דליה טל משיבה לביקורת: "חקירת העלמות המס של לאומי לא היתה קשורה אליי"

עו"ד דליה טל קיבלה אתמול בבוקר הודעה מדירקטוריון בנק הפועלים, בה נמסר לה כי הדירקטוריון פסל את מועמדותה לתפקיד דירקטורית בבנק. טל אמורה היתה להתמודד על המשבצת של דירקטור רגיל בבנק, לאחר שהומלצה על ידי הוועדה של בנק ישראל, למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, בראשות השופט משה גל.

באסיפת בעלי המניות, שתתקיים בחודש יולי השנה, שעל סדר יומה מינוי דירקטורים חדשים בבנק. בעלי המניות היו אמורים לבחור שניים מבין שלושת המועמדים הבאים - טל, עו"ד עודד ערן, המכהן כיו"ר הבנק, וכן מועמד שלישי חדש, שהומלץ על ידי הוועדה, ד"ר דוד צביליחובסקי.

לפסילה אין קשר לטענות הארגונים החברתיים

אתמול בבוקר פרסמו ארגונים חברתיים מכתבים ששלחו לאחרונה לפיקוח על הבנקים וליו"ר בנק הפועלים עודד ערן, מולו טל אמורה היתה להתמודד, בדרישה לפסול את מועמדותה של עורכת הדין. הארגונים טענו כי לא יעלה על הדעת שמי שהיתה מזוהה עם בנק לאומי, תהפוך לדירקטורית בבנק הפועלים, במה שיכול להיתפש כפגיעה בתחרות. בנוסף, טענו הארגונים כי לא ייתכן שטל, ששימשה כיועצת המשפטית של בנק לאומי בתקופת חקירת רשויות המס האמריקאיות נגד הבנק, בחשד לסיוע ללקוחותיו להעלים מס (חקירה שהסתיימה בקנס גבוה של 400 מיליון דולר), תמונה לדירקטורית בבנק גדול, שנשלט על ידי הציבור.

עו"ד דליה טל צילום: עמית שעל

אלא שבפועל אין להחלטת הפסילה קשר לטענות. ההחלטה של ועדת הביקורת של הבנק, מקורה בהוראות פקודת הבנקאות, הקובעת שלא יתמנה לבנק ללא גרעין שליטה דירקטור "שבשנתיים שקדמו למועד המינוי יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה לתאגיד הבנקאי". כזכור, טל כיהנה עד ינואר 2018 כשותפה בכירה במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק, שבנק הפועלים הוא אחד מלקוחותיו הגדולים.

מכיוון שטרם עברו שנתיים מעזיבתה של טל את המשרד, לכאורה נוצרת כאן זיקה. חשוב לציין כי ועדת גל ידעה על האפשרות לזיקה כזו, אך השופט גל לא מצא אותה חזקה דיה כדי שלא להציע את מועמדותה של טל. כאמור, ועדת הביקורת בחרה לנהוג ביתר שמרנות בעניין זה. מי שתתמודד על הכיסא בדירקטוריון במקומה של טל היא תמר בר נוי גוטלין, בעבר מנהלת אגף אשראי בחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד ובעברה העוזרת של גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר.

טל איימה לכאורה על המשך כהונתו של יו"ר הבנק עו"ד עודד ערן, שכן האסיפה יכולה הייתה לבחור רק שניים מתוך שלושה מועמדים. עם זאת, על פי רוב נוהגים בעלי המניות לחדש כהונה לדירקטורים מכהנים ובמיוחד כשמדובר ביו"ר, כך שלא היה מדובר באיום של ממש. למרות הפסילה "הטכנית" של טל, שיכולה להתמודד שוב על מושב בדירקטוריון ב־2020, עדיין יש הסבורים כי היה נוח לוועדת הביקורת לפסול אותה, על רקע הביקורת הציבורית.

"חבל שהעובדות לא נבדקות לפני שמאשימים"

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלחה טל לפני כמה ימים לוועדת גל, בעקבות המכתב של הארגונים החברתיים ובו היא משיבה לטענותיהם. ביחס לטענה כי הייתה מעורבת לכאורה בפרשת העלמות המס בבנק לאומי כתבה טל כי "כיהנתי כיועצת משפטית חיצונית של דירקטוריון בנק לאומי מאז שנות ה־80 המאוחרות ועד 2013. מאחר ולא שימשתי כיועצת משפטית פנימית של הבנק, עסקתי רק בעניינים שהופנו אליי ואשר טיפולי נדרש בהם והתבקש ע"י הבנק או ע"י הדירקטוריון. תחום הפעילות של הבנק, לגביו נערכו החקירות האמריקאיות, כלל לא היה בטיפולי, לא הובא לידיעתי ולא התבקשתי לטפל בו, לא כיועצת משפטית של הדירקטוריון ולא בכל אופן אחר.

רק לאחר שהחלו החקירות, באפריל 2011, פנה אלי הבנק בבקשה כי אטפל בנושא בשמו". באשר לטענה כי לא ייתכן שיועצת משפטית של בנק גדול תכהן כדירקטורית בבנק מתחרה, כתבה טל כי "מהמועד שבו פרשתי מתפקידי בבנק לאומי, לפני כ־5 שנים, ועד עצם היום הזה, אין לי קשר עם לאומי ואינני מייצגת את הבנק או גופים קשורים שלו". היא הוסיפה כי "חבל שהעובדות לא נבדקות לפני שמטילים אשמות ופוגעים בשמו הטוב של אדם. שנים רבות כיהנתי כיועצת משפטית בבנק ישראל וייצגתי את המדינה וכן את המערכת הבנקאית. חלק גדול מהחקיקה הבנקאית נכתבה ולוותה על ידי. כל אלה בעיניהם של כותבי המכתב אינם קיימים ואינם נחשבים, וחבל שכך!".