מבקר המדינה: שילוב החרדים באקדמיה נכשל, 76% מהגברים נושרים

תוכניות המועצה להשכלה גבוהה לשילוב חרדים באקדמיה נכשלו כליל, והנתונים החיוביים כביכול על מספר הסטודנטים החרדים מסתירים מציאות הפוכה: שלושה מכל ארבעה גברים חרדים שמתחילים מכינות קדם אקדמיות אינם מסיימים תואר; 44% ממסיימי התארים החרדים הן בוגרות הוראה, למרות עודף גדול במורות חרדיות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא, על יישום התוכניות של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לשילוב חרדים בלימודים אקדמאים.

בשנת 2014 רק כ-2% מהגברים החרדים וכ-8% מהנשים החרדיות בגילאי 25-35 היו בעלי תואר אקדמי (לעומת כ-28% מהגברים היהודים החילונים וכ-43% מהיהודיות החילוניות); בסוף 2010 ובסוף 2016 הוכרזו שתי תוכיות רב שנתיות לעידוד שילוב חרדים בלימודים אקדמאים, בעלות מצטברת של 1.7 מיליארד שקל. מתוכם הוציאה ות"ת עד אמצע 2017 סכום של 556 מיליון שקל.

נשים חרדיות במוקד שירות הלקוחות של כאל צילום: סיוון פרג'

כדי להתמודד עם פערי הידע הגדולים של בוגרי החינוך החרדי מפעילים המוסדות האקדמיים מכינות ייחודיות לחרדים. הדו"ח מגלה שרק 45% מהגברים החרידם שמתחילים ללמוד במכינות הקדם אקדמיות ימשיכו לתואר ורק 24% יסיימו תואר (אחד מארבעה). 76% ינשרו. רק 47% מהנשים החרדיות שמתחילות מכינה יסיימו תואר (אחת משניים).

שיעור הנשירה מהלימודים האקדמיים עצמם במגזר החרדי (לא כולל המכינות) גדול יותר מפי שניים משיעור הנשירה בקרב המגזרים האחרים: כך, שיעור הגברים החרדים הנושרים מהלימודים האקדמיים מגיע ל-46% (לעומת כ-20% אצל הגברים הלא-חרדים), ואצל הנשים החרדיות - 28% (לעומת כ-12% אצל הלא-חרדיות).

הגורמים לנשירת הגברים, מציין המבקר, הם העדר מושגים בסיסים במקצועות הליבה, המעבר מהישיבות למערכת לימודים שונה לגמרי, והעובדה שהסטודנטים החרדים הם בדרך כלל בעלי משפחה. למרות זאת, מגלה המבקר, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והמועצה עצמה "לא אספו נתונים על הנשירה, לא ניתחו לעומק את התופעה וסיבותיה, לא קבעו יעד לצמצום הנשירה ולא יישמו פתרונות". כתוצאה מכך, " עולה חשש כי חלק ניכר מההשקעה הכספית הגבוהה בתוכנית ירד לטמיון".

אלא שהבעיה אינה רק הנשירה אלא גם סוגי התארים: כ-78% מהבוגרים החרדים בשנות התוכנית (2017-2011) הן נשים. 44% מכלל הבוגרים היו בוגרות לימודי חינוך והוראה במכללות האקדמיות לחינוך, כלומר מורות. לפי נתוני משרד החינוך, בכל שנה כ-6,500 חרדיות מקבלות תעודת הוראה (לאחר לימודים אקדמיים או לא-אקדמיים); זאת למרות שמערכת החינוך החרדית אינה זקוקה ליותר מ-1,500 מורות, ואין מחסור במורות חרדיות בשום מקצוע. 88% מהנשים שלמדו בסמינרים חרדיים בשנים 2016-2012 אינן עובדות במקצוע, ולמרות זאת אחוז לומדות ההוראה רק הולך וגדל. לעומת זאת, יש מחסור במורים חרדים (גברים) למקצועות הליבה. אבל כיוון שבמגזר החרדי נשים אינם מלמדות בנים, אין בעודף המורות כדי להשלים את החסר במורים גברים.

מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: אלכס קולומויסקי

מעודדים לימודים שאין בהם תועלת

ב-2013 החליטה המועצה להשכלה גבוהה לתת מלגות רק לחרדים הלומדים לתארים מלאים; ב-2017 ביטלה את ההחלטה והחליטה לתת מלגות גם למי שלומדות לימודי השלמה לתואר בהוראה, כלומר לעודד לימודים לתואר שאינו מביא כמעט תועלת למדינה. המבקר ממליץ "לשקול לבטל את ההעדפה הלא-נחוצה לכאורה שניתנה להכשרת מורות חרדיות ולתמרץ לימודי הסבה של נשים חרדיות בוגרות הוראה למקצועות נדרשים".

בתוכנית הרב שנתית הראשונה לשילוב חרדים בלימודים אקדמאים נקבע יעד של עלייה מ-6,000 סטודנטים חרדים ל-14,5 אלף ב-2016. בפועל נרשם כישלון והושג רק 80% מהיעד, כלומר 11.5 אלף. חמור מכך: המבקר מגלה שכלל לא נקבעו יעדים למספר בוגרי תואר ראשון ולתחומי לימוד. למרות שיש הרבה יותר סטודנטיות חרדיות מסטודנטים, התוכניות לא קבעו יעד של אחוז גברים וזה ירד במהלך הפעלת התוכנית. צמצום העדיפות לגברים בקבלת מלגות עלול לגרום לירידה נוספת באחוז הגברים.

מהמל"ג נמסר בתגובה: "שילובם של החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה הוא יעד לאומי, חברתי וכלכלי ראשון במעלה. מל"ג מחויבת להשגת היעדים כפי שנקבעו בתכנית הרב שנתית שעיקרה מבוסס על למידה במסגרות לחרדים הפועלות בסמיכות לקמפוס. לאור העובדה שהגידול במספר הסטודנטים החרדים היה מתון מהצפוי, מל"ג הודיעה על כוונתה לבחון דרכים נוספות להשגת היעד".