40% מהחברות לא מגייסות ג'וניורים – לבוגרי הנדסה חסרי ניסיון קשה מאוד למצוא עבודה

לתעשיית ההייטק בישראל חסרים 15 אלף מהנדסים ומתכנתים. המספר הזה, שלקוח מתוך דו"ח רשות החדשנות, ידוע ומוכר וככל הנראה נופל בצד הנמוך של ההערכות. אבל למרות המחסור האדיר בעובדים עם הכשרה מתאימה, 40% מהחברות לא מעסיקות עובדים בלי ניסיון שזהו תפקידם הראשון (Juniors). גם נתון זה לקוח מאותו הדו"ח.

לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות קשה מאוד להתקבל לעבודה ללא ניסיון. הסטודנטים מודעים לכך ולכן מתחילים לעבוד כבר במהלך הלימודים. למעשה, 47% מהחברות מעסיקות סטודנטים וכאשר מדברים על חברות ההייטק הגדולות שיעור המעסיקות סטודנטים גדל ל-90%.

"למרות המחסור הגדול, מהנדסים חסרי ניסיון מתקשים למצוא עבודה כאשר 40% מהחברות לא מגייסות ג'וניורים. קשה מאוד לבוגרים חסרי ניסיון למצוא עבודה כי התעשייה צריכה אנשים שיעבדו 'מחר בבוקר'", אומר פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה. לדבריו, מכיוון שהסטודנטים מבינים שהם צריכים להציג ניסיון הם מתחילים לעבוד כבר בשנה השנייה ללימודיהם וחלקם אף לא מסיימים את לימודיהם בשל כך.

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה צילום: אפקה יח"צ

"

לא צריך שהתעשייה תשפיע על תוכניות הלימודים אלא שיתוף פעולה לפי מודלים בעולם שכבר עובדים. אם התעשייה והאקדמיה יסכימו כי עושים שיתוף פעולה ומאפשרים לסטודנטים להתחיל לעבוד במהלך שנה ג' במודל לפיו התעשייה תקלוט את הסטודנטים ותשלם שכר והאקדמיה תמסד את זה וגם תיתן על כך נקודות זכות ייווצר מצב של win-win-win, גם לאקדמיה, גם לתעשייה וגם לסטודנטים", הוא אומר.

בדרך כלל כאשר מדברים על שיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה מדברים על שיתוף במחקרים מהאקדמיה לתעשייה או בהתאמת תוכניות הלימוד באקדמיה לפי דרישות התעשייה ואילו שיתוף הפעולה אליו מתייחס מויאל הוא בתהליך חינוך המהנדסים. "יש מוסדות אקדמיים שחושבים שזה לא מתפקידם להקנות את הכישורים הנדרשים למהנדסים, יש כאלה שמסכימים שזה תפקידם אך אינם יודעים כיצד להקנות את הכישורים ולכן עושים את זה מחוץ ללימודים האקדמיים ויש מוסדות שחושבים שזה מתפקידם אך מבינים כי אינם יכולים לעשות זאת ולכן פונים לשת"פ עם התעשייה".

בעולם קיימים כבר מודלים כאלה של שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. זה קיים בנורת' איסטרן בארה"ב ויש גם שיתופי פעולה דומים באוניברסיטאות בסינגפור ובאוסטרליה. מה שקורה היום זה שסטודנטים שעובדים עושים זאת באופן אישי ועצמאי ללא קשר למוסד הלימודים בו הם לומדים. "המטרה היא שיהיה נייר שמגדיר תוכן, סילבוס, ייעדים שצריך להשיג וכך הסטודנט ייחשף לתכנון. המטרה היא לא לשלוח אותם לתעשייה לעבוד בכל מה שחסר להם שם", הוא אומר. בהנדסת תוכנה לדבריו המצב הוא בעייתי במיוחד. סטודנטים רבים מתחילים לעבוד כבר בשנה השנייה, הם נחשפים לשכר גבוה וחלקם מוותרים על סיום הלימודים.

אם הסטודנטים מוותרים על סיום התואר – אולי התואר פשוט כבר לא רלוונטי?

"הדעה שלי היא שהתעשייה צריכה בוגרים בעלי פרופיל אחר. אנחנו מקבלים סטודנטים בעלי פרופיל אחר. לא יכול להיות שהאקדמיה לא תשתנה וזוהי המהות של השינוי – מעבר ליידע אנחנו נותנים גם את הכישורים. אני לא חושב שהאקדמיה תאבד את הרלוונטיות אבל היא צריכה לשנות את עצמה".

"בשנה שעברה בפעם הראשונה מספר הסטודנטים שבחרו ללמוד הנדסה היה הגדול ביותר בקרב מקצועות הלימוד. הסטודנטים מקשרים בין יכולת ההשתכרות לתחומי הלימוד. עכשיו צריך לוודא שהאקדמיה נותנת להם את מה שהם צריכים".

כיצד ניתן בכל זאת למצוא עבודה כג'וניור