זמן בייג'ינג
לסינים יש ארוחות בוקר מפוארות, אבל אין להם זמן לאכול
מקלות בצק מטוגנים, כופתאות בשר, מרק דם חזיר ומרק חמוץ של אטריות אורז. סדרה דוקומנטרית חדשה מנסה לעורר מחדש את התיאבון של הצעירים הסינים לאכול בבוקר
16:3218.05.19
נהגי מוניות סינים סקרנים שואלים אותי שאלות מפתיעות בניסיון להבין בתוך כמה דקות של נסיעה את התרבות ממנה הגעתי. האם גם במדינה שלך משתמשים במטבע רנמינבי סיני (לא), האם מותר לכם להינשא לשתי נשים בבת אחת (לא), האם ישראל עשירה בנפט (לצערנו לא) והאם ישנה הגבלה על אורך הכהונה של ראש הממשלה אצלכם (כמו בסין, גם אצלנו אין), זה מבחר להיטי כל הזמנים. את תואר השאלה המפתיעה ביותר בכל הזמנים אני שומר בכל מקרה לנהג שביקש ממני לספר מה אני אוכל לארוחת בוקר. עניתי בכנות שאני אוכל לרוב רק יוגורט והנהג הביט בי בחוסר הערכה,. נראה היה לי שעוד רגע הוא ממש לוחץ על הברקס ומשאיר אותי בצידי הדרך. ”אתה אוכל ממש קל“, הוא העיר מאוכזב.
לסין יש מסורת ארוכה ומפוארת של ארוחות בוקר כבדות במיוחד, שאמורות לעזור לפתוח את הבוקר עם אנרגיה מקסימלית. בכל עיר סינית אפשר למצוא שפע של דוכנים וחנויות המתמחות בהכנת סוגים שונים של ארוחות בוקר מבצקים מטוגנים, דרך מרקים, כופתאות, דייסות, מאכלי טופו או איטריות. אלא שאני לא הבעייתי היחידי שמוותר על כל הטוב הזה. גם לא מעט סינים אחרים מדלגים על הארוחה החשובה של היום בהשפעת אורח החיים המודרני והלחוץ. סדרה דוקומנטרית חדשה ומצליחה מנסה להחזיר את התיאבון של הסינים, בעיקר בני הדור הצעיר, לאכול בבוקר.
ארוחת בוקר בסין צילום: sina
חוטפים משהו על הדרך בבוקר
סקר נרחב שערך בשנה שעברה המכון הסיני לחקר התזונה מצא כי 35% מהמשיבים, יותר משליש מהסינים, לא אוכלים ארוחת בוקר באופן קבוע כל יום. 42% מהנשאלים אמרו שהם אמנם אוכלים ארוחת בוקר אבל מקדישים לעניין עד 10 דקות, כלומר חוטפים משהו על הדרך. מרבית הסינים (55%) דיווחו כי ארוחות הבוקר שלהם לא מגוונת במיוחד והם בוחרים בכל יום מתוך עד שלוש אופציות חוזרות. לא במפתיע הסיבה המובילה לוויתור על ארוחת הבוקר היתה זמן מוגבל בבוקר (49%). עוד 17% אמרו שאין להם תיאבון בבוקר או שאינם מורגלים לארוחת בוקר, כאשר 9% סברו שארוחת בוקר אינה דרושה, אף שמחקרים מצאו כי ויתור עליה מקושר לאנרגיה נמוכה, מצב רוח רע, רמת סוכר נמוכה ואכילת יתר, אפילו לסתימת עורקים.
אוכל היה תמיד אובססיה סינית ובעידן של הרשתות החברתיות המצב רק מחמיר, כשמשקאות ומאכלים חדשים הופכים לכוכבי רשת וגוררים תורים ארוכים מול המסעדות שמגישות אותם. כך היה במקרה של תה עם גבינה, שתור ארוך ממשיך להשתרך מחוץ לחנות המוכרת אותו בבייג'ינג בכל שעות היום, וגם עם עוגת השוקולד המלוכלכת, עוד להיט אינטרנטי. אלא שהסדרה ”ארוחת בוקר בסין“, שעלתה בחודש שעבר לאתר הוידאו של טנסנט הסינית, לא מחפשת טרנדים חדשים אלא דווקא מנסה להחזיר את הסינים הצעירים אל הדוכנים המסורתיים ברחבי המדינה ולמנהג הישן לאכול ארוחת בוקר מלאה בנינוחות.
