מה הן הסוגיות הבוערות איתן מתמודדים עו"ד המובילים של DUN'S 100

עולם המשפט הוא עולם המלא בתוכן רב, חלק מסוים מהתוכן אינו משתנה, אך חלק אחר משתנה ללא הרף ומכריח את עורכי הדין ללמוד את הסוגיות המשפטיות בכדי להישאר מעודכנים וכדי להצטיין. לא פעם, לצד השינויים בתקנות ובחוקים המלווים את עולם המשפט, יש גם מקום למינוף אג'נדות חברתיות המקדמות, או הולכות יד ביד, עם תמורות חברתיות המתרחשות במציאות חיינו.

ב-12.6, יום ד', יתקיים פורום המשפט של DUN'S 100, פורום אקלקטי שיעסוק בנושאים מגוונים המעסיקים את עולם המשפט, כגון ליטיגציה מסחרית, מימון ובנקאות, חדלות פירעון ועוד.

לקראת הפורום, שוחחנו עם שלשה עורכי דין בולטים, על שלשה עולמות תוכן הנוגעים לעשייה היום יומית שלהם ברוח התקופה הנוכחית.

עו"ד ברוריה לקנר – קידום מעמד האישה בתחום הליטיגציה המסחרית ובעולם המשפט

אחד השינויים המשמעותיים המתחוללים כיום בעולם המשפט, הוא הכניסה של טכנולוגיה מתקדמת למשרדים, המחליפה את עורכי הדין בחלק מהמשימות המקצועיות אותן ביצעו בעבר. כבר היום גופים פרטיים וציבוריים צורכים באמצעות האינטרנט מוצרים משפטיים ומידע רב ממאגרים משפטיים מגוונים. להערכת גורמים מקצועיים, תופעה זו רק תלך ותגבר. "אותנו, הליטיגטורים, לא יחליפו מחשבים", מעריכה עו"ד ברוריה לקנר, ליטיגטורית מובילה העומדת בראש משרד בתחום הליטיגציה המסחרית והנדל"ן. "ליטיגציה היא "אמנות השכנוע", היא "קרב מוחות", זו אמנות לחימה לכל דבר ועניין, קרב פנים- אל -פנים שמתרחש בזירת התגוששות דינאמית, אני לא רואה איך מחשבים מצליחים להחליף אותנו." לדברי לקנר, "ליטיגטור הוא בראש ובראשונה פרפורמר, כזה שמסוגל לשכנע את ביהמ"ש בצדקת טענותיו. לא במקרה מכנים את עבודת הייצוג שלנו בבית משפט "הופעה". ליטיגציה היא "השואו ביזנס" של עולם המשפט, אנחנו נדרשים לתת הופעה משכנעת, רהוטה, חדה ומסקרנת על מנת לכבוש את ליבו של השופט ולגייס אותו לטובת הלקוחות שלנו."

מבחינה פרקטית, לקנר מציינת מהן התכונות הנדרשות לליטיגטור בכדי להצליח בעבודתו, "ליטיגציה מצריכה יכולת למידה מהירה, לעיתים בזמן אפס, כמו גם יכולת תמרון עדין בין כל הגורמים המעורבים בהליך, השופט, העד והלקוח. זה מצריך יכולות משולבות, מיומנות בניהול חקירה נגדית של עדים ושל מומחים מקצועיים המיומנים ממך בתחומם, תוך כדי קריאת שפת הגוף של השופט ופרשנותה, מתן תגובה מהירה למהלכים טקטיים שנוקט הצד שכנגד ועמידה בציפיות הלקוח שלנו, הצופה דרוך ומתוח מהיציע."

לקנר, העוסקת בתחום הליטיגציה כבר שנים רבות, בולטת לא רק בעבודתה, אלא גם בהיותה אחת מהליטיגטוריות הבודדות העוסקות בתחום הליטיגציה המסחרית. "נשים יכולות לעסוק ולהצטיין בליטיגציה מסחרית, אין בכלל שאלה, היכולת קיימת, אך היא לא ניכרת בשטח. עובדה היא, שב 99% מהתיקים שאני מנהלת היריב מולי הוא גבר ולא אישה".

