קח את המוח וברח
מאזן ההגירה האקדמי זינק ב־73% מאז 2014. ובזמן שכל אותם האנשים הנחוצים לכלכלה חזקה מחפשים את עתידם מעבר לים, פוליטיקאים מן הימין מעניקים להם עוד ועוד סיבות לעזיבה
בן דוד בודק במחקר את האליטה המובילה של המשק, מערכת הבריאות וההשכלה הגבוהה. האליטה הזו, שיוצרת את היתרון האיכותי של ישראל, מונה 130 אלף איש בלבד. "בגלל גודלה השברירי, לעזיבת מסה קריטית מתוכה — גם אם מדובר בכמה עשרות אלפים — יכולות להיות השלכות קטסטרופליות למדינה כולה", הוא כותב.
לפי הנתונים, ב־2014 על כל בעל תואר אקדמי שחזר ארצה עזבו 2.6 בעלי תואר. עד 2017 עלה יחס מאזן ההגירה האקדמי ל־4.5 עוזבים לכל חוזר — זינוק של 73%. כ־9% מבוגרי המדעים וההנדסה באוניברסיטאות – האנשים שאותם היינו רוצים להשאיר יותר מכל – עזבו את ישראל. עוד עולה מהמחקר כי הסיכוי שאקדמאי ישראלי יעזוב עולה ככל שהמוסד שבו למד איכותי יותר, ובמיוחד אם הגיע מתחום המדעים המדויקים או ההנדסה.
בזמן שכל אותם אנשים הנחוצים לכלכלה חזקה מחפשים את עתידם מעבר לים, פוליטיקאים מהימין מעניקים להם עוד ועוד סיבות לעזיבה. במקום לחשוב על איך להפוך את ישראל למקום טוב יותר לחיות בו, הם פועלים יום ולילה לעיצוב דמותה כמדינה כאילו דמוקרטית ונטולת איזון בין רשויות. במקביל, הם משקיעים מאמצים כבירים בהפיכת הפרלמנט למקלט לעבריינים. ממדינות שכאלה, כידוע, אנשים שואפים לברוח. בטח לא להגר אליהן.
לכל זה יש להוסיף את העילה הרשמית שגרמה להליכה לבחירות: לאפשר לכמה שיותר גברים חרדים להישאר בישיבה במקום לשרת בצבא, לרכוש מקצוע ולפרנס את עצמם. בתקציב הבא יידרשו קיצוצים של מיליארדי שקלים רבים, אבל זה לא מנע מהשותפות הקואליציוניות להמשיך בסחטנות כרגיל ולדרוש תקציבים מגזריים שיבואו על חשבון רוב הציבור.
המחקר מצביע על סכנות קשות לעתיד הציונות. מצב חמור, אך הפיך. כדי שהמגמה תשתנה, יש להרחיב את ההשקעה בתשתיות ולשפר דרמטית את החינוך וההשכלה, בייחוד בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית. המערכת הפוליטית שלנו עסוקה כרגע רק בסכנות לעתיד ראש הממשלה. אם היא לא תתעשת, העתיד של המפעל הציוני יהיה קודר, בדיוק כפי שמזהיר בן דוד.