"סביר שהתביעה הנגזרת נגד בזק ואלוביץ' תאושר"
ביולי 2016 הוגשה תביעה נגזרת נגד בעלת השליטה בבזק שטענה כי דיבידנד של 113 מיליון שקל חולק בניגוד לחוק, משום שמקורו אינו ברווח הנקי
בי־קום, בעלת השליטה (26.3%) בחברת התקשורת בזק, מעריכה כי יש סיכוי גבוה שהבקשה להכרה בתביעה שהוגשה נגדה, נגד בעלת השליטה בה, אינטרנט זהב, נגד בזק ונגד בעל השליטה בחברה לשעבר שאול אלוביץ' כתביעה נגזרת— תאושר. כך עולה מהדו"חות הכספיים המורחבים (20F) ל־2018 שהגישה בי־קום בשבוע שעבר. "נוכח רף ההוכחה הנמוך שנדרש, אנו מאמינים שהסיכוי שהבקשה לתביעה נגזרת תאושר גבוה סביר יותר מהסיכוי שהבקשה לא תאושר", נכתב בדו"ח.
התביעה המדוברת הוגשה על ידי אחד המשקיעים בחברה ביולי 2016 ובה נטען כי חודש לפני כן בי־קום חילקה דיבידנד בהיקף כולל של 355 מיליון שקל, כאשר נתח של 113 מיליון שקל מתוכו הוא למעשה דיבידנד אסור. לפי התביעה, מקורו של סכום זה אינו ברווח הנקי של החברה, ולכן הוא לא נכלל בעודפים הראויים לחלוקה. "בדו"ח הכספי של החברה לרבעון הראשון של 2017 בוצעה פעולה חשבונאית שתוארה כנובעת מ'שינוי במדיניות החשבונאית', שמטרתה להסוות את החלוקה האסורה — ניפוח מלאכותי של רכיב יתרת הרווח. רכיב זה מופיע בדו"ח על השינויים בהון והוא הרכיב שנותן ביטוי לחלוקת הדיבידנדים, ולכן אם תיווצר בו יתרה שלילית, הדבר עלול למשוך תשומת לב וללמד על ביצוע של חלוקה אסורה", לשון התביעה.
התביעה אמנם הוגשה נגד החברה, אך אם היא תאושר כתביעה נגזרת והתובעים ינצחו במשפט, בי־קום עשויה לקבל לקופתה 113 מיליון שקל — סכום שיוכל לסייע לה בהתמודדות עם החוב שלה לבעלי האג"ח שמסתכם ב־2.5 מיליארד שקל.
אתמול דיווחה בי־קום כי מחזיקי האג"ח שלה ושל אינטרנט זהב אישרו באופן עקרוני את הצעת הרכישה של קרן ההשקעות האמריקאית סרצ'לייט, שבמסגרתה הקרן תהפוך לבעלת השליטה בבי־קום (69.4% לפחות) וכתוצאה מכך בבזק, ואינטרנט זהב תהפוך לחברה־אחות של בי־קום. כלומר, קומה אחת בפירמידת השליטה הנוכחית בבזק תשוטח. לפי ההצעה, סרצ'לייט תזרים לפחות 260 מיליון שקל לבי־קום עצמה ועוד 225 מיליון שקל לאינטרנט זהב. במקביל, אינטרנט זהב תזרים כמעט 350 מיליון שקל לבי־קום, שמיועדים ברובם להרחבת סדרות האג"ח שלה. אם העסקה תושלם, עידן אלוביץ' בבזק יגיע לסופו באופן מוחלט. כיום הבנקים הנושים של שאול אלוביץ' הם הבעלים של יורוקום — בעלת השליטה באינטרנט זהב (54.7%) — וכתוצאה מכך בעלי השליטה בבי־קום ובבזק. אם העסקה תושלם, הבנקים יישארו בפועל מחוץ לתמונה.