הסיבה המרכזית לכך נעוצה, לדעתה, בעובדה שתחום הליטיגציה המסחרית נתפס כתחום תובעני, מרפקני, לוחמני, תחום ש"זולל" שעות וגולש לא פעם, לסופי השבוע והחופשות, כשהעבודה מתבצעת ברצף כשיום רודף לילה שרודף יום, ללא הפסק וישנו קושי גדול בשילוב בין הקריירה למשפחה. "יש אמרה שאומרת שלכל אישה עם משפחה יש שתי משרות ושתי קריירות. זה נכון בעיקרון. השוויון המגדרי יושג כשיהיה שוויון בגידול הילדים ובנשיאה בנטל ההתחייבויות המשפחתיות. כשיהיה ברור מאליו שהנטל המשפחתי מתחלק בין שני הצדדים באופן שווה, יהיה יותר קל לנשים להתקדם גם במגזר הפרטי. כך נהגנו אבי ילדיי ואני, כשילדיי היו קטנים, כך ילדיי נוהגים כיום כשהם בעלי משפחות משל עצמם. כך אני נוהגת, כיום, עם עורכי הדין במשרדי. זה ייתכן. זה אפשרי. כל עוד כולם רוצים".

במקביל לפעילותה כליטיגטורית בתחום המסחרי וכחלק מתפיסת עולמה, החותרת לשוויון מגדרי בחברה הישראלית, מכהנת לקנר, בהתנדבות, כיו"ר פורום המשפטניות של שדולת הנשים בישראל, מראשית היווסדו. "בפעילותי בפורום, אני מייצרת שוויון יום יום, שעה שעה. שם נמצא הלב שלי, לשם מופנית האנרגיה שלי". הרקע להקמת הפורום הייתה, בין היתר, העובדה שלמרות קידומן המרשים של נשים בעולם המשפט, ההגמוניה הגברית במשרדי עורכי הדין נשמרת. בפסגת המשרדים המובילים בארץ עדיין נרשם מיעוט נשי, ומעט מאד נשים עומדות בראש משרד עורכי דין משלהן.

כך, מתוך 600 משרדי עורכי דין המובילים בארץ, רק 37% מהשותפים הן שותפות, רק 17% מנהלות תחום ורק נשים ספורות, כ 3% בלבד, עומדות בראש משרד משלהן, "פורום המשפטניות הוקם בדיוק במטרה לשנות את הנתון המספרי העגום הזה. להביא עוד ועוד עורכות דין להכרה שזה תלוי קודם כל בהן ובנכונות שלהן להתקדם ולהיות שם. הפורום שהקמנו מהווה בית לקהילת המשפטניות בישראל. צעירות ובוגרות פועלות יחד בתמיכה הדדית, סינרגיה והמשכיות של ידע, ניסיון ועוצמה. יחד אנחנו מחזקות ומממשות את אחת ממטרותיו החשובות של הפורום, הפיכת החברה הישראלית לחברה שוויונית וצודקת יותר, הרואה בהסרת חסמים לקידום עורכות דין והזנקת הקריירות שלהן לעמדות השפעה, אינטרס חברתי, ראשון במעלה".

עו"ד יואב ביין – חשיבות הליטיגציה בדיני מכרזים ויתרונות הליך הגישור

מה חשיבותה של הליטיגציה ושל הליטיגטור בדיני מכרזים? ומה יתרונותיו של הליך הגישור? מכרזים וגישור ומה שביניהם.

