ניתוח כלכליסט
שוק הנפט העולמי מחכה למצמוץ של טראמפ
אחרי שהממשל האמריקאי הטיל על איראן את האחריות לפגיעה במכליות הנפט, הוא יצטרך להגיב כדי לא לשחוק את אמינות עמדתו הנצית נגדה. בינתיים תעשיית הספנות העולמית תיאלץ להתמודד עם עלייה צפויה של פרמיות הביטוח
המתח באזור המפרץ שוב עולה לנוכח מה שנראה כהסלמה מתוכננת היטב מצדו של השלטון האיראני, שנועדה להעביר מסר לציבור מבית, כמו גם למערב.
- "אזור בסיכון": מחירי הביטוח על מכליות נפט במפרץ הפרסי מזנקים
- חשש למיתון עולמי? סוכנות האנרגיה הבינ"ל חותכת תחזית הביקושים לנפט
- מחיר הנפט קופץ ביותר מ-3% לאחר הפגיעה במכלית נורבגית במפרץ עומאן
ההצהרה של האיראנים, שאותה השמיעו עוד לפני שהחלו ההתקפות על מכליות באזור, ולפיה אם לא יוכלו לייצא נפט גם מדינות אחרות באזור לא יוכלו לעשות זאת, היא בפועל הפללה עצמית. השאלה מי הניח את המוקשים, אנשי משמרות המהפכה או סוכנים בארגוני טרור המסונפים לטהרן, כבר פחות משמעותית.
במקביל, וגם זאת במסגרת ההליכה שלה על הקצה, הגבירה איראן בשבועות האחרונים את הלחץ על סעודיה — יריבתה האזורית המרה ביותר ושחקנית חשובה בשוק הנפט העולמי. זאת באמצאות התקפות על מתקנים אסטרטגיים על ידי עושי דברה בתימן.
בשווקים העולמיים המסר האיראני נקלט היטב עם עליות של כ־2% ל־62 דולר לחבית מסוג ברנט. זאת נוסף על דאגה גוברת בתעשיית הספנות העולמית, שצפויה לסבול מהתייקרות נוכח עליית פרמיות הביטוח.
כישלון כלכלי מהדהד
אבל יצירת רוחות מלחמה משרתת היטב את שלטון האייתולות גם בזירה הפנימית. בדיוק לפני עשור התקומם הציבור האיראני נגד שלטון הדיכוי המושחת במה שידוע כמהפכה הירוקה לאחר זיוף נרחב של בחירות 2009. מאז לא השתנה הרבה. חלקים נרחבים באוכלוסייה האיראנית מתעבים את השלטון ויש להם סיבות טובות לכך, בהן כישלון כלכלי מהדהד, שחיתות נרחבת ומדיניות דיכוי אכזרית.
התסיסה הפנימית באיראן נמשכת כבר חודשים ארוכים מתוך תפיסה כי לא הסנקציות האמריקאיות הן האחראיות למצב החמור. בהיבט זה אווירת המלחמה שמנסים המנהיג העליון ח'מינאי וחבורתו לשדר אמורה ללכד את השורות סביבו ולהתרכז באויב שמחוץ.
בנות הברית של ארה"ב באזור, ובראשון סעודיה ומדינת איחוד האמירויות, מצפות לתגובה חריפה מצד ממשל טראמפ לאחר ההתקפות על המכליות במפרץ עומאן בשבוע שעבר והטבעתה של אחת מהן. בהיבט זה שיחקה איראן לידיהן, שכן פגיעה בתנועת הסחר העולמית במצרי הורמוז אינה בעיה של מדינות האזור, כי אם סוגיה הדורשת תגובה בינלאומית. עתה, לאחר שממשל טראמפ הכריז בפומבי שאיראן עומדת מאחורי הפגיעה במכליות, הוא מחויב להגיב, ולו רק כדי לשמור על אמינות עמדותיו הנציות כלפיה.
