מחולל פרשת הצוללות, מיקי גנור, מציג: הסתבכות בהונגריה

מיקי גנור, החשוד המרכזי במתן שוחד במסגרת פרשת הצוללות (תיק 3000), שהסכם עד המדינה עמו בוטל, הסתבך כלכלית בהונגריה, והליכי הוצאה לפועל נפתחו נגד חברה שבבעלותו. כך עולה מבקשה שהגיש גנור לבית משפט השלום בראשון לציון, בה הוא מבקש כי יאשרו לו לצאת מהארץ להונגריה ולאוסטריה, למרות צו עיכוב היציאה מהארץ המוטל עליו. לטענת גנור ההליכים נגדו בהונגריה, אם יצלחו, עשויים לגרום לו "נזק של מיליוני יורו באופן מיידי".

מיקי גנור. מנסה לשכנע את המדינה כי לא יברח מהארץ צילום: מוטי קמחי

בסוף מרץ נקבעו תנאי השחרור בערבות של גנור, וביניהן איסור יציאה מהארץ ל־180 יום. בקשה שהגיש לאחר מכן גנור לצאת לחו"ל נדחתה על ידי בית המשפט בסוף אפריל.

באמצעות עורכי הדין בועז וכרמל בן צור, טוען גנור כי פרנסתו כולה תלויה ביציאתו לחו"ל, מאחר שמזה כ־25 שנה הוא הבעלים בשותפות של חברת נדל"ן במרכז אירופה המחזיקה בנכסים מניבים בהונגריה, גרמניה ושוויץ. גנור טוען כי הוא קיבל מכתב התראה מבנק הונגרי המיוצג על ידי חברת השקעות המלווה פרוייקט נדל"ן שבבעלות חברה שלו, המתריע מפני מימוש מיידי של שעבוד שהוטל על נכס גדול שבבעלות החברה.

הבנק עיקל, גנור מבקש להקל ביהמ"ש הוציא צו עיכוב ארעי להליכי הוצל"פ נגד מיקי גנור בנק הפועלים טוען כי עד המדינה לשעבר בפרשת הצוללות וקשורים אליו חייבים כ-20 מיליון שקל ויש לממש נכסים המשמשים כבטוחה להחזר הלוואות ליטל דוברוביצקי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

בנוסף הוא טוען כי לאחר שנדחתה בקשתו הקודמת לצאת לחו"ל, נוצר צורך בנסיעה דחופה היות שהוא קיבל ב־7 במאי התראה מנוטריון ציבורי, שנפתח הליך הוצאה לפועל נגד חברתו, לצד בקשה למימוש השעבוד הקיים לטובת קרן השקעות בנכס. גנור מציין כי "לפיכך לצורך מציאת פיתרון שימנע את מימוש הנכס במסגרת הוצאה לפועל, על המבקש להגיע לאלתר לבודפשט". גנור טוען שעליו להשתתף באופן בהול בפגישות נוספות עם גורמים נוספים, בין היתר לצורך איתור גורמים פוטנציאליים למימון ההלוואה ופגישות עם רוכשים פוטנציאליים, עורך דין, גורמי תיווך ועוד.

גנור מציין כי שותפו המקומי אחראי לניהול הנדל"ן של החברה בעוד הוא אחראי על הניהול העסקי, כולל ניהול מו"מ מול גורמי מימון, רכישת ומכירת נדל"ן וניהול משברים. נוכח דברים אלה, טוען גנור, הוא נדרש לצאת לנסיעה נוספת בת יומיים לוינה, שם נמצאים משרדי החברה ומקום מושבם של הדירקטורים.

בהחלטה הקודמת קבעה נשיאת בית משפט השלום בראשל"צ עינת רון כי פוטנציאל שיבוש מהלכי החקירה של גנור עלול להתגבר ביציאתו מהארץ, וכי אין להתעלם גם מהחשש להימלטותו מאימת הדין, בעיקר כעת לאחר שהסכם עד המדינה עמו בוטל ועומדים נגדו חקירה חדשה לאחר מעצרו, ושינוי עתידי אפשרי במעמדו המשפטי.

גנור מנגד טוען כעת כי ממילא מרבית הגורמים הרלוונטיים לחקירה נמצאים בישראל, ולכן אין חשש שאם יצא לחו"ל זה יביא לשיבוש החקירה. הוא טוען כי "התעלמות מהפגיעה הכלכלית הקשה והבלתי הפיכה" שתגרם לו אם לא תותר יציאתו תהיה בלתי מידתית.

רפ"ק ועו"ד צחי חבקין מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, טען כי מטרת התנהלותו של גנור היא להשהות את סיום ביטול הסכם עד המדינה עמו — הליכים שהתנהלו בחודשיים האחרונים מאז שגנור הודיע כי הוא חוזר בו מהדברים שמסר במשטרה במסגרת ההסכם שנחתם עמו. חבקין טוען כי "לפיכך כל טענה שלא חל שינוי במעמדו של המבקש, והפניה לעובדה כי במהלך התקופה בה שימש עדיין כעד מדינה התאפשרה יציאתו מהארץ, הינה טענה מיתממת".

עוד נטען בתגובה כי לאחר ביטול ההסכם גנור יהיה "חשוף לנקיטת עונשים חמורים בהרבה מאלה שהיו אמורים להינקט כנגדו על פי הסכם עד המדינה עליו חתם" — ולכן קיים חשש מהימלטותו, מה גם שכל כספו ורכושו נמצא בחו"ל ואינו תפוס על ידי הרשויות בארץ, וכי "בכוחם של נכסים אלה וכסף זה לכלכל את מחייתו תקופה ארוכה מבלי להיזקק לרכוש שהשאיר מאחוריו בישראל, אם יצא ולא ישוב".

עוד נטען בתגובה כי גנור לא הוכיח כי מכירת נכס זה או אחר יגרום לקריסת עסקיו, וכי יש אפשרות ששותפו השוהה בחו"ל יטפל בבעיה במקומו של גנור, ולכן מבקשת המדינה להותיר את צו עיכוב היציאה על כנו ולדחות את בקשתו של גנור.