החטיבה להתיישבות העבירה תקציבים לפרויקטים לא חוקיים
נתונים שהגיעו לידי כלכליסט חושפים כי 18 מיליון שקל מתקציב החטיבה הופנו לטובת בנייה בהתנחלויות, כאשר ארבעה פרויקטים תוקצבו ביישובים שבהם לא ניתן להוציא היתר בנייה. החטיבה: "אנו פועלים כחוק"
החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית מימנה בשנתיים האחרונות לפחות ארבעה פרויקטים לא חוקיים של בנייה בהתנחלויות - כך עולה מרשימות התמיכות וההתקשרויות של החטיבה שהועברו ל"כלכליסט" בתשובה לבקשת חופש המידע. מהחומר עולה עוד כי בשנתיים האלה מימנה החטיבה להתיישבות פרויקטים בהיקף של 18 מיליון שקל בהתנחלויות.
- הישורת האחרונה של המו"מ הקואליציוני: סמוטריץ' דורש רשות חדשה להתיישבות, ליברמן - פנסיה לעולים
- משרד החקלאות יעביר 320 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות
- הסעיף שיפטור אלפי משקי בית בשטחים מתשלום על הקרקע
החטיבה הושבתה - אך חזרה לפעילות
החטיבה להתיישבות היא הגוף המבצע של הממשלה בהתיישבות הכפרית ובהתנחלויות. ב־2015 הופסקה פעילות החטיבה בעקבות חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר. אלא שבמשך שנתיים הובילו שר החקלאות היוצא אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ', שניהם מהבית היהודי, תהליך חקיקה והחלטות ממשלה שאפשרו את חידוש הפעילות של החטיבה להתיישבות.
המסמכים שהועברו ל"כלכליסט" נותחו בסיוע חגית עופרן, ראש צוות מעקב התנחלויות בשלום עכשיו ומומחית למצב הבנייה ולמעמד החוקי של ההתנחלויות. מניתוח הנתונים במסמכים עולה כי 130 מיליון שקל מהתקציב הופנו לבנייה ושיפוצים במיקומים שעליהם דיווחה החטיבה. מתוך תקציב זה עבר סכום גדול במיוחד למיגון יישובי עוטף עזה. 18 מיליון שקל מתוך התקציב, כ־12% ממנו, הופנו להתנחלויות. לצד זה, 3 מיליון שקל נוספים הופנו לבנייה ושיפוצים במיקומים שעליהם בחרה החטיבה שלא לדווח - מה שמעלה שאלות קשות בנוגע לשקיפות.
בונים למרות ההליכים
ממסמך שהכינה עופרן על בסיס הנתונים עולה כי החטיבה מימנה מתקציב ההתנחלויות פרויקטים לפחות בארבעה יישובים שהם מאחזים לא חוקיים או שלא ניתן להוציא בהם היתר בנייה.
2.3 מיליון שקל הוקצו להקמת מתנ"ס בעלי, אף שמעמדו של היישוב אינו מאפשר הוצאת היתרי בנייה בו, ולכן כל בנייה חדשה שם היא בלתי חוקית. 312 אלף שקל הוקצו לבניית מבנים חדשים ושיפוצים במאחז ברוש הבקעה, שהוקם מחדש ונפתח בו מוסד חינוכי. גם למקום זה אין תוכנית בנייה מאושרת. 22 אלף שקל הופנו למימון פרויקטים במאחז הבלתי חוקי מצפה כרמים, שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית ובשנים האחרונות מתנהלים הליכים בעניינו בבית המשפט.
החטיבה להתיישבות ביצעה את העבודות אף שהיא עצמה מעורבת בהליכים בבית המשפט, ומשמעות הדבר כי היא בהכרח מודעת לבעייתיות המשפטית. בנוסף, 3,000 שקל הוקצו לשיפוצים במאחז הלא חוקי חרשה ממערב לרמאללה.
תקציב נוסף המעלה סימני שאלה, בהיקף של 1.6 מיליון שקל, הופנה לקליטת משפחות בבית הערבה בבקעה. הבנייה ביישוב זה הוקפאה בשנתיים האחרונות, אבל סמוך לה הוקמה התנחלות חדשה בשם קדם ערבה, שבה בוצעה בנייה בלתי חוקית רחבת היקף.
משלום עכשיו נמסר בתגובה: "הגיע הזמן לפרק את החטיבה להתיישבות ולהחזיר לממשלה את הפעולות השלטוניות שהיא הפריטה לידיה". לטענת הארגון, "מדובר בגוף שנולד בחטא מיד אחרי 1967 כדי לבצע עבור הממשלה את העבודות המפוקפקות שכרוכות בהקמת ההתנחלויות. מסתבר שגם היום, אחרי הסדרת פעילות החטיבה בחקיקה, מדובר בארגון שפועל ללא שקיפות וממשיך לממן פעילות לא חוקית".
היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, עו"ד אור סדן, אמר בתגובה: "החטיבה להתיישבות פעלה בחשכה במשך שנים רבות, עד שחוק חופש המידע הוחל עליה, בין היתר עקב פעילות התנועה לחופש המידע. למידע המתפרסם היום חשיבות ציבורית רבה, לאור משאביה הרבים של החטיבה ותפקידה המשמעותי. התנועה תפעל להחלת חוק חופש המידע על גופים נוספים".
מהחטיבה להתיישבות נמסר: "החטיבה פועלת כחוק תחת נהלים קפדניים ואישורים מצד משרדי הממשלה. עם זאת, ובשל העובדה כי העיתון לא התחייב להכניס את התגובה ככתבה וכלשונה בצורה מלאה ומפורטת, אין באפשרותנו להגיב כנדרש. התגובה המפורטת תעלה בעמוד הפייסבוק של החטיבה להתיישבות".