הנגיד נגד הפוליטיקאים: "צריך להחזיר את האחריות הפיסקאלית לאחר הבחירות"

"בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית." כך אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון, בהרצאתו בכנס האגודה הישראלית לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

אתמול (ד') פירסם האוצר נתוני הגירעון לחודש מאי, לפיהם הגירעון הממשלתי השנתי ממשיך לאבד כיוון ובחודש השני ברציפות הגיע לכ-3.8% מהתמ"ג שהם יותר מ-51 מיליארד שקל.

אמיר ירון צילום: רויטרס

לפי חוק התקציב נקבע יעד גירעון (תקרת גירעון) של 2.9% מהתמ''ג שהם כ-40 מיליארד שקלים - כך שישנה חריגה כעת של כ-12 מיליארד שקלים מעבר לתקרה שנקבעה. כמו כן, תחזית האוצר המעודכנת מתייחסת לגירעון של 3.6% מהתמ"ג, כך שהגירעון בפועל הוא גבוה יותר מהתחזיות הקודרות של פקידי האוצר עצמם.

הנתון שמפחיד הן את פקידי האוצר של בנק ישראל הוא התפתחות של משקל ההוצאה וההכנסות ממסים כאחוז מהתמ"ג: ההוצאה הממשלתית זינקה כבר ליותר מ-29% מהתמ"ג (כ-27% ברוב שנת 2016-2017) כאשר ההכנסות המדינה ממסים כאחוז מהתמ"ג צנחו לרמה של כמעט 25% מהתמ"ג (בסוף 2017 היו קרובות ל-27% מהתמ"ג אחרי שהתקבלו ברשות המסים תקבולים מאקזיטים ומסי דיווודינדים). קרי, ישנו כעת פער של כ-4% תמ"ג בין הוצאות הפרמננטיות להכנסות הפרמננטיות, מה המכונה גירעון מבני, וזוהי בדיוק תחזית הגירעון של רוב הכלכלנים בארץ - 4% תמ"ג.

הנגיד גם הביע חשש מהתפתחויות המאקרו-כלכליות האחרונות והדגיש את תפקיד בנק ישראל בתקופות אלו: "התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה", אמר ירון אשר כינה את הרצאתו "האם שוב אנו לוקחים את היציבות כמובנת מאליה? (או: "האם יש צורך בבנקים מרכזיים?").

לדברי ירון, "המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית שמהווה נדבך חשוב לזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית".

ירון הזכיר כי כיועץ הכלכלי לממשות ישראל לפי חוק בנק ישראל, אחד התפקידים של הבנק הוא לייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך ולהצביע על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה ואז חשף כי "בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב".