צעד גדול לביטס אוף גולד, צעד קטן לקהילת הקריפטו

השבוע נתן בית המשפט העליון פסק דין בפשרה בתיק של חברת המסחר במטבעות דיגיטליים ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי, והכריע כי החברה תוכל לנהל את חשבונה בבנק.

בפרפרזה (הפוכה) על האמירה המפורסמת של ניל ארמסטרונג, ניתן לומר שמדובר בצעד גדול לביטס אוף גולד, שהסירה מעל ראשה את החרב שהציב בית המשפט המחוזי לפני כשנה - אולם זהו רק צעד קטן לקהילת הקריפטו בישראל.

זהו רק צעד קטן, משום שבית המשפט לא באמת הכריע בסוגיה. פסק הדין הוא פשרה שבמסגרתה הוסכם שביטס אוף גולד תוכל לנהל את חשבונה, אבל זאת מבלי שהדבר יהווה תקדים, תוך שהבנק רשאי לבחון באופן פרטני כל פעולה בכפוף להוראות שיינתנו בעתיד על ידי הרגולטור. לכן, לא נראה שפסק הדין יגרום לשינוי של ממש בעמדת המערכת הבנקאית.

אז אמנם פסק הדין לא יצר שינוי משמעותי, אבל הוא יצר פתח של תקווה לקהילת הקריפטו. תקווה שהחלטת העליון תהווה זרז לדיון מעמיק יותר שישחרר את החסמים בתחום.

צילום: שאטרסטוק

החלטת בית המשפט העליון השבוע, העבירה למעשה את הפוקוס וכובד האחריות אל הרגולטור – בנק ישראל – שעליו מוטלת האחריות לקבוע קריטריונים שיחסמו פעילות מסוכנת, אבל מאידך לייצר את האיזון העדין והכה חשוב שיאפשר את המגוון הרב של הפעילויות הלגיטימיות בענף הקריפטו.

במצב הקיים, ועל אף פסק הדין, כל עוד בנק ישראל לא יוציא הנחיות מחייבות ויקבע אמות מידה לפעילות בתחום הקריפטו, הבנקים צפויים להמשיך לנקוט במדיניות של מניעת סיכונים שתוצאתה – חסימה כמעט מוחלטת של פעילות קריפטו, כולל של פעילות הקשורה בעקיפין לקריפטו.

כל מי שמכיר קצת את התחום ואת החברות הישראליות הפועלות בו, יודע ש"התעלמות" שכזו יכולה להיות בגדר בכייה לדורות. העוסקים בתחום הקריפטו בישראל מגלים חדשנות ויזמות אופיינית ל"סטארט-אפ ניישן". אנחנו רואים רעיונות ויוזמות מכל הסוגים, החל מפיתוחים טכנולוגיים טהורים המתממשקים לבלוקצ'יין וכלה ביישומים ושימושים חדשים. כל אלה נחסמים כאשר יזמים אינם יכולים אפילו לפתוח חשבון בנק, משום שעצם האזכור של קשר לעולם הקריפטו מבטיח שייתקלו בסירוב.

בלי חשבון בנק, לא ניתן להירשם במע"מ, קשה להעסיק עובדים ולא ניתן ליצור חדשנות. אפילו תשלום מסים כדין הוא כמעט בלתי אפשרי ללא חשבון בנק. בצורה כזו מדינת ישראל עלולה לאבד הזדמנות פז להפוך למובילה עולמית בתחום, ויתרה מכך, לאבד מקור עתידי להכנסות ומשקיעים.

אז לפני שיהיה מאוחר, בואו נשנה את ההסתכלות על חברות הקריפטו. חייבים לבחון כל מקרה לגופו ובעזרת אנשי מקצוע לנתח את הסיכונים הנובעים מפעילות כזו. בדרך זו נוכל לצמצם את הסכנות באופן שיאפשר לבנקים לספק שירותים בנקאיים לעוסקים בקריפטו מבלי להתפשר על מניעת הלבנת הון. במידה ונצליח באתגר, המרוויחים הגדולים יהיו מדינת ישראל, היזמים בתחום ואפילו הבנקים.