עבור עו"ד יואב ביין, שותף מייסד במשרד עו"ד פרופסור ביין ושות', התשובות ברורות, "מכרזים הוא תחום המשלב משפט מסחרי, מנהלי וציבורי ובשל כך הוא מחייב התמחות מיוחדת. הליטיגציה ייחודית כי בתחום המכרזים צריך להפעיל תדיר משאבים רבים בזמן קצר תוך הכרת התחום באופן מיטבי, ושילוב יכולות הבעה כדי להסביר לבית המשפט מדוע יש לפעול כדי לשנות את ההחלטה שניתנה לגבי המכרז בשלביו השונים. כך למשל, זמן התגובה לאחר סיום מכרז והכרזת הזוכה הוא קצר מאוד, בין ימים בודדים ל – 45 ימים. צריך לפעול מהר מול בית המשפט אם רוצים לטעון שההחלטה פסולה, צריך להגיש צו מניעה ולהשתמש בליטיגציה מהירה ואגרסיבית. מדובר בכלי לוחמני מהיר וחד שבו צריך לפשט לבית המשפט באופן היסודי ביותר, על אף הזמן הקצר, חומר משפטי רב, בו יובהר מדוע יש להשהות, ו/או לשנות, את ההחלטה בדבר הזוכים במכרז".

תחום המכרזים יכול להיות בעייתי, בלשון המעטה. השיח על 'מכרזים תפורים', על חוסר הוגנות, על הדלפות המסייעות לצד מסוים, על צמצום מעגל המציעים, על הקלות לפסול מציע או לטעות בעת הגשת ההצעה, הוא שיח המוכר לכל מי שעוסק בתחום. את הבעיות הללו, ניתן להפוך להזדמנויות כאשר מערערים על זכייה במכרז, "כמו בכל תחום, גם בתחום המכרזים יש החלטות לא נכונות של רשויות" ו"מהלכים שגויים של מציעים", מסביר ביין בזהירות, "מקרים בהם יש צמצום מציעים במפרט המרכז, 'מכרזים תפורים', וצריך לעשות ליטיגציה מיומנת כדי שהזכייה תבוטל ושהעתירה לא תידחה על הסף".

תחום נוסף במכרזים בו עו"ד ביין עוסק הינו 'רפואה מונעת במכרזים', המאבק על תנאי סף במכרז ואמות המידה וכן הכנת הצעה בדרך המיטבית. "אם פרויקט מסויים חשוב לחברה אשר רוצה להתמודד במכרז, והיא אינה עומדת בתנאי הסף, החברה יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את תנאי המכרז ממגוון סיבות, או בטענה כי תנאי המכרז מפלים, או שנראה שה'מכרז תפור', או תנאים לא סבירים שמצמצמים באופן מיותר את מס' המציעים במכרז ועוד. חברה או רשות היוצאת למכרז צריכה גם לדעת להכין מכרז באופן נכון, כך שיוכלו להגן על תוצאותיו במידה והיא תגיע לבית המשפט. אגב, החוכמה היא לעשות את כל ההליך באופן שמצריך להתעמת כמה שפחות ולהתנהל באופן ענייני ונקי, מתוך מחשבה שאם זוכים במכרז, נצטרך אחרי כן לעבוד עם אותה רשות ועדיף שיחסי העבודה יהיו תקינים. 'הרפואה המונעת' נכונה גם לרגולציה בחברות בכל הקשור לדיני עבודה, בטיחות בעבודה, הגנת הצרכן, כך שחברות ינהלו הליכי עבודה פנימיים ומקדמיים כדי לא להגיע למצב של חשיפה לתביעה". מדובר בתחום נוסף בו עוסק משרד פרופסור ביין כחלק מעיסוק בתחום הליטיגציה המשפט המסחרי והמשפט המנהלי.

לצד עבודתו של עו"ד ביין כמומחה במשפט מסחרי ומנהלי ובמיוחד בדיני מכרזים, רגולציה, מיסים ובתחום פיצויי המלחמה (מס רכוש), הוא עוסק בליטיגציה ובייעוץ וגם כמגשר בתחום המשפט האזרחי והמנהלי.

