מפת האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שמנסים לדחות את הפינוי של שדה דב
פעם אחר פעם קבעו הממשלה ובג"צ כי שדה דב צריך להתפנות לטובת הקמת פרויקט מגורים, תיירות ותעסוקה. אז מה באמת מניע את בעלי האינטרסים שמנסים למנוע את הפינוי?
למרות שמדובר במתנגדים מעטים, הם מנסים לעשות לא מעט רעש, ולערער, בין היתר, על החלטות של הממשלה ובג"צ. אז מי מתנגד ליישום ההחלטות הממשלה ומערכת המשפט – שקבעו פעם אחר פעם כי יש לבצע את הפינוי – ומדוע?
1. המלונאים באילת
אחת הקבוצות הקולניות ביותר המתנגדות לפינוי שדה דב היא של מלונאי אילת המונעים משיקולים עסקיים צרים – ואפשר להבין מדוע: הם חוששים שהסטת תנועת המטוסים לנתב"ג תגרום לכך שיגיעו אליה פחות תיירים ישראלים המהווים לפחות מחצית מכמות התיירים בעיר.
הסיפור האמיתי: זה המקום להזכיר שהבעיות של התיירות באילת נובעות משלל סיבות שאינן קשורות בשדה התעופה ממנו טסים לאילת ודי אם נזכיר את מחירי המלונות ואת העדר האטרקציות שיגרמו לתיירים לשוב ולבוא לעיר.
בפועל, רוב התייריםהמגיעים לאילת עושים זאת כבר היום ברכב או בתחבורה ציבורית. רק כ–15% מגיעים בטיסה. חשוב לציין כי 40% מכלל הנוסעים המגיעים לאילת בטיסה עושים זאת גם עתה מנתב"ג ולא משדה דב. הסטת הטיסות תשפיע על חלק קטן בלבד מהתיירות לאילת.חשוב להדגיש כי עם סגירת שדה דב חוויית הטיסה לאילת מנתב"ג תשתנה מאוד. טרמינל 1 בנתב"ג כבר ערוך ומוכן לקבל את תנועת המטוסים משדה דב, כך גם יונגש ומאוד הגישה למטוסים והנגישות התחבורתית לשדה וממנו.,זאת לאחר שכבר הושקע תקציב ייעודי של קרוב לרבע מיליארד שקלים לצורך שיפור התשתיות והנגישות ויוסיפו וישפרו כפי שידרש.
בשורה התחתונה: כשחופשה ביוון עולה פחות מסוף שבוע באילת, הציבור מצביע ברגליים ולזאת יש לתת את הדעת.
2. חברות התעופה – ובראשן ארקיע וישראייר
ארקיע וישראייר, השולטות יחד בתחום הטיסות הפנים-ארציות לאילת, חוששות מירידה ברווחים בעקבות מעבר הטיסות לנתב"ג, בין היתר בשל העובדה שהן משתמשות בשדה דב בעלויות נמוכות מאוד. כמה נמוכות? – מדובר באחד הסודות הכמוסים בענף, ואף אחד לא באמת יודע לענות על השאלה הזו, אבל מדובר בתעריפים נמוכים בהרבה מאלו שהן משלמות על טיסות בנתב"ג.
הסיפור האמיתי: שדה דב מעולם לא אמור היה להיות שדה תעופה אזרחי, ואף כשדה תעופה צבאי הוא אמור היה לשמש באופן זמני בלבד.
עיקר ההתנגדות מגיעה מצד ארקיע, הנמצאת בבעלות האחים נקש, האחראית לכ-70% מטיסות הפנים לאילת, והן מהוות חלק עיקרי מפעילותה. החברה הגדילה לעשות ואף הודיעה כי אינה מוכנה להעביר את הפעילות שלה לנתב"ג.
אגב, לאחים נקש קשר מעניין לראש עיריית אילת, מאיר הלוי – שאף הוא מתנגד לפינוי. משפחת נקש, שהיא גם הבעלים של שני מלונות בעיר, תרמה להלוי עשרות אלפי שקלים בבחירות המוניציפליות של 2013.
בשורה התחתונה: מזה עשרות שנים משתמשות חברות התעופה בקרקע השייכת לאלפי אזרחים פרטיים לשם גריפת רווחי עתק וללא תשלום של לו שקל אחד לבעלים, ומתקשה להשלים עם כך שהחגיגה עומדת להסתיים.
צילום: שאטרסטוק 3. ראש עיריית אילת, מאיר הלוי
כפי שציינו, ראש עיריית אילת מתנגד לפינוי שדה דב, אף שהוא בעצמו החליט לפנות את שדה התעופה מאילת, ובכך להביא לשיפור באיכות חייהם של תושבי העיר ולאפשר את ניצול השטח המתפנה להקמת פרויקט נדל"ני. את אלה הוא מבקש למנוע מתושבי המרכז, כשגם הוא יודע כי הסטת הטיסות לנתב"ג היא הקטנה שבבעיותיה של אילת. ודי לראות בימים אלה ממש את הפוסטים במדיה הדיגיטלית של תושבי אילת בענין זה.
