הפספוס הגדול של ועדת שטרום

אחת הוועדות החשובות שהוקמו בשנים האחרונות היא ועדת שטרום שהמליצה על שורת צעדים שמטרתם להגביר את התחרות במערכת הבנקאית ולהיטיב עם הצרכן.

בין שלל המלצות הוועדה ניתן למצוא המלצה על הפרדת חברות כ"א, הקמת מנועי חיפוש להשוואת שירותים פיננסים, הקלות בהקמת בנק חדש ועוד אך לא תוכלו למצוא ולו מילה אחת בנושא התאמת הנטל הרגולטורי לגודל הבנק. זאת, בשונה מהתנהלות הרגולטורים בארה"ב ובאיחוד האירופי אשר הבינו היטב את החשיבות שבמתן הקלות לבנקים קטנים ובשנה האחרונה נקטו צעדים משמעותיים לקידום הנושא. אצלנו הס מלהזכיר.

בחודש מאי 2018 חתם הנשיא דונלד טראמפ על חוק בשם "עידוד צמיחה כלכלית, הקלה רגולטורית והגנה על הצרכן", אשר ביטל חלק מדרישות הרגולציה שנקבעה ברפורמת דוד פרנק ובין היתר ייצר הקלות רגולטוריות משמעותיות לבנקים קטנים.

היום בארה"ב ככל שהבנק קטן יותר הרגולציה מקלה יותר ולא בכדי, המחוקק האמריקאי הבין כי הדבר מאפשר לבנקים קטנים להציע הצעות טובות הרבה יותר לצרכנים ולהפנות משאבים שבעבר הופנו לעמידה ברגולציה לטובת שירות ללקוח. ארה"ב לא לבד, גם באיחוד האירופי נכנס לתוקף ביוני 2018 חוק שמטרתו להקל על בנקים קטנים מבלי לסכן את היציבות שלהם.

הרגולציה אינה מותאמת לגודל הבנק

הפגנה מחוץ לוועדת שטרום (ארכיון) צילום: עמית שאבי

בשעה שהסיכון שהבנקים הקטנים מהווים למערכת הפיננסית הוא קטן לעומת בנקים גדולים הרי שנטל הרגולציה היחסי הוא כבד יותר בבנקים קטנים שנאלצים לעמוד בכל הדרישות כאילו הם היו בנק גדול וכך שיעור גדול יותר מכוח האדם מוקדש למנגנוני רגולציה ופיקוח, לבנקים יש פחות הון פנוי להגדלת הפעילות והם לא יכולים להפוך לגופים דומיננטיים ותחרותיים יותר והם או נסגרים או מתמזגים, או במילה אחת "נעלמים".

מאבק הבנקים הקטנים להישרדות 

ואם לא די בכך יש עיוות נוסף - הארביטראז' רגולטורי. הבנקים הקטנים מתחרים בין היתר עם גופים חוץ בנקאיים הפועלים בשווקים דומים אך כפופים לרגולטורים שונים. כתוצאה מכך, לא רק שהבנקים הקטנים "סובלים" מרגולציה שאינה מותאמת לגודלם, אלא שהם גם נמצאים בעמדת נחיתות מול גופים חוץ בנקאים שעליהם חלה רגולציה אחרת, לרוב מקלה יותר.

דוגמה לארביטראז' רגולטורי כזה אפשר למצוא בהטבה שקיבלו גופים חוץ בנקאים לפתיחת חשבונות ני"ע במערכת סגורה. דוגמה נוספת - בתהליך מכירת האשראי הצרכני. לקוח בגוף החוץ בנקאי יוכל להסתפק בהצגת תעודה מזהה אחת כדי לקבל הלוואה ואילו בבנקים הוא יידרש להצגת שני מזהים.

מה הפתרון? כשמדברים על תחרות במערכת הבנקאית, חייבים להעניק לבנקים הקטנים את הקרקע הרגולטורית המתאימה להתחרות מול הבנקים הגדולים.

ככל שהבנק קטן יותר בהון העצמי ובהיקפי הפעילות שלו, כך הוא צריך לקבל הקלות שיאפשרו לו להתחרות ולצמוח, ההקלות הרגולטוריות יוזילו את עלויות ההון והוזלה זו תתגלגל בסופו של יום לצרכן הסופי. ההקלות הללו יכולות להתבטא גם בהענקת אישורים לבנקים הקטנים למכור מוצרים משלימים לאלה הקיימים אצלם, כמו ביטוחים.

לא צריך לחכות להקמת בנק חדש, שדקה אחרי שיוקם יענה על הקריטריון של "בנק קטן". צריך את אותן הקלות מתוכננות לתת לבנקים הקטנים שכבר קיימים ויפה שעה אחת קודם. קל אפילו יותר יהיה לסגור את הארביטראז' הרגולטורי הנוכחי דרך עבודה משותפת בין רגולטורים, תוך שאנו מאפשרים לבנקים הקטנים להתחרות בתחרות הוגנת מול גופים אחרים במשק שחולקים איתם שווקים משותפים.

בעשור האחרון, מאז המשבר הפיננסי, הבנקים הקטנים בעולם מתחזקים ומספרם גדל. רק בבריטניה לבדה יש מעל 1,000 בנקים קטנים. אצלנו? להפך. בעשור האחרון נסגרו כמעט כל הבנקים הקטנים והבנקים הקטנים שנותרו נמצאים בשלבי מיזוג כאלה ואחרים למעט בנק ירושלים. מעניין מדוע זה קורה.

 הכותב הוא מנכ"ל בנק ירושלים