במציאות הנוכחית של היום, תחום הגישור אמור להפוך לרלוונטי יותר לאור הרפורמות בתקנות סדר הדין האזרחי ובתקנות הגישור החדשות שאמורות להיכנס לתוקף בקרוב, "אני מאמין שהצדדים רואים ויראו עוד יותר בגישור מכשיר אלטרנטיבי אמיתי להליך המשפטי. מעבר לעובדה שהגישור מוריד את העומס מבתי המשפט הוא גם מקצר תהליכים והופך את הסכסוכים לענייניים יותר. אני מאמין שהגישור מעניק מענה רחב ונכון יותר עבור כלל הצדדים, במיוחד בתחום המסחרי שבו מדובר על כספים ובעלי עסקים שרוצים לגמור מהר את הסכסוך ולהמשיך הלאה. אני מודע לאלו המציינים את ההיבטים השליליים בהליך הגישור, ולא מתכחש לחלק מהטיעונים, אולם לדעתי ההיבטים החיוביים עולים בהרבה על אלו השליליים, במיוחד במקום בו יש פתרון שעשוי לתת מענה מדויק ומהיר יותר לצדדים, מאשר המענה שבית המשפט יכול לתת. הצדדים יודעים ככלל, בדיוק מה הסיבה לסכסוך והם יכולים לפתור את הסכסוך באופן מדויק יותר, מאשר בית משפט שיכריע 'ויחתוך' בפסק דין לפי ראותו. בהליך הגישור מתגלים הרבה פרטים שלא יתגלו בבית המשפט, ההליך יותר גמיש. באופן כללי, גישור זו לא פשרה, זו הליך שיכול להוביל להבנה והסכמה ויכול לחסוך המון זמן וכספים". עוד מוסיף ביין: "יש כמה היבטים המחברים בחשיבה בין מכרזים ומשפט מסחרי/מינהלי לגישור. בשני התחומים חשובה היעילות והפעולה המהירה. התפיסה המהירה של חומר רב וניתוחו לצורך מציאת פתרונות נדרשת הן מן הליטיגטור בדיני מכרזים והן ממגשר מיומן. בשני הנושאים צריך לחשוב בצורה ממוקדת וחדה. בשני העולמות צריך גם לחשוב שיחסים בין צדדים הם במקרים רבים במצב של רומן מתמשך ולכן צריך לפעול נכון ואף תוך חשיבה לטווח ארוך".

עו"ד יואב ביין, עו"ד ברוריה לקנר ועו"ד יניב אזרן

עו"ד יניב אזרן - מעמדו של הנושה המובטח בראי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון החדש שם את הצבת השיקום הכלכלי של החייב כמטרה ראשונה במעלה. כיצד הדבר בא לידי ביטוי, והאם מדובר בשינוי תפיסתי מהפכני? שאלות ותשובות עם עו"ד יניב אזרן, שותף במשרד עורכי דין ב.לוינבוק ושות.

עו"ד אזרן, האם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק החדש") אכן מחולל מהפכה בתחום?

"בשלב ראשוני זה עדיין אי אפשר לקבוע בוודאות, וימים יגידו.

מעצם תכלית החקיקה שבבסיס החוק החדש ניתן לראות שמדובר בשינוי מהותי, אך לא בהכרח מהפכה. בעוד שלפי החוק במתכונתו כיום, האינטרס העיקרי והמהותי הוא של הנושים, לרבות בדרך של מיקסום החזר הנשייה, הרי שהעיקרון היסודי בבסיס החוק החדש הוא הצבת השיקום הכלכלי של החייב כמטרה ראשונה במעלה. החוק החדש מביא עמו למעשה שינוי תפיסתי, לפיו חדלות פירעון איננה עוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי.

