דו"ח טכנולוגי
הנפקת אובר: תבכו אחר כך, כשנהיה עשירים
הנפקתה המאכזבת של החברה מהווה הזדמנות טובה לעמק הסיליקון לעשות חשבון נפש, ולהבין מה קורה כסטארט-אפ צומח על הבטחות בלבד; פייסבוק תובעת חברת מחקר קוריאנית על גניבת מידע אישי; ואמזון פותחת במבצע נרחב לגיוס אנשי שירות לקוחות שיעבדו רק מהבית
הבטחות במקום רווחים
בסוף השבוע האחרון נאנח מגזר ההייטק אנחה גדולה: אובר הונפקה לפי שווי של 75.5 מיליארד דולר (לעומת 120 מיליארד שנחזו לה מאז דצמבר) ומנייתה החלה להזדחל מטה. כבר ביום המסחר הראשון מחקה 8% מערך מנייתה, מה שתורגם להפסד של כ-650 מיליון דולר למשקיעים. מה קרה פה? איך יתכן שאובר, התקווה הלבנה הגדולה של תחום כלכלת השיתוף, מציגה כאלה מספרים לאחר הבטחות כה גדולות?
שילוט בניו יורק לקראת הנפקת החברה צילום: בלומברג
במובן מסוים, אף אחד לא צריך להיות מופתע: אפל, מיקרוסופט וגוגל פיתחו מוצרים שהם פלטפורמות אוניברסליות והגיעו לבורסה ברווח; אמזון, סיילספורס ונטפליקס פיתחו פלטפורמות רחבות והגיעו לבורסה כשהן מפסידות, אך העדיפו את הצמיחה על הרווחים ומשכו משקיעים; אובר הגיעה עם מוצר שמנצל את החלשים בחברה כדי לחסוך למילניאלים את המאמץ שכרוך בלהחזיק מכונית, מוצר שהוא לא בדיוק המצאת הגלגל. מדיניות השיבוש של אובר נשענה על התנגשות ברגולטורים בתחום התחבורה וזכויות העובדים בכל העולם, כשגם היא הציגה אסטרטגיה של העדפת צמיחה על פני רווחים - אך נשחקה במהירות בידי מתחרים בשווקים רבים.
הרי לא צריך להיות גאון גדול כדי לבנות אפליקציית שיתוף נסיעות וכך צמחו מקבילות-אובר במדינות רבות, ואת הצמיחה הכי מהירה וחזקה רשמה החברה בשוק הביתי שלה. זאת, בעוד בשווקים רבים אחרים הפסידה עוד ועוד, תוך שהיא שורפת משאבים על שיווק ומכירות, תביעות ומנהלות.
המצב של אובר יכול להדאיג חברות כלכלת שיתוף אחרות, כמו גט ו-WeWork, שנמצאות אף הן בדרך לבורסה: כולן נהנו מתזרים מזומנים נוח ממשקיעי הון סיכון אופטימיים, כולן תלויות בנכונות הרגולטורים להמשך פעילותן במודל הנוכחי, וכולן מדממות כסף. עדיין מוקדם לקבוע שהנפקת חברות כלכלת-שיתוף הוא בגדר כישלון ידוע מראש, אך עמק הסיליקון בהחלט יכול לשבת ולעשות חשבון נפש.
דארה קוסרשאהי צילום: איי פי
בעשור האחרון צצו הרבה מאוד מקורות מימון באקוסיסטם האמריקאית, מה שאיפשר לסטארט-אפים להישאר בידיים פרטיות זמן רב, ולצמוח במהירות באופן שלא תמיד התאים למבנה הצוות או השוק - למשל, ראו כיצד הוחלף מייסד אובר טראוויס קלאניק בידי דארה קוסרשאהי, וביטל את התרבות העסקית הרעילה לנשים והסובלנית להונאות שהצמיח קודמו. יתכן שהחילוף הזה בוצע מאוחר מדי, משום שהמשקיעים אהבו את הרעיון של מנכ"ל דורסני ונושך ותיארו לעצמם שאת המחיר של טעויותיו יצטרכו לשלם רק לאחר שאובר תשחה בכסף.
כשחברות פועלות כסטארט-אפ צעיר יותר זמן על אף שצמחו למימדי ענק, נשארת בהן מנטליות של עבודה תחת אש, במסגרתה המשימות באות על חשבון כל דבר אחר - למשל, תנאי עבודה; המון מקרי הטרדה מינית, מיזוגניה, אי-שוויון הזדמנויות למיעוטים, פגיעה בפרטיות, ניצול עובדים ומחלות אחרות אובחנו בסטארט-אפים כאובר. אמנם גם בתאגידים גדולים קיימים דברים כאלה, אך שם לפחות יש למי לפנות; שם פחות סביר שישמע המתלונן "חביבי, אנחנו בספרינט לקראת השקה! תבכה אחר כך, כשנהיה עשירים".
