הוא עוד ישוב? המשקיעים במתח לא פחות מכחלון
המשא ומתן הקואליציוני טרם הסתיים, אך כבר כעת ברור כי לסוגיה הפרסונלית תהיה השפעה מכרעת במיוחד במשרד אחד. יריב פז: "כהונה נוספת של כחלון באוצר תתגלגל לכיסם של השוכרים – קודם בתל אביב ואז בשאר הארץ"
בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן
אחרי ארבע שנים סוערות במשרד האוצר, ייתכן מאוד שבסוף המשא ומתן הקואליציוני הנוכחי ישוב משה כחלון לתפקיד המזוהה עמו יותר מכל – וירחיב את ההתערבות הממשלתית בשוק הדיור. נראה כי שאלת איושו של משרד ממשלתי מעולם לא השפיע על כל כך הרבה ישראלים, כשמקרה זה בעיקר שני פלחי אוכלוסייה ניצבים דרוכים לקראת הבאות: זוגות צעירים המבקשים להגיע לדירה ראשונה, ולצדם משקיעי הנדל"ן המקומיים.
לגבי האחרונים, פעילותם נפגעה קשות בעת הקדנציה האחרונה של כחלון. על אף הריבית האפסית ומחירי המימון הנמוכים, הצעדים שנקט שר האוצר כדי להצר את צעדי המשקיעים – ובראשם העלאת מס הרכישה ל-8%-10% ביוני 2015 וביטול הפטור ממס שבח – הפכו את ההשקעה בנדל"ן, במקרים רבים, ללא כדאית עבורם. בנוסף ניסה כחלון לפעול למיסוי בעלי שלוש דירות ויותר, אולם המהלך נפל בבג"צ. כחלון כבר הודיע כי לא ירים ידיים בנושא, כך שאם יקבל מחדש את תפקיד שר האוצר הוא צפוי לדחוף בשנית את החוק הזה, אף אם בגרסה קצת שונה.
סכנה נוספת למשקיעי הנדל"ן נשקפת מכיוונן של רשויות המס, שם נשלפות מדי פעם תוכניות מגירה ישנות לרפורמה ב"דיבידנד" החודשי של המשקיעים. רשות המסים כבר פירסמה טיוטת הוראה שממסה במס הכנסה רגיל בעלי 10 דירות ויותר ומכניסה לבחינה את כל בעלי חמש דירות ומעלה. גם על מי שמשכיר דירה או שתיים לדעת שהוא נמצא על הכוונת, כשמפעם לפעם נבחן ביטולו (או שינוי תנאיו) של הפטור מהשכרה עד לתקרה של 5,000 שקל.
האטת פעילות המשקיעים מגובה היטב במספרים: על פי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2018, רק כ-1,000 דירות נרכשו על ידי משקיעים – פחות מ-10% מהשוק ונתון נמוך באופן כמעט חסר תקדים. לשם השוואה, ב-2015, בטרם כניסת כחלון לתפקיד, היה שיעורם של המשקיעים מקרב רוכשי הדירות כשליש, פי שלושה ויותר משיעורם כיום. בפלח דירות היוקרה, שם מטבע הדברים עול מס הרכישה מורגש ביתר שאת, היתה הירידה בפעילות חדה אף יותר.
בעקבות המהלכים נגדם פנו ישראלים רבים לאלטרנטיבות השקעה אחרות, רבים מהם בנדל"ן בחו"ל. כך, על פי נתוני בנק ישראל, ההשקעות הישירות בחו"ל במקרקעין עמדו ב-2018 על יותר מ-900 מיליון דולר. ב-2016 עמד נתון זה על 679 מיליון דולר, ב-2015 על 436 מיליון דולר וב-2012 הוא הסתכם ב-196 מיליון דולר בלבד. הנתונים כוללים אמנם גם רכישות של חברות, בהן רכישות קרקע, אך מלמדים בעקיפין ובבירור על עלייה חדה גם בפעילות המשקיעים הישראלים הבודדים בדירות מגורים בחו"ל.
סיבה לדאגה
אל מול סימונם כאויבי הכלכלה המקומית, מצאו המשקיעים הישראלים שווקים מחבקים הרבה יותר מעבר לים, בעיקר כאלה המתאוששים מהמשבר הכלכלי וזקוקים לכסף זר שיניע את הכלכלה. כך למשל בארה"ב: "אמריקה יודעת שהמשקיעים הם מנוע צמיחה לכלכלה כולה. המיסוי פה מאוד ידידותי, אין מס רכישה וכל ההוצאות פה מוכרות", מספר יריב פז, המייסד והבעלים של פז גרופ, חברת השקעות נדל"ן הפועלת בארה"ב זה יותר מעשור.
לדבריו, "בעקבות ההבדלים הברורים האלה בין ישראל למדינות אחרות ראינו בשנים האחרונות שגשוג של חברות המשווקות נדל"ן לישראלים בחו"ל. כך, במקום שהכסף יישאר בישראל, הוא הושקע במקומות אחרים כמו ארה"ב, ברלין וליסבון. את אזרחי ישראל הדבר הזה צריך להדאיג כי שוק הנדל"ן של מדינה משקף במידה רבה את המצב הכלכלי שלה. ראינו מה קרה כשהנדל"ן בארה"ב התרסק ב-2008 וכל הכלכלה ירדה אתו. בעצם הכסף שלנו, הישראלים, מביא לשגשוג של מדינות אחרות".
את יחסה הצונן של המדינה כלפי המשקיעים המקומיים פז מתקשה להבין: "האוצר סימן את המשקיעים והקבלנים, אבל כשעל כל דירה שנמכרת ב-2 מיליון שקל המדינה מרוויחה מיליון שקל, לא ברור איך אפשר לבוא אליהם בטענות. הדבר היחיד שבו כחלון רשם הצלחה גדולה זה בהברחת המשקיעים. הוא לא הצליח להוריד את מחירי הנדל"ן, בטח לא משמעותית כפי שהבטיח, וזה אחרי שרוכזו בידיו כל סמכויות התכנון כפי שהוא דרש.
"גם העברת המס על בעלי נכסים מרובים, אם תצליח, לא תגרום למשקיעים לשחרר דירות לשוק – אלא תתגלגל באופן טבעי לכיסם של שוכרי הדירות. זה יתחיל בתל אביב, כי שם לבעלי הדירות יש הרבה יותר כוח מול הדיירים, ואחר כך יתפשט לשאר הארץ".
פז מסכם כי "כחלון השאיר מאחוריו בור תקציבי גדול, שגם אם אינו קשור רק לנעשה בשוק הנדל"ן, נפער במידה רבה כתוצאה מבריחת המשקיעים מהארץ והירידה בהכנסות המדינה ממסים. הוא גם הבטיח לא להעלות מסים בעתיד, כך שכרגע הוא נמצא קצת בבעיה".
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>