"מדרכות מפיקות חשמל": אלבום הביצועים לשירת רוני סומק הוא קלאסיקה מיידית

מערכת היחסים הטעונה בין הרוקנ'רול לשירה העברית ותיקה וסוערת. יצירותיה של יונה וולך קיבלו פרשנויות סקסיות ב"בציר טוב" של אילן וירצברג ושמעון גלבץ ובאלבום "אתה חברה שלי" של ערן צור.

ברי סחרוף ורע מוכיח הביאו את כתביו של אבן גבירול לדור חדש ב"אדומי השפתות", ובאלבום "השעה הכי יפה" עשו אוסף אמנים ישראלים מחווה מרגשת לשירי יותם ראובני.

סומק ועטיפת האלבום. "רוקנ'רול הוא תפיסת עולם שלא מבדילה בין גבוה לנמוך"

אין ספק, הפופולריות של שירי משוררים הפכה לגימיק בשנים האחרונות. אבל פעם בכמה זמן יוצא אלבום שעושה כבוד לתת־הז'אנר הזה. אחד מהם הוא "מדרכות מפיקות חשמל", שבו מוזיקאי האנדרגראונד חיים רחמני (קטב מרירי) מפרק ומרכיב את השירים של רוני סומק. ברי סחרוף, אלון אולארצ'יק, שאנן סטריט, טל גורדון ועוד שבעה מבצעים פירשו את שיריו הוויסצרליים והאינטנסטיביים של סומק.

הם קיבלו מרחמני את הסקיצה והוסיפו את פרשנותם. כמה מהם יצאו מאזור הנוחות: עוזי רמירז, ששר עד עכשיו באנגלית, שר בעברית ב"ניבה"; קוסטה קפלן עושה פאנק אלקטרוני ב"שיר חרטה"; ושאנן סטריט נשמע נינוח וכמעט מבודח ב"דימונה בלוז". "רוקנ'רול הוא תפיסת עולם שלא מבדילה בין גבוה לנמוך: היא מושפעת מהקלאסיקה וגם ממוזיקאים שמנגנים על מסרק", אומר סומק. "החוק הראשון הוא שאין חוקים".

אף שרחמני מוכר כיוצר שנמשך לקצוות המוזיקליים הפחות מיינסטרימיים, כאן הוא נתן לשירים להכתיב את החזון, והאלבום כולל סולמות אתיופיים, מקצבים עיראקיים ומצריים, השפעות של מוזיקה טורקית וסוּפית וגם רוקנ'רול סטנדרטי יותר. "הטקסטים שידרו לי סגנון מוזיקלי מסוים, והאתגר היה לפצח אותו", מסביר רחמני. "לכל שיר יש סטייט אוף מיינד משלו".

האלבום נולד כבר לפני עשור, בשנת 2009. רחמני השמיע אז עשר סקיצות לסומק, שאהב את העיבודים. באותה השנה יצא ביצוע של הלהקה של רחמני, קטב מרירי, לשיר המפורסם של סומק "שבע שורות על פלא הירקון". מעניין להקשיב לביצוע ההוא בהשוואה לאלבום החדש. העיבוד של קטב מרירי, הרכב שכולל בין השאר את יהוא ירון, מלא בצלילים חורקים ואפקטים קודרים, שהופכים למוזיקת קרקס, באופן שמהדהד את The Carny של ניק קייב והבד סידס. "משהו גותי לגמרי" כפי שסומק מתאר את זה. בניגוד לכך, באלבום החדש מדובר ב "מוזיקה שהדמויות בשיר הקשיבו לה בבית", כפי שמציע רחמני. "האלבומים של קטב מרירי זה אני. אני מרשה לעצמי הכל, בלי לדמיין קהל. אני מחפש בתוך עצמי מוזיקה ומוציא אותה החוצה. במקרה של האלבום הזה, זו לא בהכרח המוזיקה שאני מקשיב לה בספוטיפיי".

המשורר רוני סומק צילום: יובל חן

האלבום שומר על קוהרנטיות למרות הזגזוג

למרות הזגזוג בין הז'אנרים מצליח האלבום לשמור על צליל קוהרנטי בזכות ההפקה, שמשדרת עמימות מעולמות הלואו־פיי עם אפקטים מאלחשים. "רוני מתעד ישראליות, אבל במעבר בין השירים ההרגשה המוזיקלית היא של פסיפס".

האלבום כולו חזק וחף מפילרים, אך כמה שירים בולטים בו במיוחד. "עכשיו שיני הזאבים בבטן האיילה", בביצועה של טל גורדון, שמתאר סצנת אונס קשה, דורש לעצור הכל ולהקשיב. "היה לי חשוב שאת הטקסט הזה תשיר אשה, כדי שההזדהות תהיה שלמה", מסביר רחמני. גורדון למדה לשיר בסולם פרסי קלאסי, והניגוד בין הסלסולים הגבוהים לבין הקול החרוך שלה מטעין את השיר הקשה ממילא בעוד כוח.

הביצוע של טל גורדון דורש ממך לעצור הכל ולהקשיב. השיר נכתב כשיר תגובה לשיר של אמיר גלבוע, "אילה אשלח אותך" משנת 1972. בשיר גלבוע מתאר איילה שהוא שולח אל הזאבים, שמייצגים רוע וסכנה. בשיר התגובה שכתב סומק, שציין בפירוש שהשיר מוקדש לגלבוע, הוא מראה מה התחולל כשהאילה פגשה בזאבים. הוא מתאר כאמור סצינת אונס קשה, השיר מסתיים בשורות: "וְהַזְאֵּבים שתּו ווֹדְקה לכְבוֹדְך בַחֲגיגוֹת האֹנֶס שֶבְלֵּילוֹת גּופה". חלקים מההתכתבות בין המשוררים נמצא בחוברת האלבום: סומק הכניס אותם לארט שיצר עבור השיר, בקולאז' שחור לבן. שיר כזה דורש רגישות גם בביצוע וגם בהפקה, ורחמני מצליח להוציא כאן צד בלתי מוכר בגורדון, שמעוררת צמרמורת כשהיא שרה "היה חם וקר, קר וחם, מזג אוויר של טעות".

האלבום נפתח ב"יסמין. שיר על נייר זכוכית" הסוחף בביצוע ברי סחרוף, שמכין אותנו להרפתקה; הג'אזיסט אבטה בריהון מרים את "טרף הלב" בעיבוד ג'אז אתיופי שמצליח להיות גרובי ולהישאר נאמן לווייב האפלולי באלבום; וההפתעה הגדולה היא הביצוע של תמר פילוסוף ל"עכשיו סוסי מלחמה", שבקול הדק שלה מובילה צבא שלם כשברקע גיטרות פי ג'יי הארוויות שמשרות אווירת פילם נואר.

הארט נעשה כולו בידי סומק, גם אמן פלסטי שמציג במוזיאונים בינלאומיים, אשר צייר את היצירות לאחר שהאזין לביצועים. "אם אני מעריך מישהו, אני צריך רק לספק את מחיאות הכפיים בסוף", הוא מסביר. "יש פה כבוד אקדוחנים".