מייסד קרן פיניסטר: מרגש אותנו להיות שותפים באינקובטור הפודטק בגליל

מוהן הגיע ארצה כדי לטפל בשלבים האחרונים של מכרז ממשלתי להקמת אינקובטור לסטארט-אפים בתחום הפודטק, אליו ניגשה Finistere בשיתוף תנובה, OurCrowd וטמפו - וזכתה בו בסופו של דבר. המשקיע מקושר לסצנת ההייטק המקומי מאז ביקר בישראל לראשונה לפני עשור כבכיר בקרן הון הסיכון Venrock.

ספנסר מוהן מקרן Finistrete צילום: ג'ים ווטר

מאז, הבחין בתעשייה המקומית מתבגרת ועולה שלב משמעותי בהיקף ואיכות הפיתוחים שלה. "במובנים רבים, השינויים שארעו בעשור האחרון בתעשיית ההייטק בישראל משקפים את מה שקרה בעמק הסיליקון", אמר. "היה פיצוץ של פעילות יזמית, ואין ספק שזה נכון בישראל".

"גם לפני עשור ברור שנוצרו כאן חברות, אבל זה לא דומה למה שקורה בשלוש השנים האחרונות בארץ. היתה צמיחה משמעותית בפעילות, כשישראל היא אחד המניעים הראשונים של תחומי הבינה המלאכותית וביג-דאטה. זה נכון במיוחד לתחומים כמו ניתוח תמונה. זה תחום שהיה ענק בישראל, ורמת המחקר היתה גבוה יותר מזו שבעמק הסיליקון. זה השתנה רק עם עליית העניין במכוניות אוטונומיות, שגרם להשוואת היכולות בין שני המרכזים".

מוהן, יליד אוסטרליה, התחיל את הקריירה של כמדען, אחרי שהשלים דוקטורט בגנטיקה מאוניברסיטת מלבורן. עם סיום הלימודים עבד כחוקר וכמרצה בקיימברידג' במשך שש שנים, במהלכן התמקד במחקרים בתחומים שמשיקים לאגריטק ופודטק. "בעבודה שם הבנתי שיותר מעניין אותי לראות איך חברות נולדות, אז ב-2007 עברתי לקליפורניה ללמוד מנהל עסקים בסטנפורד", סיפר.

איל מליס, מנכ"ל תנובה צילום: אוראל כהן

כבר בזמן הלימודים גויס מוהן ל-Venrock, קרן הון הסיכון של משפחת רוקפלר, שם הגיע לבסוף לתפקיד סגן נשיא. "אז גם ביקרתי לראשונה לישראל. היה לנו משרד בהרצליה בזמנו, כי Venrock השקיעו בצ'קפוינט בגיוסים המוקדמים שלה והיתה להם מערכת יחסים ארוכה עם ישראל", סיפר. ב-2013 הצטרף מוהן לקליינר-פרקינס, מקרנות הון הסיכון החשובות בעולם, שלאורך השנים היתה משקיעה מרכזית בחברות כאמזון, גוגל, סנאפ, ווייז, אובר ו-Airbnb, שם היה חלק מקרן של מיליארד דולר שהתמקדה בחברות אגטק. בקליינר-פרקינס פגש מוהן את היזם והמשקיע אראמה קוקוטאי, וב-2013 הקימו השניים את Finistere.

המטרה: לשבש את הפודטק

Finistere השקיעה כבר בשתי חברות ישראלית. הראשונה, Taranis, מפתחת טכנולוגיה שמסייעת לחקלאים להגדיל את פוטנציאל הייבול ב-7.5% בעזרת ניתוח מידע ויזואלי. טראניס מספקת ללקוחותיה, בעיקר חקלאים המנהלים שטחי ענק בצפון ודרום אמריקה, שירות הכולל צילום השטח ברזולוציה גבוהה ממטוסים ורחפנים מספר פעמים בכל עונה. היא יודעת לאסוף מידע ויזואלי ברמת דיוק גבוהה פי 500 מהקיים בשוק, ולהפיק ממנו תובנות אגרונומיות הקשורות למחלות, חרקים או כל בעיה אחרת הקשורה בגידולי שדה.

