הלהקה שמאמינה ש"פאנק יכול לתקן עולם"

"החוקים המיושנים שלכם והאקטים המדכאים שלכם נועדו להישבר וכדאי שתברחו!"

מתוך השיר "Witch Hunt" (תרגום מאנגלית)

כבר עשר שנים שחברי Not On Tour מנגנים יחד הארדקור פאנק מהיר, אינטנסיבי, סוער ומלא בהתנגדות. השירים שלהם קצרצרים, לא יותר מדקה או שתיים, יורים באנגלית משפטים רזים שתוקפים את כל העוולות בחברה - מזכויות נשים, דרך גזענות ועד התעללות בבעלי חיים - מתוך רצון כנה לעורר מודעות ולשנות. "פאנק עושה טוב, זה לא רק כעס", מסבירה סימה ברמי, סולנית הלהקה שזוכה להצלחה בעיקר בבלגיה, סלובקיה ודרום אמריקה.

"היה מישהו בהופעה בסלובקיה שבא אלינו אחרי ההופעה ודיבר בצורה לא ברורה, בלי אנגלית טובה. הוא אמר שאמא שלו נפטרה והוא עבר פרידה, והיה במצב אובדני. עמד על גשר וחשב להפסיק לחיות, אבל בסוף הלך הביתה, הקשיב לאלבום שלנו, וזה עשה לו ממש טוב. זה מישהו מאוד בודד, ששמתי לב אליו בהופעה מהבמה, כי הוא בא לבד. בשבילי, זו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל בחזרה. עשיתי את כל מה שאני צריכה לעשות בעולם".

עטיפת האלבום Growing Pains

חוויות אישיות של הדתה והדרה

באפריל יצא האלבום הרביעי המלא של נוט און טור, "Growing Pains", אלבום מקפיץ ומופק לעילא, עם מוזיקה כיפית שעוטפת מסרים בועטים. אחד השירים הבולטים בו, "Witch Hunt", נכתב בעקבות חוויות אישיות של הדרת נשים: "חרדים קיצוניים תלשו את הפנים שלנו מהפוסטרים של ההצגה 'תיכון מגשימים' (שבה משחקת ברמי - נ"פ). במקביל יצאו השטרות החדשים עם דיוקנה של רחל, וקיצוניים עשו עליה איקסים. זה שבר אותי".

נשים מהוות מיעוט בכל התחומים שבהם יוצרת ברמי. חלקם, כמו עולם ההיפ־הופ, נחשבים אפילו עוינים כלפיהן. "בשנים האחרונות אני ממש רואה עלייה בכמות הנשים בתחום. זה עדיין לא חצי חצי, אבל יותר ויותר בנות מרגישות בנוח. התקדמנו קצת, אבל זה משמעותי. היינו עכשיו בפסטיבל באיטליה ובספרד, ובשני המקרים הייתי הבחורה היחידה ששרה מתוך יומיים של להקות. אני לא מחפשת שיהיו רק בנות, אבל שיהיה להן ייצוג ושתהיה להן תחושה שהן יכולות לעשות את זה אם הן רוצות".

המחאה נגד מדיניות הממשלה בישראל באלבום מתבטאת גם בשירים כמו "Call It Freedom", שבו מבהירה ברמי, "אי אפשר לקרוא לזה חופש אם זה מבוסס על גזענות, כשאין שוויון, אין איכות חיים לרובנו".

מימין: מתן בן דוד, סימה ברמי, ניר קליין ועודד עידן - חברי להקת הפאנק Not On Tour צילום: Ella Ben Yakar

פאנקיסטית שמלמדת פיתוח קול

ברמי היא אשת רנסנס, שיוצרת במקביל בתחומים רבים. בנוסף להיותה מוזיקאית ושחקנית, היא יוצרת גם כאמנית היפ־הופ עצמאית תחת השם סימה נון, חברה בלהקת המטאל Moom ועובדת כמורה לפיתוח קול. "זה נראה כמו הרבה דברים שונים, אבל הכל זה במה. אני רוצה להגיע לאנשים מכל מיני מקומות שונים".

זה יותר משתלם כלכלית להיות בדרכים באירופה מאשר להחזיק דיי ג'וב ולהופיע בישראל?

"משתלם יותר להופיע בחו"ל, כי יש יותר קהל באירופה, אבל כדי לעשות כסף את צריכה להופיע שם במשך חצי שנה. ואנחנו לא יכולים לעשות משהו כזה, לחלקנו יש ילדים. אנחנו גם משתדלים לאהוב זה את זה. וזה קשה כשאתה כל הזמן בנסיעה. יש הרבה אי־ידיעה, הרבה דברים שיכולים לעורר אי־נוחות או לפגוע בשקט שלך. להופיע כל ערב זה לא קל", אומרת ברמי.

בתור להקה ישראלית שמופיעה ברחבי העולם, אתם נתקלים בעוינות מיוחדת?

"שואלים אותנו אם עשינו צבא, או מה הדעה שלנו על הפוליטיקה המקומית. מניחים שאנחנו מייצגים את ישראל, אבל אנחנו לא מרגישים ככה. לא בחרנו להיוולד פה".