יועמ"ש הכנסת לבג"ץ: מוותר על הגדלת הפנסיה

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הודיע הבוקר (ה') לבג"ץ שהוא מוותר על הגדלת הפנסיה החודשית שלו - לאחר פרישתו. כך נודע ל"כלכליסט". אשתקד חוקקה הכנסת חוק להגדלת הגמלה של ינון. כבר בעת הדיונים בוועדת הכנסת הודיע ינון - בצעד לא שגרתי - שההסדר שנקבע בחוק להעלאת קצבתו לא יחול עליו.

בהודעתו לבג"ץ כתב ינון: "הובאה לידיעתי חוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג לפיה תיקון החקיקה מושא העתירה אינו מגדיל את שיעורי הקצבה שלי והם נותרו כפי שהיה עובר לתיקון. בנסיבות אלה ובהמשך להודעתי ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) במהלך הליך החקיקה ב-30 במאי 2018, לפיה אני מבקש כי תיקון החקיקה לא יחול עליי - אבקש להבהיר למען הסר כל ספק שאין בדעתי לדרוש בבוא היום שיעורי קצבה מוגדלים מכוח התיקון לחוק מושא העתירה".

הודעתו של ינון לבג"ץ באה לאור עתירה של עו"ד שגית בידרמן שתידון בבג"ץ ביום חמישי בעוד שבוע. העתירה הוגשה לאחר שאשתקד חוקקה הכנסת חוק שהוגש על ידי ועדת הכנסת בראשות ח"כ זוהר המגדיל את הגמלה של היועץ המשפטי של הכנסת ואת אלה שיבואו אחריו המבוטחים בפנסיה תקציבית. בעד החוק הצביעו 50 ח"כים ו-34 ח"כים הצביעו נגדה.

מימין: היועמ”ש לכנסת איל ינון וח”כ מיקי זוהר צילומים: אוהד צויגנברג, עומר מסינגר

שכרו של היועץ המשפטי של הכנסת הוא 67 אלף שקל ברוטו לחודש והוא צמוד לשכר של שופט בבית המשפט העליון. בהתאם לחוק, אחוזי הגמלה שלו היו מוגדלים (אלמלא ויתר על ההגדלה) מ-56% ל-70%, כך שגמלתו החודשית היתה מגיעה ל-47 אלף שקל בחודש - תוספת של 9,000 שקל בחודש.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפני מספר חודשים קבע החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו שינון יישאר עם אותה פנסיה שלה היה זכאי קודם לחוק, ובלא התוספת שחוקקה. עמדה זו נתמכת כאמור על ידי היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג.

ינון, שנכנס לתפקיד ב־2010 לאחר שורה של תפקידים במגזר הציבורי, אמנם יהנה מתנאים המקבילים לאלה של שופט, אך הם לא יהיו שונים ממה שבכל מקרה היה זכאי לו. למעט שיהיה זכאי להם כבר עם פרישתו מהתפקיד ב־2020.

נראה כי הודעתו זו של ינון עשויה להביא לסיומה של העתירה.

עו"ד שגית בידרמן, מגישת העתירה, מסרה לכלכליסט כי: "החלטתו של יועמ"ש הכנסת להודיע לבג"ץ כי לא יבקש להחיל על עצמו את התיקון המבקש להגדיל את קצבתו היא החלטה ראויה וטוב שנתקבלה - גם אם מאוחר. אנו שבעי רצון על כך שנחסכה מהכנסת ומבית המשפט העליון מבוכה רבה הכרוכה בעיסוק אישי ופרטני בקבצת הזקנה של אדם פרטי - יהא אשר יהא. על מחוקקי ישראל לפעול לרווחתם של כלל הציבור בישראל ולא לרווחתם של קומץ מקורבים, אשר ידם משגת למוקדי הכוח המאפשרים ביצוע מהלכים המיטבים עימם אישית על חשבון הציבור הרחב".