בהנחה שהאמריקאים אינם מעוניינים במלחמה אזורית כוללת האופציות על שולחנו של הנשיא טראמפ די מוגבלות. אפשרות אחת היא הטלת מצור על נמלי הים של איראן והבאה לשיתוק כמעט מוחלט של הכלכלה האיראנית. בעבר תרגל הצי האמריקאי תרחיש כזה, אולם צעד זה יוכל להתפרש על ידי האיראנים כהכרזת מלחמה ולדרדר את האזור להסלמה, שהאמריקאים אינם מעוניינים בה כרגע. אפשרות אחרת היא החרפת הסנקציות על המשטר האיראני, אם כי מבחינת בני בריתה ייחשב הדבר ל"עוד מאותו הדבר", ולא כתגובה נחרצת מספיק להסלמה. האפשרות השלישית היא תקיפה מוגבלת של מטרות איכותיות באיראן, כמו מפעלי טילים או מפקדות של משמרות המהפכה, כדי להעביר מסר תקיף.
חיזבאללה עלול להצטרף
בקרב הממשל האמריקאי קיימת התלבטות בנושא; גדול התומכים בתגובה כזו הוא היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, הידוע בעמדותיו הנציות כלפי איראן. המתנגדים לתקיפה מוגבלת חוששים כי מבחינת איראן יוביל הדבר להתלקחות אזורית, בין השאר באמצעות שימוש בארגוני טרור או תקיפת בסיסים אמריקאיים. בתסריט הזה אין לשלול גם הצטרפות של חיזבאללה או של הג'יהאד האסלאמי לתגובה האיראנית.
הכדור נמצא עתה במגרש של טראמפ. הוא צריך לתרגם את המסרים התקיפים שלו לכדי תגובה שתשנה את החשיבה בטהרן. זו משימה לא פשוטה, שכן כרגע המסר האיראני לוושינגטון, למרות הלחץ הכלכלי הגובר, הוא שאין זה העיתוי המתאים למשא ומתן על הסכם גרעין חדש — אך גם לא למלחמה כוללת.
יבוא הנפט של ארה"ב מאופ"ק בשפל של 30 שנה, בסין המגמה הפוכה
התלות ארוכת השנים של ארה"ב בנפט של מדינות אופ"ק במגמת ירידה, זאת במקביל לזינוק בהסתמכותה של סין על הנפט של הקרטל.
ארה"ב פועלת זה שנים ארוכות לצמצם את תלותה בנפט זר, זאת מאז חרם הנפט שהטילו מדינות אופ"ק בראשית שנות השבעים. בחודש מרץ צנח יבוא הנפט לארה"ב ממדינות אופ"ק לשפל של 30 שנה, כך לפי דו"ח שפרסם בשבוע שעבר מנהל נתוני האנרגיה האמריקאי. בעשור האחרון נרשמה ירידה חדה של כ־75% ביבוא להיקף של 1.5 מיליון חביות ביום.
הירידה הזאת נובעת בעיקר מזינוק בייצור הנפט בארה"ב, קיצוצים באספקה שביצעה סעודיה וסנקציות מחמירות שהשיתה ארה"ב על ונצואלה, שהיצוא ממנה צנח מ־505 אלף חביות ביום ב־2018 לאפס. "הטרנד משקף את מהפכת הפצלים האמריקאית ואת הרצון של יצרניות המפרץ הפרסי להעביר את המכירות לשווקים האסייתיים הצומחים במהירות", כך לפי בוב מק'נאלי, נשיא חברת הייעוץ רפידאן אנרג'י גרופ, שאמר את הדברים לרשת סי.אן.אן.
הנתונים מתפרסמים ברקע ההתמקדות המחודשת במצרי הורמוז, נקודת המעבר הקריטית של נפט ממדינות המפרץ לעולם. "צמצמנו את התלות, אבל לא ביטלנו אותה", כך לפי ריאן פיצמוריס, אסטרטג נפט ברבובנק.
בה בעת החשיפה של סין לאופ"ק מעולם לא היתה גבוהה יותר. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ייבאה כמות שיא של נפט מאופ"ק, כך לפי חטיבת גלובל פלאטס ב־S&P. הביקושים שלה לנפט טיפסו ב־3% ב־2018, פי שניים העלייה העולמית, כך לפי דו"ח חדש של אופ"ק. הצפי הוא לעלייה דומה גם השנה, זאת למרות מלחמת הסחר ועלייה בשימוש ברכבים חשמליים בסין.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com