בעשור האחרון ראינו מקרים של חברות בעלות שווי מנופח, של משקיעים ששמים כסף כדי שגם אחרים ישימו, ושל מוצר שלא באמת קשה לשכפל. תמים לחשוב שעמק הסיליקון העדיף בעבר חדשנות על פני צמיחה ורווחים, אך נדמה שפעם לפחות הבינו שהחדשנות צריכה להיות חלק יותר מהסיפור - ושפתרון בעיה כמו "איך אני יכול להגיע לפגישה גם בלי אוטו משלי" אולי לא שווה 120 מיליארד דולר בעולם בו יש דבר כזה, מונית.
קצרצרים
1. פייסבוק תבעה חברת מחקר קוריאנית בשם RankWave, בגין הפרת כללי השימוש בשירותיה באופן שמסכן את המשתמשים. לטענת פייסבוק, ראנקווייב השתמשה באפלקציה שאיפשרה לגולשים לקבל ציון לרמת ההשפעה שלהם במדיה החברתית, כשבפועל היא כרתה מידע אישי בהיקפים לא ידועים, ולא ברור אם שמרה אותו אצלה או העבירה לצד שלישי. לטענת פייסבוק, ראנקווייב ניסתה להתחמק ולהשהות את תגובותיה לדרישות פייסבוק כדי להמשיך לפעול, ולכן בחרה פייסבוק באפיק המשפטי. נשמע לכם מוכר? זוכרים איך פייסבוק הצהירה על ניתוק יחסיה מחברת מחקר בריטית בשם קיימברידג' אנליטיקה - רק שבוע לפני שנחשפה פרשת גניבת המידע וההשפעה הפוליטית הכי גדולה של השנים האחרונות? אני לא מאשים את פייסבוק באוזלת יד במקרה הזה כפי שהיתה אשמה בפרשה הקודמת. אך זאת, רק משום שאין עדיין די מידע זמין על הפרשה. ולא אופתע אם קיימברידג' אנליטיקה היתה רק טריילר לסרט שעדיין לא ראינו.
קיימברידג' אנליטיקה, סיבוב שני? צילום: שאטרסטוק
2. כמה אתרים יש לצבא ארצות הברית? אני לא יודע, אבל זה לא מביך אותי: גם לצבא עצמו אין מושג. ה-DMA, הגוף שמנהל את פעילות המדיה של משרד הביטחון, סבור שיש לו בין 2,000 ל-5,000, ומודה שמדובר בהערכה גסה. יש אתרי חילות ויחידות, בלוגים אישיים תחת חסות הצבא, אתרים מקצועיים, אתרי קשרים עסקיים ועוד ועוד. לו הייתי מנהל אבטחת המידע של הפנטגון, הייתי רץ ודופק על שולחנות; אם מערכת הביטחון לא יודעת כמה אתרים יש לה, איך היא יכולה להיות בטוחה שכולם פועלים על הפלטפורמות הנכונות, ושכולם מאובטחים?
3. אמזון פתחה במהלך נרחב של גיוס עובדים לתפקידי שירות, כשהדגש הוא על העסקה מרחוק. מדובר בכ-5,000 תפקידי שירות לקוחות ב-18 ממדינות ארה"ב, כשהייחוד הוא מתן תנאים כמעט זהים לשל עובדים שמגיעים למשרד. יותר ויותר ארגונים מעדיפים שהעובדים לא יגיעו למשרד, כדי לחסוך עלויות תפעול ותוספות כנסיעות וביטוחים - וכשטיטאן כאמזון עושה מהלך רחב שכזה, היא יכולה לדחוף חברות רבות אחרות. אולי לא ירחק היום בו תראו את הבוס רק בראיון העבודה ובשיחות ההערכה.
4. רגולטור הגנת התחרותיות של ממשלת הודו פתח בחקירה נגד גוגל, בחשד שהיא מנצלת את שליטתה באנדרואיד כדי להחליש מתחרים שונים ולשלוט במהלכי יצרניות המכשירים. בפעם שעברה שקנסה הודו את גוגל, היה זה בשנה שעברה כשנמצאה החברה האמריקאית אשמה בהתנהלות מונופוליסטית בתחום מנועי החיפוש - והעונש היה 1.36 מיליארד רופי, או 19 מיליון דולר. הפעם פנה הרגולטור ההודי לאיחוד האירופי כדי לקבל רעיונות ושיטות - ואם תימצא החברה אשמה, להשית עליה עונש קצת יותר מורגש. בשביל ענקית כגוגל, 19 מיליון דולר הם אפילו לא תקציב לבורקסים וקפה.
5. המתקפות של ארה"ב על וואווי יוצאות מפרופורציות: משרד המשפטים האמריקאי דרש לפסול את פרקליט וואווי ג'יימס קול מלייצג אותה במשפט על ביצוע הונאות בנקאיות. מה מפריע למשרד? מר קול עבד אצלו בין 2011 ל-2015, כסגן הפרקליט הראשי - מס' 2 במשרד המשפטים האמריקאי. נו, באמת; אם יש לכם הוכחות נגד החברה, שילפו אותן במשפט ותנו לה את העונש המתאים - או שתגישו תלונה על עו"ד קול, שכן אם הוא משתף פעולה עם וואווי, יכול להיות שגם הוא איום ביטחוני.