הסיפור האמיתי: טיעון מרכזי שמעלה הלוי הוא של פגיעה בתושבי אילת הזקוקים לטיפול רפואי בבית חולים במרכז. אבל לפי נתונים שמסרה שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, רק 7% ממבוטחי הקופה הזקוקים לטיפול רפואי במרכז וטסים לשם כך מגיעים לבית החולים איכילוב שבתל אביב. היתר מגיעים לבתי החולים שיבא (תל השומר) ורבין (בילינסון ושניידר) – הקרובים לנתב"ג לא פחות מאשר לשדה דב.
בג"צ דן בנושא חשוב זה וקבע שבעיית הטיפול הרפואי אינה סיבה לדחות את פינוי השדה, וכי על הזקוקים לטיפול לקבל מענה מהמדינה. בכל מקרה, חשוב לציין שאילת פעלה במרץ לפינוי שדה התעופה שפעל בתחומה לטובת שדה רמון, המרוחק 20 ק"מ מהעיר, ובכך האריכה במו ידיה את זמן ההגעה לאילת לאחר הטיסה.
ועוד משהו שחשוב לציין בהקשר של ראש העירייה – אילת נוהגת לנופף בדגל הפריפריה, ולדבר על קיפוח בתקציבים ובתשומת הלב של הממשלה. ואולם, דווקא אי פינוי השדה בתל אביב הוא שיפגע בדרום הארץ, מאחר שהמדינה לא תקבל 12 מיליארד שקל שאמורים לשמש אותה להעברת בסיסי צה"ל לנגב.
בשורה התחתונה: ראש העיר אילת תוקף את התוכנית במטרה לכסות על חוסר התמודדותו עם מצבה של אילת בשנים האחרונות, במקום להילחם על שיפור השירותים הניתנים לתושבי אילת בעירם.
4. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי
זהו המתנגד המפתיע ביותר, כשמדובר בתוכנית שקודמה בראשות מהנדס העיר תל-אביב (!!) ובהמשך להצהרות שנתנה עיריית תל אביב בבית משפט, תוכנית האמורה לשפר את איכות החיים של תושבי תל אביב כולה ולהזרים לה דם חדש, עם 16,000 יחידות דיור, כולל אלפי דירות במחירים מופחתים ו-25,000 מקומות תעסוקה חדשים ולהעניק לתושבי המטרופולין פארק חופי ענק.
אם את המתנגדים הקודמים ניתן להבין, ולעקוב אחרי האינטרסים שלהם, הרי שאף אחד לא באמת יודע מדוע חולדאי מנסה עוד ועוד דרכים למנוע את הפינוי של השדה.
הסיפור האמיתי: בהתחלה, חולדאי ניסה להציג תוכנית בנייה משלו למתחם, אך בהיקף מצומצם בהרבה – עם 8,000 יחידות דיור בלבד, וללא פינוי של השדה. לאחר שהתוכנית נקטלה בידי רשויות התכנון, מציג כיום חולדאי תוכנית חדשה – המדברת על פינוי הדרגתי של השדה, במקביל לבנייה. גם ברשות מקרקעי ישראל לא הבינו איך אפשר לבנות מגדלים צמוד לשדה תעופה פעיל, וראש הרשות, עדיאל שמרון, אמר בראיון לגלי צה"ל כי מבחינתו, "אין חלופה" לתוכנית הפינוי המלאה.
רון חולדאי מנסה לשלוף עוד ועוד גימיקים שלא מחזיקים מים, תוך שהוא מסתיר את האינטרסים האמיתיים העומדים מאחורי עמדותיו.
בשורה התחתונה: כל גימיק של חולדאי שנזרק לחלל האוויר אינו עומד במבחן המציאות. גימיקים אלה נועדו אך ורק למשיכת זמן מיותרת והרסנית שעלולה לעלות לתקציב המדינה מיליארדים רבים.
הפינוי יוצא לדרך אבל השאלות נשארות
חשוב לציין שראשי הערים תל אביב ואילת, לצד בעלי הון - בעלי המלונות וחברות התעופה, מתעלמים מהחלטות ממשלה, מהחלטות בית המשפט העליון שהיו צד להן ואפילו מחוק עוקף בג"ץ בו נקבע כי השדה יפונה סופית עם הודעת משרד הביטחון על הפסקת הפעילות הצבאית, הודעה שניתנה זה מכבר.
בפועל, כל המתנגדים צפויים לראות ב-1 ביולי את פינויו של שדה דב, אבל שאלת האינטרסים הכלכליים והפוליטיים נשארת באוויר, בעיקר כשאלו מופעלים ערב בחירות ומערבים שיקולים אישיים. סוגיה זו צריכה להדאיג את כולנו.
