הפתרון: ועדת הריכוזיות

למידע המתגלה מתחקיר "עובדה" על עידן עופר ובלאק קיוב עשויות להיות השלכות רבות על היחסים בין אנשי עסקים בעלי כוח והשפעה לבין ניצול אוצרות הטבע ומשאבי המדינה. ממה שפורסם עד כה עולות שאלות קשות לגבי האינטרס של אזרחי ישראל שאנשים כמו עופר, הבעלים של כיל המחזיקה בזיכיון לכרייה בים המלח - יחזיקו וינהלו משאבי טבע.

מי שהתחיל לטפל בסוגיה זו היו מחברי חוק הריכוזיות ב־2013, שעסק בעיקר בפירמידות העסקיות ובאיסור על בעלי קונצרנים להחזיק במקביל נכסים פיננסיים וריאליים. אלא שישנו חלק שלישי לחוק , לפיו תוקם ועדת ריכוזיות בראשות הממונה להגבלים עסקיים, שתפקידה יהיה להחליט לפי שיקולי ריכוזיות כלל־משקית - ולא ענפית - האם להקצות או לא רישיונות וזכיונות לשימוש במשאבי המדינה. עם הזמן התבררה חשיבות המהלך והיום הוא מקבל משנה תוקף.

עידן עופר צילומים: בלומברג

הוועדה כבר פועלת ובין השאר החליטה, לדוגמה, שלא לאפשר לאותו עידן עופר להקים תחנה כוח פרטית נוספת משיקולים שאינם קשורים למשק החשמל. בהמשך, אגב קיבל עופר אישור להתמודד על הקמת התחנה, לאחר שמכר את אחזקותיו בזכיינית הטלוויזיה

רשת. "לעידן עופר ולחברות שבשליטתו כוח מיקוח יוצא דופן כלפי קובעי המדיניות. ההחזקה בתשתיות חיוניות רבות ופעילות מאקרו־כלכלית ניכרת, בצירוף העובדה כי הקבוצה היא גם בעלת פעילות שתדלנית ואחזקה מרכזית בתחום התקשורת, מחזקים את החשש להתקיימותו של שבי רגולטורי ותקשורתי וליכולתה של הקבוצה להפעיל כוח מיקוח ממשי כלפי קובעי המדיניות", כתבה מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים ויו"ר ועדת הריכוזיות, עוד בסוף 2017.

בעתיד, אם עופר יגיע שוב לבקש או לחדש זיכיון למשאב טבע, ועדת הריכוזיות תוכל לשקול כל שיקול הנוגע לשבי רגולטורי ובהשפעה על המשק כולו, ומידע זה יוכל להצטרף לשאר הראיות והשיקולים להחלטה.