גיל דטנר מלאומי שוקי הון: "רוב חברות הקנאביס לא ישרדו"
אנליסט המניות הבכיר אמר את הדברים בכנס הקנאביס של "כלכליסט" במלון דן בתל אביב: "על המשקיע לבדוק ולהשתכנע מנין החברה תקבל את היתרון התחרותי שיישאר עימה לטווח הארוך"
"המשקיע הפרטי צריך להבין שהוא נמצא בסביבה מאוד מאתגרת, וכשהוא לוקח החלטות הוא צריך להבין שזו תעשייה חדשה, שרק החלה את דרכה", כך אמר היום (ב') גיל דטנר, אנליסט מניות של לאומי שוקי הון, בכנס הקנאביס של כלכליסט במלון דן בתל אביב.
דטנר המשיך והסביר כי "כדאי למשקיע הפרטי גם לדעת שהערכות השווי מושתתות בעיקר על שיעורי רווחיות, השקעות נדרשות וכו'. ולכן, לרוב, מי שמשקיע הוא בעיקר מי שמתמחה בשוק. מכאן מגיעה גישת ההשקעה שמבקשת להשקיע בסל של חברות - השקעה שמפזרת את הסיכון, כמו השקעה דרך תעודות סל, שמאפשרות למשקיע להיחשף מבלי להשקיע במניית החברה הבודדות, שקשה למשקיע להעריך אותה בשל חוסר התמחות".
"אבל כמו שהגל הזה סוחף מאוד למעלה, זה גם יוריד את ההשקעות מאוד למטה. מי שהשקיע, לדוגמא, לפני 10 שנים בסל חברות הביומד, עדיין נמצא בתשואה שלילית. אז אם הגישה הרחבה אינה זו המתאימה להשקעה - מה כן? לדעתי, אין מנוס להכיר את השוק והחברות מקרוב. זה הרי סביר להניח שחלק גדול מהחברות לא ישרדו. אז צריך כן לבדוק חברה חברה ובהיבט זה על המשקיע לבדוק מה היתרון התחרותי של כל חברה. אותו יתרון שהחברה לוקחת באמצעותו נתח שוק ומחזיקה בו לאורך שנים תוך שמירה על שיעורי רווחיות מאוד גבוהים", הוסיף דטנר.
"לכן, כאשר אנחנו שומעים שחלק גדול מחברות הקנאביס רצות להגדיל את תחומי הגידול והייצור שלהם, צריך להבין את המשמעות של הדבר בהיבט היתרון התחרותי. בטווח הקצר אנו אמנם עדים למחסור שהתפתח. אבל לטווח הארוך יתפתח גם מענה הן בגידול והן בייצור ולכן הסבירות היא שהחברות לא יתפתחו על בסיס תחרותי של גידול וייצור, והייצוא זה לא פיתרון קסם לכשעצמו. החברות הקנדיות, לדוגמא, מתכננות מיליון טון גידול קנאביס רפואי בשנה. מה יעשו עם שארית נפח התוצרת שעולה על הצריכה המקומית? יפנו אותו לייצוא כמובן. לכן, בגידול חקלאי וייצור והתחרות לישראליות תהיה גדולה. מכאן, שעל המשקיע להסתכל לא על חברה שרצה על הכל, ומבקשת להיות עם ידיה על הכל, אלא לבדוק ולהשתכנע מנין החברה תקבל את היתרון התחרותי שיישאר עימה לטווח הארוך, בדמות: טכנולוגיה ייעודית וייחודית, מחקר, יכולת ליצור מותגים חזקים ולשווק אותם ולתפוס נתחי שוק בעולם הקמעונאות ועוד", אמר.
"מקור המימון העיקרי של תעשיית הקנאביס הוא שוק ההון. בשנת 2017 חברות הקנאביס הקנדיות גייסו כ-3.5 מיליארד דולר, כאשר 3 מיליארד דולר מהם הגיעו משוק ההון. בכך הפך הציבור לשותף העיסקי של התעשייה ולא רק צרכן שלה. ישנן מעל 250 חברות ציבוריות בסקטור הקנאביס, כאשר שווי השוק המצרפי שלהן עומד על לא פחות מ-83 מיליארד דולר. יש 14 חברות ששוות כ-60 מיליארד דולר יחד. אבל, רווחים אין כמעט לאף אחת", ציין.
"שוק הקנאביס הוא שוק מאוד תנודתי. כאשר מחירו של נכס עולה בקצב כה אלים ומהיר, המשקיע הפרטי שואל את עצמו האם זו הזדמנות או בועה? כאן נראה שדווקא מאחורי ההייפ יש פוטנציאל לביקוש אמיתי, והקנאביס בשימוש רפואי הוא כנראה רק קצה הקרחון. ההערכות עומדות כיום על שוק כולל עם מכירות שנאמדות ב-150 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12 מיליארד דולר כיום. הפוטנציאל הגדול של התחום נמצא באפשרות של החברות בו לחדור לתחומים אחרים כמו: טבק, משקאות ספורט, בריאות חיות מחמד, אלכוהול (הנתח הכי גדול), בריאות ועוד", סיכם.