תקציבה של ועדת הבחירות יוגדל בהליך חקיקה מזורז

מליאת הכנסת תחוקק בהליך מזורז בימים הקרובים, בטרם התפזרותה הסופית של המליאה ב-ב-12 ביוני, את הצעת חוק להגדלת תקציבה של ועדת הבחירות, ולמתן הקלות בהתקשרויות עם עובדים וספקים. הכוונה להעלות את התקציב נחשפה השבוע ב"כלכליסט" .

הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ דוד ביטן מהליכוד וח"כים מסיעות נוספות קובעת כי תקציב ועדת הבחירות יוגדל ב-35% לעומת תקציבה של ועדת הבחירות לכנסת ה-21, כך שיעמוד על 382 מיליון שקלים (לעומת 283 מיליון שקלים בבחירות האחרונות). שכרם של העובדים בוועדת הבחירות יזנק ב-40% והוועדה תזכה בהקלות בהתקשרויות עם עובדים וספקים.

בהצעת החוק הוסבר כי "מטרת התיקונים המוצעים היא לתת בידי ועדת הבחירות המרכזית כלים מיוחדים לצורך ביצועה של מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בהתחשב בסיטואציה הייחודית והחריגה של קיום שתי מערכות בחירות בסמיכות רבה".

יצוין שתקציבה של ועדת הבחירות מאושר בכל שנה על ידי ועדת הכספים של הכנסת, אבל, בשל הדחיפות של ועדת הבחירות להתחיל להיערך לקיומן של הבחירות ב-17 בספטמבר, נקבע שתקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-22 יהיה שווה בהיקפו ובחלוקתו לסעיפים בתקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-20 בתוספת של 35%.

השופט חנן מלצר יו"ר ועדת הבחירות הקודמות, ואולי עדס מנכ"לית הוועדה צילום: עמית שאבי

סעיף אחר קובע כי "בשל העובדה שוועדת הבחירות המרכזית לכנסת טרם הספיקה לערוך את הרכש המרכזי לציוד ולטובין הנדרשים לשם פעילותה בתקופה הקרובה, מוצע לקבוע הוראות מקלות שיאפשרו גמישות רבה יותר בתחום דיני המכרזים: מוצע להגדיל את סכום ההתקשרות שלגביה קיים פטור ממכרז מ-50,000 שקל ל-120,000 שקל; מוצע להסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקבוע הוראות מיוחדות בתחום דיני המכרזים לעניין מועדים ודרכי פרסום".

גיוס עובדים

אשר לגיוס עובדים נקבע כי "ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מגייסת עובדים זמניים רבים לתקופת הבחירות, ושיעור ניכר מהם מגיע מקרב עובדי רשויות ציבוריות שונות. נוכח סמיכות תקופת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים לתקופת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, והצורך של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לגייס עובדים מיומנים שמכירים את העבודה, מוצע לקבוע כי רשויות ציבוריות, קרי משרדי הממשלה, לשכת נשיא המדינה, מבקר המדינה, הכנסת ורשויות המקומות, לא יוכלו למנוע מעובדיהם שהועסקו על ידי ועדת הבחירות המרכזית לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת את האפשרות לעבוד בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, ככל שוועדת הבחירות המרכזית לכנסת תידרש לעובדים אלה והעובדים יסכימו לכך.

"ואולם, לפי פנייה מצד הרשות הציבורית, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יהיה רשאי למנוע את גיוס העובד לוועדת הבחירות, לאחר שיביא בחשבון את יכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת למלא את תפקידה לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, מצד אחד, ואת הצרכים של הרשות הציבורית, ובכלל זה את היכולת של עובד אחר של הרשות הציבורית למלא את התפקיד, מצד שני.

"עוד מוצע לקבוע הוראות שימנעו את פיטוריו של עובד שיבקש להיענות לפנייה מצד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת או פגיעה בתנאי העסקתו, והוראה שתבהיר שהיעדרותו של העובד לשם עבודה בוועדת הבחירות המרכזית לא תפגע בזכויות התלויות בוותק. ההסדר המוצע בסעיף זה יחול אך ורק לגבי עובדים שעבדו בוועדת הבחירות המרכזית או בוועדת בחירות אזורית לקראת הכנסת העשרים ואחת".

סעיף נוסף קובע כי עובד שהועסק בשכר בימי חופשתו מאבד את זכותו לדמי חופשה, ואם דמי החופשה כבר שולמו לעובד המעסיק רשאי לנכות את דמי החופשה משכר העבודה שישולם לו או לגבות אותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.

ההסבר לכך נעוץ בעובדה שחלק ניכר מהעובדים הזמניים בוועדת הבחירות לוקחים חופשה מעובדתם הרגילה ועובדים בוועדת הבחירות בזמן חופשה זו, אך נדרשים לשמור על "ימי הגרעין" שהוענקו להם לפי חוק חופשה שנתית. נוכח המצב החריג שנוצר עקב הסמיכות שבין שתי מערכות הבחירות והצורך של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לגייס עובדים מיומנים, מוצע לקבוע כי עובד שמעוניין בכך, יהיה רשאי לנצל את ימי החופשה השנתית לשם עבודה בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ושתיים בלי להפסיד את דמי החופשה, ובלבד שייוותרו לו שבעה ימי חופשה שנתית רצופים שבהם אינו מועסק בשכר.