האמון במערכת הבריאות נשחק: קונים יותר ביטוח, מחכים יותר בתור ומאמינים רק בפרוטקציה

אמון הישראלים במערכת הבריאות הציבורית ממשיך להיחלש. זו המסקנה המרכזית שעולה מניתוח ממצאי הסקר על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות שעורך "מכון ברוקדייל", זו הפעם ה־12.

התשובות בנוגע לשביעות הרצון מהמערכת ומהקופה עלולות להטעות: 90% מהישראלים השיבו לסקר - שערכו ד''ר שולי ברמלי־גרינברג ועירא יערי, ונחשב למקצועי ולמקיף ביותר שנערך בישראל - כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים שלהם (93% מחברי מכבי במקסימום לעומת 87% במאוחדת ובלאומית במינימום). כמו כן, יותר ממחצית מהישראלים השיבו כי הם מרוצים מאוד מרופא המשפחה שלהם ומרמת המקצועיות שלו.

אולם ככל שמתרחקים מהשאלות בנוגע לקופה ולרופא המשפחה מצביעים הממצאים על כיוון הפוך. כחמישית (21%) מהנשאלים דיווחו על קושי במציאת רופא המתאים להם, כאשר שיעור המדווחים על קושי במציאת רופא היה גבוה מהממוצע בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון (26%); ותושבי מחוז דרום (33%), כלומר האוכלוסיות החלשות ביותר.

חדר מיון. כמחצית מהפונים לרפואה פרטית עושים זאת כדי לקצר זמני המתנה צילום: עודד קרני. למצולמים אין קשר לכתבה

באופן לא מפתיע ב־2018 חלה עלייה לעומת 2016, הפעם הקודמת שבה נערך הסקר, בשיעור המדווחים על זמני המתנה ארוכים לרפואה יועצת דרך הקופה, כאשר שיעור המדווחים על המתנה בין חודש לחודשיים עלה מ־13% ל־18%; ושיעור המדווחים על המתנה ארוכה מחודשיים עלה מ־12% ל־15%. מכאן עולה כי כל ישראלי שלישי נאלץ להמתין יותר מחודש ימים כדי לראות רופא מומחה, ולפי הסקר מדובר בעלייה מטרידה של 8% לעומת 2016. יתרה מזו, זמני המתנה ארוכים נהפכו לסיבה העיקרית שבשלה ישראלים מוותרים על טיפול רפואי (29%).

אגב, אחרי שהצליחו סוף סוף לראות רופא מומחה, מתברר כי הישראלים מרוצים ממנו: לפי הסקר, שיעור המרוצים מאוד ממקצועיות הרופאים היועצים עלה מרמה של 34% ב־2016 ל־38% ב־2018.

פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל המכון צילום: יואב לף

נהירה לרפואה פרטית

אלא שהממצא המטריד ביותר הוא כי 84% מהישראלים סבורים כי ללא פרוטקציה וקשר ישיר ובלתי אמצעי אל מוקדי הכוח בקופות ובבתי החולים הם לא יצליחו להשיג טיפול רפואי הולם במקרה של מחלה קשה. יתרה מזו, מתוך שיעור זה, כ־60% השיבו לשאלה "האם יש צורך בהפעלת קשרים לצורך קבלת טיפול טוב ומהיר בעת מחלה קשה?" את התשובה "בהחלט כן" ורק 10% מהישראלים השיבו בשלילה באופן קטגורי.

שיעור הישראלים שדיווחו כי אינם שבעי רצון ממערכת הבריאות הציבורית עלה מ־37% ל־42% תוך שנתיים בלבד. והביטוי העיקרי לחוסר האמון במערכת הרפואה ציבורית מתבטא בנהירה המונית לרפואה פרטית שמגיעה לשיא כל הזמנים. לפי הנתונים רק 8% מהנסקרים השיבו כי אין להם ביטוח וולונטרי בכלל. כלומר 23 שנים אחרי החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי 92% מהישראלים אינם מסתפקים בביטוח הבסיסי הממלכתי ומשלמים עבור ביטוח בריאות נוסף - גם כאשר אותו שירות ניתן על ידי הרפואה הציבורית. נכון ל־2019, ישראל ניצבת במקום השני בקרב מדינות ה־OECD בשיעור האוכלוסייה שרוכשת רפואה פרטית רק אחרי צרפת (96%), אך שם מערכת הבריאות שונה בתכלית מזו הישראלית (עם השתתפויות עצמיות בכמעט כל שירות) דבר שמצדיק רכישת פוליסות.

לפי הנתונים, יותר ממחצית הישראלים (54%) מחזיקים בשלוש פוליסות: הביטוח הממלכתי, ביטוח משלים המסופק על ידי קופת חולים בתשלום (המכונה שירותי בריאות נוסף או שב"ן) וגם על פוליסה מחברת ביטוח פרטית (ביטוח מסחרי). מבחינת הישראלים שמחזיקים בביטוח מסחרי השיעור הגיע ל־60% (מתוכם 54% מחזיקים גם בשב"ן ו־6% רק בביטוח מסחרי) זאת לעומת 53% ב־2016 - זינוק של 7 נקודות תוך שנתיים. הנה נתון מדהים: כ־128.5 אלף ישראלים מחזיקים בביטוח מסחרי קבוצתי (דרך המעסיק או הוועד) ופרטי גם יחד (כ־8% מבעלי ביטוח מסחרי) מה שמכונה "כפל על כפל". לפי נתוני למ"ס מ־2017, ההוצאה על ביטוחים וולונטרים כבר חצה את ה־11 מיליארד שקל.

לקצר את ההמתנה

כמחצית מהישראלים (47%) שפנו לרפואה הפרטית השיבו כי עשו זאת כדי לקצר זמני המתנה (28%) או כי הם לא היו מרוצים מהטיפול שקיבלו בקופת החולים (19%).

המעבר לרפואה פרטית רק ירחיב את אי השוויון שכבר ניכר במערכת: שיעור המדווחים שוויתרו על טיפול בגלל מחיר, מרחק או זמני המתנה גבוה יותר בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון (לעומת בעלי הכנסה בחמישונים 5-2).