מיזוג ריית'און ויונייטד טק: כך משאירים את החמקן רלוונטי

שיגור טיל פטריוט, תוצרת ריית'און

העסקה היא מיזוג עמיתים: יונייטד טק תקבל 57% ממניות השליטה ותציב שמונה מ-15 הדירקטורים במועצת המנהלים המשותפת. למרות תחומי ליבה שונים, ליונייטד טק ולריית'און תרבות ארגונית דומה וקשרים קרובים כבר זמן רב. מנכ"ל יונייטד גרג הייז ינהל את החברה, כשמנכ"ל ריית'און טום קנדי יעמוד בראש הדירקטוריון.

המיזוג הזה מתבצע דווקא עכשיו משום שלפי הערכות, חברה שכזו תזכה בקרוב להרבה מאוד הזמנות מהסקטור הצבאי: לדאבוני, נראה שהמערכת הגלובלית מתקדמת אל עבר מלחמה קרה חדשה. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ צילום: רויטרס

כמו בקודמת, מתמקד הפיתוח המערבי בכלי התקפה והמזרחי - בהגנה, כשגורמי כוח קטנים עלולים לסחוף את העולם לעימות חמוש גם כשאין בכך היגיון אסטרטגי; למשל, פליטות פה הדדיות של טראמפ וקים ג'ונג און. ואחד הפרמטרים של מתיחות כזו, צופים אנליסטים, הוא דרישה ממשלתית מספקיות הנשק להתייעל ולהוזיל עלויות כדי לענות על צורכי הביטחון החדשים, בלי להגדיל יותר מדי את התקציב.

כל שדה קרב עתידי ייהנה מהגנה נרחבת של טילי נ"מ בעלי יכולת חיסול טילים אחרים, בדגש על טילי שיוט. פריסת מערכות כאלה, בצירוף מכ"מים רגישים חדשים, תוכל לבטל את יתרונם של מטוסי קרב ומפציצים חמקנים, הנשק שובר השיוויון של המלחמה הקרה הקודמת - שהוכח כאפקטיבי במלחמת המפרץ הראשונה.

למעשה, רוסיה כבר טענה בעשור האחרון שבידיה טכנולוגיית חיישנית שמאתרת חמקנים, וגנרלים במערב התחילו לדאוג.

טיל ה-S400 של רוסיה, שמסוגל ליירט חימוש מונחה צילום: Turkiye Gazetesi

בפועל, חמקנות אינה פיתרון קסם להגנה אווירית; כל מטוס מתגלה, כשהחמקן פשוט מתגלה קצת יותר מאוחר - בשאיפה, לאחר שכבר הספיק לשגר את החימוש שלו. אבל כשטילי האויב יכולים להפיל גם את החימוש, נוצר אתגר גדול; מה הטעם בו, בחמקן שגם ככה יקר בהרבה ממטוס קרב סטנדרטי, אם ניתן לנטרל כך את יתרונו?

וזו שאלה כלכלית לא פחות מצבאית-אופרטיבית: לוקהיד מרטין ונורת'רופ גראמן הקדישו נתח עצום מכל המו"פ ואף הייצור שלהן למערכות חמקניות. אם אין בהן טעם, ייסגרו פסי ייצור בכל רחבי ארה"ב ומניין המובטלים ירקיע שחקים (פרויקט ה-F35 לבדו מעסיק יותר ממאה אלף איש באופן ישיר).

פס ייצור של מטוסי F35 צילום: scoopnest

על הנייר, יש פיתרון: נשק שובר שיוויון בדמות טילי שיוט מהירים ומתמרנים, שיוכלו לברוח מטילי הנ"מ של רוסיה ולפגוע במטרתם. טילים כאלה אמורים לטוס במהירות של פי חמישה ממהירות הקול ויותר, על בסיס טכנולוגיית מנועים המכונה סקראמג'ט (Scramjet); היא נשענת על האצה למהירות על קולית גבוהה, ואז שימוש במהירות האוויר עצמה כדי להאיץ בעירה. האתגר עצום, משום שיש צורך בנשק שיהיה גם כלכלי לייצור. ברוסיה כבר פיתחו משהו בסגנון - טיל ה-3M22 - אך הוא גדול, יקר ומסורבל.

