מעט מדי, מאוחר מדי: משרד הבריאות נזכר לפעול למען מזון בריא

רגע לפני כניסת תקנות סימון מזון מזיק לתוקף, ושלוש שנים לאחר שוועדת הסוכר המליצה שהמדינה תתמוך בפיתוח אוכל בריא, נזכר משרד הבריאות לפעול בתחום. בשל התזמון הבעייתי ספק אם התמיכה שיעניק המשרד תוביל לכך שנראה בקרוב מוצרים כאלה על מדפי הסופר.

ל”כלכליסט” נודע כי המשרד מתכנן להשקיע כ־3 מיליון שקל להגדלת מגוון המזון הבריא בשוק. המשרד, בשיתוף רשות החדשנות, מציע למפעלי ייצור בענף המזון להגיש בקשות לקבלת סיוע לתוכניות מחקר ופיתוח שמטרתן שיפור הערך התזונתי של המזון וקידום תזונה בריאה. המהלך מתייחס לפיתוח מוצרים המבוססים על קטניות או דגנים מלאים ולחמים מדגן מלא עם עיבוד מינימלי. כחלק מהניסיון לעודד תזונה בריאה, ההצעה נוגעת גם לפיתוח מוצרים המורכבים ממזונות שלמים, או מוצרים וטכנולוגיות המעודדים הרגלי אכילה בריאים ובישול ביתי ומזון מועשר בתוספי תזונה. הפנייה כוללת גם את המעטפת של תעשיית המזון ומציעה תמיכה ליצרנים שיפתחו אריזות מתוחכמות להארכת חיי מדף ללא פגיעה בסביב, כלי אחסון מתכלים ואריזות לשמירה על טריות וטעם טוב של מזון מוכן להגשה ללא פגיעה בסביבה.

לחם מחיטה מלאה בסופרמרקט. התעשייה החלה לסמן מזון מזיק צילום: עמית שעל

המהלך של משרד הבריאות יוצא לדרך בתקופה מאתגרת לתעשיית המזון, שנמצאת תחת מתקפה. לפני כשבועיים התפטר שלום זיידלר מתפקידו כיו”ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, בתום כשנתיים וחצי של כהונה. זאת בטענה ששרגא ברוש, נשיא ההתאחדות, סירב לקחת חלק בהוצאות הנדרשות מהתעשייה להתמודדות עם השינויים שנכפו עליה.

“המתקפה התקשורתית המתמשכת והצפויה להתגבר של משרד הבריאות עושה דה לגטימציה לתעשיית המזון, תוך פגיעה בתדמיתה וגורמת בכוונת מכוון ליצירת ‘סכסוך’ בין הצרכנים לבין יצרני המזון”, כתב זיילדר לברוש והוסיף: “המדינה משקיעה מיליוני שקלים בקמפיינים וביחסי ציבור תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי יצרני המזון כאחראים ליוקר המחיה מחד, ובחינוך הציבור להימנע מאכילת מוצרי מזון ‘מעובדים’ שהתעשייה מייצרת בסטנדרטים הגבוהים ביותר מאידך”. זיידלר טען כי על מנת להתמודד עם חזיתות אלו החליט איגוד המזון לצאת להגנתה של תעשיית המזון, באמצעות העלאת קמפיין בנושא יוקר המחיה וקמפיין נוסף שנמצא בהכנה לקראת כניסת התקנות לתוקף. זיידלר ציפה שההתאחדות תשא בחלק מהוצאות המהלך, אך לטענתו לא זכה לשיתוף פעולה ולכן התפטר.

תקנות סימון המזון שאושרו בכנסת בדצמבר 2017 הובילו לכמה שינויים מרכזיים בכל הנוגע לסימון מזון, ובראשם חיוב סימון מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי, מתחת לסימון של תכולת הסוכרים בגרמים. זאת לצד קביעת סף לערכי נתרן, סוכרים ושומן רווי שמעליהם תהיה חובת סימון בסמל האדום בקדמת האריזה, הן עבור מזון מוצק והן עבור משקאות.

רמות הסף נקבעו בשתי פעימות: הראשונה תתחיל ב־1 בינואר 2020, והשנייה תחול שנה לאחר מכן. בחודש ינואר הקרוב יחויבו היצרנים לסמן במדבקה אדומה בחזית האריזה מוצרים המכילים בכל 100 גרם למעלה מ־500 מ"ג נתרן או למעלה מ־13.5 גרם סוכר או 5 גרם שומן. בשלב השני יוחמרו הדרישות, כך שהסימון יחול על מוצרים המכילים למעלה מ־400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו־4 גרם שומן רווי.

כבר לפני כחודשים השיקה תנובה קוטג' 9% עם סימון המעיד על הימצאות שומן רווי בכמות גבוהה. בשבועות האחרונים נוספו סימונים מזיקים על מוצרים נוספים של המחלבה ובהם גבינת מוצרלה וגבינת פרמזן. כחודש וחצי אחרי המהלך של תנובה, סימנה שטראוס את אריזות שמנת מתוקה 38% של יטבתה כמוצר עתיר שומן.