תוכנית ההתנתקות של ריבלין: קריאת השכמה מנשיא המדינה

האמירה החשובה ביותר בטקס ההשבעה של הכנסת ה־21 שהתקיים אתמול (ג') הגיעה מפיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין: “אני מפציר בכם לשים סוף להתנגשות המסוכנת בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. אני מקווה שהכנסת ה־21 תקבע את חוק יסוד החקיקה כאחד מפרקי החוקה של מדינת ישראל”.

נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: חיים צח, לע"מ

הרקע לדברים ידוע. הכנסת ה־20 התאפיינה בעימותים חריפים בין הכנסת, הממשלה ובג”ץ, כשכל אחת מהרשויות דורכת על האצבעות של האחרת. כך למשל בג”ץ פסל את החוק למיסוי דירה שלישית בשל הדרך החפוזה שבה נחקק בוועדת הכספים בלא שחלק גדול מחברי הכנסת אכן הבינו על מה הם מצביעים. ואילו "חוק הגיוס" נפסל על ידי בג"ץ מטעמי אפליה בין האברכים לשאר המתגייסים, ולממשלה ניתנה ארכה, שנדחתה שוב ושוב לחוקקו מחדש.

בתגובה לכך, הועלו בכנסת הקודמת הצעות לחקיקת "פסקת ההתגברות" שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ. בקואליציה מבקשים לחוקק במהירות את הצעת החוק הזאת כבר בתקופה הקרובה. המטרה: להעמיד את בג"ץ במקומו. בקדנציה הנוכחית של הכנסת יועלו גם הצעות מרחיקות לכת העוסקות בביטול הוועדה לבחירת שופטים, מינוי שופטים בשימוע ציבורי על ידי הכנסת ועוד.

גם הממשלה, שצפויה לתמוך בחלק מהחוקים לבלימת כוחו של בית המשפט העליון, התערבה בבוטות בפעילותה של הכנסת הקודמת. באמצעות רוב דורסני שהיה לקואליציה, ודרך ועדת השרים לענייני חקיקה, בלמה הממשלה שורה של יוזמות חוק פרלמנטריות וכפתה על הכנסת לחוקק חוקים שהיתה כלפיהם התנגדות חריפה גם בקרב מרכיבי הקואליציה.

הסיכויים שדבריו של ריבלין ייפלו על אוזניים קשובות לא גבוהים. הקואליציה המסתמנת כבר מפתחת סימנים של שיכרון כוח פרלמנטרי, הן בחקיקת חוק החסינות שנועד להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו והן בשינוי שורה של חוקי יסוד שנוגעים למספר השרים בממשלה, תקציב דו שנתי ועוד.

הקרב בין הרשויות צריך להיפסק. בג”ץ צריך להימנע ככל האפשר מכניסה לתחומה של הכנסת, אבל הנזק הפוטנציאלי לדמוקרטיה מהשתלטותה של הממשלה על הכנסת, ושל הממשלה והכנסת על בית המשפט העליון, גדול עוד יותר.