גדר חיה ובועטת: אבשלום פולק מעלה מופע מחול למבוגרים

במשך שנים יצר הכוריאוגרף אבשלום פולק עם זוגתו לחיים ולבמה ענבל פינטו, עד שהגיעה הפרידה המתוקשרת, שגם פירקה את המפעל המשותף שלהם, ומאז ניהל את הלהקה לבדו. כעת, כמעט שלוש שנים אחרי, הוא חוזר לעבוד בשניים, או ליתר דיוק בשלושה.

פולק ורביניאן. "אתגר לאינסטינקט הנראטיבי" צילום: אוראל כהן

במופע חדש, שיעלה ב־11 ביולי בסוזן דלל, הוא משתף פעולה עם דורית רביניאן בעיבוד לבמה של ספר הילדים שלה "העננה רננה", שייצא בסמוך לעליית המופע. בנוסף הוא מצטייד בכוריאוגרף אנדריאה מרטיני, שברזומה שלו להקת הבלט קולברג השבדית ולהקה בת שבע.

חזרות ל"העננה רננה". "נגיעה במציאות שמצטמצמת למסכים" צילום: אוראל כהן

"העננה רננה" הוא מופע למבוגרים אך גם ילדים חובבי הז'אנר ימצאו בו עניין. במרכז הסיפור, שיוקרא במופע בקולו של אביו של אבשלום, השחקן יוסי פולק, עננה שלא רוצה להוריד גשם ובמקום זה עושה צורות בשמים ורואה את הבבואות שלה חוזרות אליה. הוריה הלחוצים שולחים אותה למחנה חורף של עננים שמתעכבים בהמטרה. שם היא פוגשת חברים ומתנסה בסדנאות שונות. כשהיא לומדת להוריד את היורה שלה היא חוזרת לשכונת העננים.

"אני לתומי כתבתי סיפור עם התחלה, אמצע וסוף וכל מה שנרטיב מחייב", אומרת רביניאן. "לא ידעתי שיש שם קרקע למשחק עבור מי ששפתו היא מעבר למילים, שפה של רעיונות, מושגים מופשטים. מתברר שכשאומרים לכוריאוגרף 'רוח' או 'עננים' קורים דברים אחרים, ושבספירה של העננים יש פוטנציאל להבעה שהיא מעבר לכוחותיי. תמיד מצאתי בעבודות של אבשלום משהו קסום, אבל גם רחוק במובן שבו מחול מאתגר את האינסטינקט הנרטיבי שלי. באתי מוקסמת לחזרות ואני משקיפה ולומדת שפה. בעיקר גברת נרטיב נרגעה קצת ואימצה את שפת האבסטרקט".

על הבחירה דווקא בספרה של רביניאן אומר פולק: "משכה אותי העובדה שיש בסיפור שדה שמתחבר מאוד לעולם הדימויים והפנטזיה - דברים שמצד אחד ערטילאיים ומצד אחר גשמיים ומשפיעים על החיים שלנו בצורה חזקה. העושר האדיר והאסוציאציות יוצאים מהעננים, מהטבע, שהם מושגים פשוטים ונגישים, אבל אנחנו מתרכזים במסכים קטנים וגדולים. יש פה נגיעה למציאות שמצטמצמת למבט צר של טכנולוגיות".

בעולם הזה רביניאן מרגישה שליחות בכתיבת ספר ילדים. "במפגש בינינו מצאנו זיקה בהזנחה העמוקה של הדמיון לטובת המסכים. המענה בספר או במופע עוקף אותם ומאפשר גישה ישירה לכוח הדמיון של הילד, הקמת עולם לנגד עיניו. הוא מחזיר אצלו אוצר דימויים, ורק צריך לתת לו מרחב וכנפיים, אז אנחנו עושים מן תעלול שמדלג מעל המסכים, גם בספר וגם במופע, וזו הבשורה של שיתוף הפעולה בינינו".

פולק ספג לא מעט ביקורות, בין השאר על חוסר דיוק ואחידות בין הרקדנים, וחלקן קישרו זאת לפרישתה של פינטו מהלהקה.

זה מה שהוביל אותך להכניס את מרטיני? הצורך בחיזוק הפן הכוריאוגרפי?

"ממש ממש לא", אומר פולק. "יש לי מספיק עיניים של רקדנים חיים ונושמים. כבר הרבה זמן אני רוצה לתת לו הזדמנות לעבוד עם הרקדנים של הלהקה והיו הרבה רעיונות עד שהגענו לזה. צירפתי את מרטיני בגלל ההיסטוריה שלו בלהקה שלנו ובגלל האהבה שלי אליו. זה כיף לערבב וליצור יחד".

הופתעת מהביקורת על המופע האחרון ומהעובדה שעדיין אין לך רוח גבית בעולם המחול?

"זה היה צפוי. יש לזה אפקט שעוד לא הסתיים, אבל אני ממשיך במה שאני עושה. קשה להגיד שזה לא משפיע או מעצבן, בייחוד כשיש כל הרבה רבדים בתוך העשייה, שלא מבינים ומצמצמים אותם למשהו אינפנטילי מאוד. יש פה משהו הרבה יותר גדול מהיעלבויות או ילדותיות. זה יוצר בלוקים ומקשה".

למדת משהו מהביקורות?

"לא ראיתי בדברים שנכתבו משהו ענייני שאני יכול ללמוד ממנו. זה הפך להיות מין התגוששות פנימית שהיא לא נכונה גם ליצירה, גם למקום וגם להתפתחות של חברה".