לסין יש מסורת ארוכה ומפוארת של ארוחות בוקר כבדות במיוחד צילום: sina
הסדרה מורכבת מסרטונים קצרים של כ-5 דקות כל אחד, שפונים לקהל אינטרנטי צעיר וחסר סבלנות. כדי לעורר את התיאבון לארוחת בוקר אצל בני הדור הצעיר בסין, החליטו מפיקי התוכנית להעלות פרק חדש מדי יום בשעה יוצאת דופן במיוחד - שמונה בבוקר. הפרק הראשון עוקב אחרי בעלי הבית של דוכן בעיר צ‘אנגשה, מחוז חונאן, המגיש כבר 22 שנה ברציפות מדי בוקר מרק של אטריות אורז ובשר. המחיר הוא 8 יואן (4 שקלים) ואפשר להוסיף מעל תוספות כמו רוטב פלפלים חריפים או צנון מוחמץ. מי שגונב את ההצגה בפרק הוא בנו של הבעלים, שמספר איך אביו לימד אותו לא ללעוס את האיטריות אלא לשאוב כמות גדולה מהן אל הפה בתנועה מהירה ורעשנית אחת.
בפרק השני הסדרה נודדת אל העיר קיילי במחוז גוויג'ואו, שם אוכלים מרק עגבניות חמוצות, והפרק השלישי עוסק במנה קשה במיוחד לעיכול בעיניים ישראלים, מרק של קוביות דם חזיר, מהעיר שאנטו, במחוז גואנגדונג. ”הדם חייב להיות אדום אדום כדי להבטיח שהוא טרי“, מסגיר הבעלים סוד מקצועי. אך המרקים הם רק חלק קטן מארוחות הבוקר האפשריות בסין. הפרק הרביעי בסדרה (מתוך 35 פרקים שאמורים להיות משודרים בעונה הראשונה) מציג חנות למכירת כופתאות ממולאות בשר אותן טובלים בחומץ ואוכלים. אחת הסצנות היפות בסדרה היא של קבוצת לקוחות רעבים שעומדים במעגל מסביב לסיר בו מבשלים את הכופתאות על כיריים שמתחתיהן עצים נשרפים. כל אחד מהלקוחות מחזיק ביד שקית ניילון, מוכן לקלוט את הכופתאות ברגע שהבישול יסתיים. הפרק החמישי עוסק במאכל צפון-סיני, מקלות בצק מטוגנים בשמן עמוק, שהלקוחות טובלים בדייסה סמיכה ואוכלים.
לכל מחוז ועיר, לפעמים אפילו לכל רחוב ספציפי, יש את המנות הייחודיות והמפורסמות שלו צילום: sina
הגיוון הנעלם
סין היא ציוויליזציה ענקית עם היסטוריה ארוכה ומסורת של גיוון אזורי אדיר, אך בעשורים האחרונים נמחקו רבים מההבדלים התרבותיים בין הערים והאזורים ברחבי המדינה. בתחילה היתה זו השאיפה הקומוניסטית ליצור האחדה, שבאה לידי ביטוי למשל בקידום השפה הסינית הרשמית (מנדרינית) על חשבון השפות והדיאלקטים המקומיים. אחרי הקומוניזם הגיעה כלכלת השוק שהכניסה את אותן חנויות ורשתות לכל הערים. התוצאה היא שכיום ערים סיניות רבות פשוט אינן מובחנות אחת מהשנייה בשום דבר כמעט.
האוכל הסיני נותר אחד המאפיינים התרבותיים שנשמרה בהם הייחודית האזורית. בערים הגדולות בסין אפשר כמובן למצוא מסעדות מכל רחבי המדינה, אבל עדיין לכל מחוז ועיר, לפעמים אפילו לכל רחוב ספציפי, יש את המנות הייחודיות והמפורסמות שלו. הסדרה ארוחת בוקר בסין חוגגת את הגיוון והשונות בטעמים בין צפון לדרום ובין מזרח למערב בסין.
ארוחת בוקר בסין הפכה כבר ללהיט גדול ומככבת במיוחד ברשתות החברתיות במדינה. נכון לאמצע השבוע נצפו כתבות ופוסטים הנוגעים לסדרה בסינה וויבו, הגרסה הסינית לטוויטר, כבר מעל 240 מיליון פעמים. צופים רבים בסדרה נענו לאתגר ושיתפו ברשת החברתית תמונות מארוחת הבוקר שאכלו, בניסיון לשכנע את המפיקים להגיע לביקור באזור שלהם בעונה השנייה.
האם הסדרה תחזיר את הפופולריות לארוחת הבוקר? במקרה שלי זה עבד חלקית. אחרי צפיית בינג' במספר פרקים, החלטתי להקדים את שעת ההתעוררות בבוקר בחצי שעה ולצאת אל הדוכן הקרוב אל ביתי. זה היה טעים אבל החזיק יום אחד בלבד. למחרת חזרתי לעוד חצי שעה במיטה על חשבון ארוחת בוקר ושוב הסתפקתי ביוגורט הטוב והמוכר.