מטוס חמקן? אין אחד שלא יכול להתגלות מהי חמקנות, מדוע הפכה לדרישה כה פופולרית עבור מטוסי קרב והאם היא בכלל אפשרית? הקברניט מנתח את רכיבי הגילוי והזיהוי ופוסק: אין מטוס שלא יתגלה - אפילו לא החמקן החדש של צה"ל. אז מה כל כך טוב בחמקנים? ניצן סדן, 31 תגובות לכתבה המלאה 

ועתה, נולד בארה"ב הטיטאן שיוכל לעשות זאת כמו שצריך. לשתי החברות גישה לטכנולוגיות הנעה, הנחייה, ניווט ולידע ההנדסי הנדרש, כך שיוכלו לבנות נשק כזה באופן שיצריך פחות משאבים. ממשלת ארה"ב לוחצת על קבלניות האירוספייס להוזיל עלויות פרויקטים ולקחת על עצמן יותר מעלויות המו"פ, כדי להוזיל עלויות הצטיידות; אותן עלויות מאמירות משנה לשנה, עם פיתוח מודלים חדשים שמצריכים יותר שעות-מחשב-על, הנדסת חומרים ועוד.

גם בתחומים אזרחיים צפויה ריית'און טק להשפיע; למשל, בטכנולוגיות בקרה אווירית ומיפוי תנועת כלי טיס. עם הידע שצברה ריית'און באיתור מטרות קטנות עבור מערכות נ"מ, תוכל החברה לבנות כלים לניטור תעבורה אווירית של רחפנים ותעופה עירונית כמוניות מעופפות.

פיתוח אפשרי: ניטור מוניות מעופפות

יונייטד טק צפויה לבצע ספין אוף לפעילויותיה בתחום בניית הספינות הצבאיות, וגם לפעילויות אזרחיות (למשל, חברת המעליות אוטיס), ולהשיקן כך שתוכל להתמקד בתחום האירוספייס. המשקיעים ישמחו: מזה זמן רב שקיוו שתעשה זאת. ואולם, בראייה רחבה, כנראה שדווקא הממשלה חובבת הקונסולידציה לא תרווה נחת מהמהלך: כשיש פחות ספקים, יש פחות חלופות והצעות המחיר, מטבען, יהיו גבוהות יותר; מה יעשה הפנטגון, יקנה תוצרת חוץ? ולכן, יש להניח שכל מוצרי החברה הממוזגת יוצעו למדינות חסות של ארה"ב, במטרה לצמצם עלויות ולהזכיר ליצרניות שבלי הממשלה, לא יוכלו למכור בחו"ל ולכן מוטב שיגיעו פתוחות למו"מ על מחירים ותקציבים.

עוד מחיר של אותה קונסולידציה יבוא לידי ביטוי בחדשנות ויצירתיות; חברות קטנות ובינוניות שנאבקות מול טיטאנים על כל מכרז נאלצות לאלתר, לחדש ולהפתיע. תאגידי נשק עצומים לא חייבים לעשות זאת באותה תדירות וזריזות. בסופו של דבר, יכולת ייצור היא שיקול מרכזי בבחירת קבלנית אירוספייס צבאית; גם הרעיון הכי מתקדם ומוצלח בעולם הוא חסר תועלת בלי היכולת לבנות אותו במגבלות הזמן והתקציב הנדרשות. אם אכן יסלים המתח הבינלאומי לכדי מלחמה קרה, יתכן שלא יהיה מנוס מהרחבת תקציבים, והאמריקאים ייתקעו עם שוק בו יש פחות חברות, עם פחות תמריצים לחידושים, הצעות מחיר פחות אטרקטיביות וכמובן - המוני עובדים שיהיה קשה ויקר לפטר באחת במקרה של שינויים בשוק או בצרכים המבצעיים.