בנוסף, יש לזכור שבנושאים רבים החוק החדש הוא למעשה קודיפיקציה של הדין המהותי הקיים. עם זאת, בחוק החדש, שנועד, בין היתר, להפחית את הבירוקרטיה הקיימת, קיימים שינויים פרוצדוראליים מהותיים, לרבות בכל הנוגע לסמכות העניינית ולגורמים שיהיו אמונים על הטיפול בחדלות פירעון. כך למשל, לגבי חייב שהוא יחיד, הסמכות לדון בענייניו מוקנית לבית משפט השלום, אך אם חובותיו נמוכים מ- 150,000 ₪, ההליך יתנהל בלשכות ההוצאה לפועל".

ומה ביחס לנושים מובטחים? מהם השינויים העיקריים?

"ישנם מספר שינויים מהותיים ביחס למעמדו של נושה מובטח, כך למשל ביחס לריבית שנושה מובטח יהיה זכאי לה , לאופן מימוש בטוחות ספציפיות ולהיקף החוב המובטח בשעבוד שוטף/צף (בטוחה שעל פי רוב נדרשת מתאגידים להבטחת אשראי).

שינויים אלה נועדו בעיקרם לחזק את "עיקרון העל" שקיים בדיני חדלות פירעון - שוויון בין נושים – וזאת על ידי הסטת תמורות שהנושים המובטחים היו זכאים להן לטובת נושים כלליים, בלתי מובטחים".

במה שינויים אלה באים לידי ביטוי? למשל ביחס לריבית?

"החוק החדש קובע שריבית הפיגורים שנצברה ביחס לחוב המובטח, לאחר תחילת הליכי חדלות הפירעון, תיפרע לאחר החובות הכלליים.

בדין הקיים אין הפרדה, כך שבמסגרת הליכי חדלות פירעון נושה מובטח יכול להיפרע מלוא חובו, לרבות ריבית הפיגורים שנצברה במהלך תקופת הליך חדלות הפירעון. לעומת זאת, החוק החדש מבחין בין שתי נקודות זמן ביחס לריבית הפיגורים. האחת, לפני מתן צו פתיחת ההליכים, שלגביה ריבית הפיגורים מתווספת לחוב המובטח ונפרעת מהבטוחה. השניה, לאחר מתן הצו, כשלגביה ריבית הפיגורים יורדת בסולם דרגות הנשייה ועתידה להיפרע רק לאחר פירעון החובות הרגילים. בדברי ההסבר לחוק החדש הובהר הרציונל שבבסיס שינוי זה, והוא מניעת מצב בו ריבית הפיגורים "נוגסת" בנכס המשועבד, כך שכמעט ולא נותר ממנו דבר לנושים הכלליים. הצעת החוק נועדה לשנות את נקודת האיזון בהקשר זה לטובת הנושים הכלליים".

ומה ביחס לשעבוד שוטף/צף?

"בהקשר לכך, מדובר בשינוי משמעותי יותר בשני היבטים לפחות.

האחד, שווי נכסי החברה החוסים תחת השעבוד השוטף/הצף מקובע ליום מתן צו פתיחת ההליכים, כך שנושה בעל שעבוד כזה לא ייהנה מעליית שווי הנכסים בעת הפעלת התאגיד תחת הליכי חדלות פירעון. השני, פירעון החובות המובטחים בשעבוד צף מוגבלים ל- 75% מגובה התמורה שתתקבל ממימוש הנכסים המשועבדים, והיתרה תשמש לפירעון חובותיהם של הנושים הבלתי מובטחים.

בהקשר זה יש לשים לב להוראת המעבר הקבועה בחוק החדש, לפיה במקרה בו נרשם שעבוד צף עד ליום 14.9.2019, המגבלות האמורות לא תחולנה וימשיכו לחול הוראות הדין הקודם, ובלבד שמתקיימת אחת משתי החלופות הבאות: האחת, השעבוד ניתן להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן עד ליום תחילת החוק החדש (15.9.2019). בהקשר זה יש לשים לב, כי ככל ששונו תנאי האשראי (מועד הפירעון ו/או שיעור הריבית), לאחר יום תחילת החוק החדש, יחולו על השעבוד השוטף/הצף הוראות החוק החדש; השנייה – הליכי חדלות הפירעון נפתחו תוך 18 חודשים מיום תחילת החוק החדש".

