נדחתה תלונה נגד השופטת שכינתה גרושה עם ילדים "חד הורית"

נציב התלונות על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, דחה תלונה שהוגשה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בת"א מיכל אגמון גונן, שהשתמשה במונח "חד הורית" לתיאור אישה גרושה המגדלת את 3 ילדיה. בתלונה נטען כי כבר לפי 5 שנים שונה מונח זה בחוק, בשל היותו פוגעני בעיקר כלפי אבותיהם של אותם ילדים, ולכן על השופטת להימנע מלהשתמש בו.

למרות דחיית התלונה כתב הנציב בהחלטתו כי מצב הדברים בו נעשה שימוש במונח שהמחוקק ביטל אותו אינו רצוי, וקרא למשרדי הממשלה השונים לבחון שהנהלים שהם מפרסמים אינם עושים שימוש במונח זה. את התלונה הגישה עמותת "הורות משותפת – טובת הילד", בראשה עומד גיא רוה.

התלונה הוגשה בעקבות פסק דין חברתי חשוב שנתנה השופטת אגמון גונן לפני חודש, בתחילת אפריל. בפסק דין זה ביטלה השופטת נוהל של משרד השיכון, שלפיו אין לסייע לנשים המגדלות לבד את ילדיהן ומקבלות קצבת מזונות. היא הורתה למשרד לסייע לנשים הללו בדיוק, בדיוק כפי שהוא נוהג עם נשים בסטטוס דומה המקבלות הבטחת הכנסה.

השופטת מיכל אגמון גונן צילום: אוראל כהן

מיד בשורה הראשונה של פסק הדין כתבה השופטת אגמון גונן כי העותרת היא "אם חד הורית לשלושה ילדים" והמונח 'חד הורית' הופיע בפסק דינה 15 פעם. לכאורה מי שקורא את הדברים עלול לחשוב בטעות שלילדים אין אבא, אך בפועל זה אינו המצב, אלא מדובר בהורים גרושים.

לאחר מתן פסק הדין פנה רוה לנציב התלונות וטען כי השימוש במונח זה אינו עולה בקנה אחד עם תיקון שנעשה כבר לפני מספר שנים לחוק משפחות חד הוריות ואשר שינה את שם החוק ל"חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי". העמותה של רוה היא שיזמה בזמנו את שינוי החוק.

צילום: שאטרסטוק

לדברי רוה: "אמהות גרושות הוגדרו 'חד הוריות' למרות שאבי הילדים עדיין חי, קיים וחלק מהמערך המשפחתי. אבות גרושים הרגישו מטאפורית כמובן שבהגדרה של 'חד הורי', המדינה פשוט מאיינת אותם ואת מקומם בחיי ילדיהם והופכת אותם, האבות הגרושים, להורים משניים שאין להם חלק אינטגרלי במשפחת הילד. השימוש במילים חד הורית מעוות את המציאות ומאיין לחלוטין את הורותו של ההורה האחר".

"השימוש במונח 'חד הורית' איננו תקין", טען רוה והוסיף "כאשר שופט אינו מכבד את לשון החוק, מה לומדים מכך האזרחים?".

התלונה טופלה במהירות שיא על ידי הנציב שפנה לשופטת אגמון גונן וביקש שתגיב. בתגובתה אמרה השופטת כי החוק לא אוסר שימוש במונח "הורה יחיד" או "משפחה חד הורית" וכי מהתיקונים העקיפים שנעשו בחוק הביטוח הלאומי עולה כי המונח משפחה חד הורית מוסיף לשמש באותם חוקים. עוד ציינה השופטת כי התיק שהתברר בפניה עסק בהחלטה של ועדת משרד השיכון שכללה בתוכה בעצמה את ההגדרה "משפחות חד הוריות".

הנציב קבע לפיכך כי השופטת פעלה כדין ולא נמצא כי נפל פגם כלשהו בהתנהלותה. לדבריו, אכן התיקון לחוק משנת 2014 לא אוסר על השימוש במונח חד הורית והמונח מוסיף להופיע בין היתר בנהלים של המדינה. לכן לדבריו, כשמובאת בפני בית המשפט עתירה הנוגעת לנהלים שפורטו בעתירה, "אין מנוס אלא לעשות שימוש במונח זה".

עם זאת הנציב הוסיף כי יש להעיר שמצב הדברים שבו נעשה שימוש במסגרת נוהל של משרד ממשלתי במונח שהמחוקק ביטל אותו וקבע כי הוא יוחלף במונח אחר אינו רצוי. "נראה כי יש מקום שמשרדי הממשלה השונים יפעלו בקוהרנטיות עם דברי החקיקה המסדירים את מעמדו של הורה עצמאי, כך שהרציונל שהביא להחלפת המונח יחול גם בנהלים שונים שמוציאה המדינה, לרבות נהלים לזכאי משרד השיכון.

הנציב מצטט מתוך דברי ההסבר שפורסמו ב-2013 וקדמו לתיקון החוק ושם נאמר כי המונח "חד הורית" אינו הולם הורה גרוש או פרוד שבהחזקתו ילד, שהרי במצבים אלה לילד שני הורים מוכרים וידועים ובמקרים רבים שניהם מעורבים בגידולו, בחינוכו ובטיפול בו. השימוש במונחים אלה יש בו כדי להשפיע על השיח המשפטי והציבורי כלפי הורותו של אחד ההורים, על פי רוב האב, הן מצד האם והילד, הן מצד הרשויות ומוסדות החינוך, והן מצד החברה בכללותה".

הנציג כתב כי הדברים הללו תקפים גם לנהלי משרד השיכון הנזכרים בתגובתה של השופטת. בכפוף לדברים אלו התלונה נגד השופטת נדחתה.