החברה השנייה, CropX, פיתחה טכנולוגיות לאופטימיזציה של תשומות בחקלאות וניהול הגידול על בסיס נתונים שנאספים מחיישני קרקע, בשילוב עם מערכות ניתוח עננית. מערכותיה של CropX מנטרות וממפות את זרימות המים בקרקע, ומספקות מודלים של זרימה וחלחול למי התהום. על בסיס המודלים, ניתן להפיק המלצות על אופן גידול יבולים או ניהול שטחי מרעה. "יש להם את חיישני הקרקע הפשוטים והעוצמתיים ביותר. עובד לא מיומן יכול לפרוס את החיישנים שלהם", אמר מוהן.

החיישן של CropX צילום: יח"צ

Finistrete מגייסת בימים אלו קרן שלישית, שעתידה להגיע לכרבע מיליארד דולר, ומתכננת לבצע באמצעותה פעילות השקעות נרחבת בארץ. ואולם, כבר קודם לכן מקווים בקרן לתפוס עמדת השפעה משמעותית בתחום הפודטק.

"אנחנו מאוד מעוניינים בכל ההבטים של הפודטק, ומכיוון שכבר יש לנו מחויבות גדולה מאוד לישראל, אנחנו משתפים פעולה עם תנובה, טמפו ו-OurCrowd במכרז להקמת אינקובטור במימון ממשלתי", אמר מוהן. "זה מרגש אותנו, כי צריך הרבה יזמים עם מוטיבציה לשבש תחום שנחשב שמרני ומקובע. ומחוץ לעמק הסיליקון, ישראל היא המקום שבו אפשר למצוא את היזמים האלה. תמיד עשינו מאמץ מרוכז לשלב אסטרטגיות שונות ולשתף פעולה עם החברות הטובות בתחומן, והכל מתחבר כאן בישראל. יש לנו ניסיון טוב עם טראנוס ו-CropX, ואנחנו חושבים שפודטק הוא המגזר החם הבא. ההזדמנות להיות חלק מהאינקובטר הזה היא די מרגשת".

הזדמנויות אדירות בשרשרת האספקה

לתפיסתו של מוהן, האינקובטור מוקם בדיוק בתקופה של שינוי משמעותי ביחס של אנשים למזון: "יש שינוי גורף, במיוחד בקרב בני דור המילניום, מצד צרכנים שרוצים מזון טרי יותר, עם תוויות פשוטות יותר וכזה שיודעים מאיפה הוא הגיע. אחרי מלחמת העולם השנייה היתה תפיסה שמזון איכותי ובטוח זה משהו קונסיסטנטי. נוצרו אז מותגים גדולים של מזון מעובד, כמו דגני בוקר או ספאם, וכל שרשרת האספקה נבנתה כדי לספק את התפיסה הזו – לספק רכיבים ניתנים לעיבוד עבור ייצור מזונות פשוטים עם חיי מדף ארוכים. אבל היום, כשצרכנים רוצים מזון מקומי עם סיפור מאחוריו, שרשרת האספקה הזו חסרת תועלת לחלוטין. כשמסתכלים על עתיד המזון מבחינת הטעם של הצרכנים, יש מקום להזדמנויות אדירות בשרשרת האספקה.

"אנחנו משתמשים בזה בצורה רחבה מנקודת המבט של ניסיון להתאים בצורה טובה יותר בין הביקוש להיצע, כי אם אתה רוצה לספק תוצרת טרייה יותר שמופקת בצורה מקומית, בזבוז מזון הופך לסוגיה חשובה. זה גם נוגע להבטים של משבר האקלים, כי בזבוז מזון מביא לשחרור של גז מתאן. זה אומר שיש הזדמנויות אפילו בצד של הדאטה, במציאת דרכים ליצור התאמה בין הביקוש להיצע".