והגיע לכ־10 מיליון ליש"ט (רובו נמחק מפעילות בשוק העברות השחקנים). במונחי הכנסות, שפילד דורגה במרכז הצ'מפיונשיפ, וזאת בעיקר כי לא נהנתה בשנים האחרונות מתשלומי "המצנח" שמוענקים לקבוצות שירדו מהפרמיירליג במטרה לסייע להן לשרוד כלכלית את הנחיתה הקשה לליגת המשנה. עובדה זו יכולה רק להעצים את ההישג של הבליידס על כר הדשא.
נסיך הנייר
הנסיך עבדאללה בן מוסאעד, המשקיע הסעודי, הבטיח לאחר העלייה לפרמיירליג כי ינסה לשלב שחקנים סעודים בעונה הבאה ולגלות את "מוחמד סלאח הסעודי" לחובבי הליגה האנגלית. בעיתונות בסעודיה ובייחוד ברשתות החברתיות הוא זכה למידה רבה של פרגונים למרות שבשנים האחרונות נראה היה כי סר חנו בעיני השליטים.
עבדאללה בן ה־54 עשה את הונו ממפעל נייר מצליח שהקים בשנת 1989 שנקרא "החברה הסעודית לתעשיית הנייר" שכיום היא בעלת אינטרסים גם מחוץ לסעודיה. בהמשך הרחיב את עסקיו מעבר למוצרי נייר שונים גם לעסקי המחזור והכנסותיו בכל שנה מהם נאמדים בלמעלה מרבע מיליארד דולר. הונו האישי מוערך בכמה מיליארדי דולרים ונהוג לכנותו "נסיך הנייר".
מאז שהיה צעיר הפגין עבדאללה חיבה מיוחדת לספורט ובייחוד לכדורגל. בשנים 2002–2004 עמד בראש מועדון הפאר הסעודי אלהילאל ובשנים 2014–2017 הרקיעה הקריירה הפוליטית שלו לשיא כששימש יו"ר מינהלת הנוער והספורט בממלכה, בדרגת שר. בין לבין עמד גם בראש הוועד האולימפי הסעודי. אבל לפי כל הסימנים לנסיך עבדאללה אין את מה שדרוש כיום כדי להפוך לאיש מפתח בפוליטיקה הסעודית – קרבה ליורש העצר, מוחמד בן סלמאן, שהוא בעצם בן דודו. הסימנים לכך ברורים. באפריל 2017 הודח עבדאללה מתפקידו כשר הספורט ובמקומו מונה מקורבו של בן סלמאן. במקביל הוא מצא עצמו גם מחוץ לוועדת הבייעה (שבועת אמונים), שמכריזה באופן רשמי על השבעת מלך חדש בממלכה. הוא הוחלף באחיו למחצה.
העלייה של שפילד יונייטד לפרמיירליג החזירה את בן מוסאעד למוקד ההתעניינות ברחוב הספורט הסעודי. הזרקור המופנה אליו כיום יכול לעודד בעתיד משקיעים סעודים כבדים יותר להיכנס לליגה העשירה בעולם ולקרוא תיגר על השכן מאבו דאבי.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com .