על פניו נראה כי מדובר בשינוי משמעותי. כיצד יתמודדו עם כך הנושים המובטחים?

"נראה שלנושים המובטחים תהיינה מספר אפשרויות להתמודד עם שינוי זה. על פניו נראה, כי שינוי זה יגרום לכך ששיעור ההסתמכות של הנושים המובטחים על שעבוד שוטף/צף יפחת באופן משמעותי. כתוצאה מכך, יש להניח שהנושים המובטחים גם יידרשו חיזוק בטחונות בדמות שעבודים ספציפיים של צדדים שלישיים, לרבות בעלי השליטה באותם תאגידים. דרך התמודדות זו, לא בהכרח תשרת את הלווים (בעלי החוב).

דרך אפשרית נוספת היא שהנושים המובטחים ימחזרו את האשראי הקיים בהלוואות לזמן ארוך, תוך הסתמכות על הוראת המעבר המחילה, בהתקיים התנאים עליהם דובר, את הוראות הדין הישן. בנוסף, לא מן הנמנע שהנושים המובטחים יקשיחו את תנאי מתן האשראי, לרבות ואולי בעיקר בכל הקשור לשיעור הריבית".

הזכרת גם את השינוי בנושא אופן מימוש בטוחות ספציפיות. במה מדובר?

"בדין הקיים, על פי רוב נושה מבוטח רשאי לפעול למימוש שעבוד ספציפי במנותק מהליכי חדלות הפירעון הקולקטיביים. החוק החדש "מכרסם" בזכות זו, בראש ובראשונה על ידי הצבת דרישה שהנושה המובטח יודיע לנאמן על כוונתו לפעול למימוש הבטוחה כשבמקביל לכך, או קודם לכן, עליו להגיש תביעת חוב (דרישה שכלל לא הייתה קיימת בדין הקיים), במסגרתה יידרש לאמוד את שווי הבטוחה.

בנוסף החוק החדש מנסה לנטרל את ניגוד האינטרסים המובנה הקיים בין נושה מובטח ביתר לבין שאר הנושים. כך, שנושה המובטח ביתר, דהיינו נושה ששווי בטוחתו עולה "באופן מובהק" על גובה החוב כלפיו, לא יהא זכאי לפעול למימוש הבטוחה באמצעות כונס נכסים מטעמו וייאלץ לאפשר לנאמן לממש את בטוחתו. לעומת זאת, כאשר שווי הבטוחה "לא גבוה באופן מובהק", המימוש ייעשה על ידי הנושה המובטח.

עוד חשוב לדעת שמחוקק הותיר לבית המשפט שיקול דעת לאמוד את השווי במקרים מסוימים, וכן לקבוע כי בנסיבות המצדיקות זאת, יוכל הנושה המובטח ביתר לממש את הבטוחה בעצמו.

בהקשר לשינוי באופן מימוש הבטוחות, מתעוררות כבר עתה לא מעט שאלות – כיצד יפרשו את המונח "גבוה באופן מובהק" או "לא גבוה באופן מובהק"? כיצד בית המשפט יאמוד בעצמו את השווי? מה תחשבנה "נסיבות המצדיקות זאת" – נראה שהתשובות לכך תיקבענה עם הזמן בפסיקה עתידית".

עו"ד ברוריה לקנר, שותפה בן שחר, לקנר ושות'

עו"ד יואב ביין, שותף מייסד במשרד עו"ד פרופסור ביין ושות'

עו"ד יניב אזרן, שותף ב. לוינבוק ושות' משרד עורכי דין