שיאני השכר
סוציאליזם בבנקים: כל המנהלים מקבלים את המקסימום
החוק להגבלת שכר הבכירים ייצר מציאות חדשה: מנכ"לית בנק לאומי, שמופקדת על תיק אשראי של 279 מיליארד שקל, משתכרת פחות ממנכ"לית הבינלאומי, שמנהלת תיק של 84 מיליארד. התופעה מתחדדת כאשר משווים את רמות השכר בבנקים הגדולים למתחרות הקטנות, חברות האשראי החוץ־בנקאי. וגם: מי הם הבכירים שהעדיפו לעזוב בגלל ההגבלות והאם תחזיות האימה על נטישה התממשו?
הגבלת שכר בכירי הבנקים וחברות הפיננסים הביאה לאחידות מופלאה בשכר המנכ"לים בבנקים: כולם מקבלים את המקסימום. מבחינת החוק מדובר בשכר שנתי של עד 2.5 מיליון שקל, שבמונחי עלות שכר יכול להגיע עד 3.5־3.6 מיליון שקל. כאשר כל מנהלי הבנקים מרוויחים שכר דומה, אין שום אפשרות לתגמל אותם בהתאם לגודל האחריות שהם לוקחים על עצמם. הנתון שמבליט זאת יותר מכל הוא תיק האשראי - הבנקים נמדדים על פי יכולתם לנהל תיק אשראי איכותי, כזה שיספק תשואה מצד אחד, אך לא יחשוף את הבנק לסיכונים מיותרים ומוגזמים מהצד השני. היכולת להלך על החבל הדק הזה בהצלחה היא מה שמבדילה בין בנקאים טובים לבנקאים פחות מוצלחים.
לכן, היה ניתן לצפות כי מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, שמופקדת על תיק אשראי עצום של 279 מיליארד שקל, תקבל תגמול גבוה משמעותית לעומת מנכ"לית הבינלאומי, סמדר ברבר צדיק, שמופקדת על תיק אשראי קטן משמעותית של 84 מיליארד שקל. בפועל, עלות שכרה של רוסק עמינח בשנת 2018 עמדה על 3.2 מיליון שקל, בעוד עלות שכרה של ברבר צדיק עמדה על 3.4 מיליון שקל.
מימין: סמדר ברבר־צדיק, אריק פינטו, רקפת רוסק־עמינח ואלדד פרשר צילומים: אוראל כהן
אבל המציאות המפתיעה לא נעצרת כאן: עלות שכרו של מנכ"ל בנק מוניציפל (לשעבר דקסיה) אוליביה גוטמן הגיעה ל־2.9 מיליון שקל, רק 300 אלף שקל מתחת לרוסק עמינח. זאת, כאשר גוטמן מופקד על תיק אשראי של 4.6 מיליארד שקל בלבד. ומה לגבי חברות האשראי החוץ בנקאי? כאשר בוחנים את החברה הגדולה בענף, קבוצת אחים נאוי, מגלים כי המנכ"ל דוד נאוי, שמופקד על תיק אשראי של 2.2 מיליארד שקל, נהנה משכר בעלות של 1.9 מיליון שקל. עדי צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאית אס.אר אקורד, שמכהן כמנהל אשראי וסחר לקוחות, קיבל ב-2018 שכר בעלות של 2.6 מיליון שקל. לשם השוואה, החברה שבשליטתו של צים מנהלת תיק אשראי של כ־470 מיליון שקל בלבד.
 | |||
חוק הגבלת השכר נכנס לתוקף בשנת 2017. הדיון הציבורי סביב החוק, שעדיין מעורר סערה, עסק לא מעט בשאלה האם השכר מקוצץ ישאיר כוח אדם איכותי בהנהלות הבנקים הגדולים. לכן, מעניין לבחון מי היו בצמרת מקבלי השכר בבנקים ב-2016, וכמה מהם מכהנים בבנק גם היום, בתחילת 2019. במקרה של בנק לאומי, היו"ר דוד ברודט והמנכ"לית רקפת רוסק עמינח נותרו בתפקידיהם, למרות הקיצוץ בשכר. שאר הבכירים שעמדו בראש טבלת השכר של לאומי בשנת 2016 היו דני צידון, המשנה למנכ"ל, דן ירושלמי, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות, דן כהן, ראש החטיבה הבנקאית, והילה ערן זיק, ראש חטיבת ניהול סיכונים. צידון פרש מהבנק בקול תרועה רמה עם אישור חוק שכר הבכירים, תוך טענות קשות כלפי החוק. ירושלמי פרש אף הוא, בפברואר 2017. כהן וערן זיק עדיין מכהנים בתפקידם. סיכום ביניים: שניים הלכו, ארבעה נשארו.
בבנק הפועלים כיכבו בטבלת השכר של 2016 המנכ"ל אריק פינטו (שמונה לתפקיד במהלך אותה שנה, והודיע בשבוע שעבר על פרישה מתפקידו), לצד דן קולר, משנה למנכ"ל הממונה על חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית, אפרת יעבץ, משנה למנכ"ל הממונה על חטיבת קשרי מחזיקי עניין, רונן שטיין, משנה למנכ"ל הממונה על חטיבה קמעונאית, וצחי כהן, משנה למנכ"ל הממונה על חטיבת ניהול סיכונים. קולר פרש מתפקידו במאי 2018 ויעבץ פרשה מהבנק בפברואר 2017. שטיין עדין מכהן בתפקידו, וכך גם צחי כהן, מה שמייצר מאזן של שלושה פורשים ושני ממשיכים בבנק הפועלים. לסיכום: שני הבנקים הגדולים מייצרים מאזן של חמישה מנהלים פורשים, ולעומתם שישה שנשארו בתפקידם.
קשה לדעת עד כמה שכר הבכירים המקוצץ באמת היווה גורם מכריע אצל חמשת הפורשים (פרט לצידון, שהצהיר על כך בגלוי), וניתן להניח כי בתקופה של שלוש שנים יש גם תחלופה טבעית בצמרת הארגונים האלה. כמו כן, לכל אחד מהמנהלים שפרשו נמצא מחליף, ולא בטוח שקיצוץ השכר הביא לכך שהמחליפים הביאו איכויות נחותות לתפקיד. כך, לסיכום, קשה לומר שקיצוץ שכר הבכירים בבנקים הביא לנטישה של התפקידים הבכירים במערכת, למרות הזעזוע שהוא יצר בשיח על שכר הבכירים הראוי.
