מוזיקה: כל ישראל סינגלים

המיינסטרים הולך ומתרחב. בשבוע הטעון שבין יום השואה לבין יום הזיכרון ויום העצמאות יצא חופן של סינגלים לרדיו, שכל אחד מהם מיטיב לייצג פן נוסף בחברה שהושתק בעבר — ממחאה על המדיניות הגזענית בתחילת שנותיה של ישראל, דרך בלדה שיוצאת נגד מחיקת החיילים הדרוזים מהנרטיב של ימי הזיכרון ועד סיפור אהבה ביסקסואלי שנגמר. אלה הם פניה של ישראל 2019.

האקטיביסטי

A-WA // "Hana Mash Hu Al Yaman"

"פה זה לא תימן" הוא שיר קליט ומעיף, כיאה לאחיות לבית חיים. באקט מעניין ואמיץ A-WA מוחות על האפליה שחוותה עליית תימן בארץ — רגע לפני יום העצמאות, ובערבית. השיר, שלעיבודו והפקתו שותף תמיר מוסקט, מובא מנקודת המבט של הסבתא רבתא של האחיות, רחל, שמתגלגלת בין מחנה עולים למעברה ושרה בכאב: "באתי אליך כזרה, ראית אותי כפרימיטיבית".

צילום: יח"צ

הפמיניסטי

דניאל רובין // "טוב או רע"

בעוד בעולם זמרות־גיטריסטיות כמו קורטני ברנט וג'וליה ג'קלין הופכות לגיבורות אינדי, גם אצלנו צומחות מוזיקאיות מבטיחות עם וייב פמיניסטי. רובין נשמעת כמו זמרת שמצאה את המקום שלה בסינגל חדש מתוך אלבום שני. בשיר המעודד פונה רובין אל חברה טובה, או אל עצמה: "זה היה יום רע, אין ספק שהיה קשה, אבל תצאי מזה". חטיבת הקצב המפוארת, שכוללת את תמיר מוסקט על התופים וספי ציזלינג על החצוצרה, מרימה את השיר אפילו גבוה יותר.

צילום: יח"צ

המטיף לדו־קיום

עברי לידר ונסרין קדרי // "מהכפר אל הכיכר"

לידר וחגי אוזן כתבו את "מהכפר אל הכיכר" כדי להנציח את חיילי צה"ל בני העדה הדרוזית ולהכניס אותם ל"פס הקול הישראלי", כפי שאומר הקומוניקט. השיר נוצר במסגרת פרויקט "יצירת חיי" של ידיעות אחרונות ו־ynet — שהוליד יצירות בהשראת אבידותיהן של משפחות שכולות — על פי סיפורן האישי של המשפחות סתאוי ושנאן, שאיבדו את בניהן האיל וכמיל בפיגוע. לידר וקדרי שרים דואט בערבית ובעברית בעיבוד מרגש אך לא דביק, שאפשר לדמיין בקלות בטקסי יום הזיכרון. "גם לי יש מקום בחלקה של אלוהים", שר לידר לצד הסלסולים היפים של קדרי.

צילום: יח"צ

הביסקסואלי

רן דנקר // "בית"

"גבר שוקע לגבר, בא לי ללכת", שר דנקר, כנראה הביסקסואל הכי מפורסם בארץ, ונשמע קודר מתמיד. גוני הרוקנ'רול והסינתיסייזרים האייטיזיים בשיר הפרידה הטעון "בית" מנסים לשוות הרגשה של אובדן, אבל ניכר שגיא ויהל חטאו בהפקת יתר בסינגל הזה, ומרוב מקצבים ושינויים הוא מאבד את הרגש.

צילום: יח"צ

הממוסחר

נועה קירל // "חצוף"

מי שציפה לקבל עוד סינגל כמו "Drum", הקודם והמצוין של קירל, צפוי להתאכזב. אם הוא קירב אותה לסטטוס של אריאנה גרנדה מקומית, בסינגל החדש היא מתרחקת ממנו בשיר. "חצוף", שכתבה והלחינה קירל עם דורון מדלי ועומרי 69 סגל, הוא שיר מרים, אבל סתמי, שנשמע כלא יותר מפסקול לקליפ, שהוא למעשה פרסומת לסמסונג, הספונסרית. אבל סתמי או לא, נראה שאין משהו בעולם שימנע ממנו להפוך ללהיט ענק.

צילום: יח"צ

הממלכתי החדש

שרית חדד // "זמר נוגה"

הקלאסיקה של רחל מקבלת עיבוד עדין ומכובד לרגל טקס פרסי ישראל, כמחווה לזוכת הפרס רונה רמון. הבחירה בשיר אינה מקרית: הוא הושמע על מעבורת ספינת החלל קולומביה, במסגרת הנוהג שלפיו משפחות האסטרונאוטים בוחרות עבורם שיר השכמה לתחילת המשמרת.

צילום: יח"צ

כיאה למעמד הממלכתי, העיבוד היפה של עמוס בן דוד נמנע ממלודרמה, ומתמקד באינטימיות בקולה של חדד, ובתופים היציבים של קרן טפרברג. ההגשה של חדד רגישה ונפתחת במעין תפילה בא־קפלה מלאת הדים, שכאילו מגיעה ממקום רחוק. היא הבחירה המושלמת לביצוע מפני שהיא לא משתלטת על השיר: ממרומי מעמדה היא יכולה לוותר על תצוגת תכלית ווקאלית מרשימה, ולהסתפק בהגשה אינטימית שמעבירה את המסר באפקטיביות גדולה יותר, ללא צורך בקישוטים מיותרים.