מי שורף את הכסף שלכם

סכסוך העבודה בין ארגון הכבאים לבין הנציבות כולל הפגנות, עיצומים, עוצר אימונים, קרבות מילוליים והמון דם רע – ואלו פוגעים בכשירות כוחות הכיבוי, כפי שפורסם בינואר בכתבתו של עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה". אלא שמעבר לכך מדובר בסכסוך כספי במרכזו עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור – שאיש אינו יודע מה נעשה בהם. 

אבי אנקורי יו"ר ועד כבאי ישראל צילום: יאיר שגיא

חוסר הפיקוח על ההוצאות: נורמה היסטורית שהועתקה לימינו

רשות הכבאות הארצית, הפועלת תחת המשרד לביטחון פנים, הוקמה בפברואר 2013 במטרה לאגד תחת גוף אחד את 24 תחנות הכיבוי ברחבי הארץ, שלכל אחת מהן יש ועד משלה. הכבאים מפרישים ממשכורתם כספים להסתדרות העובדים ולארגון הכבאים הארצי, ובנוסף משלמים דמי ועד ישירות לוועדים המקומיים. המדינה, מצידה, מעבירה לוועדים בתחנות השונות כספים עבור "תנאי רווחה לארגון העובדים" – מדובר ב־60 מיליון שקל מכספי הציבור, שהועברו בשנים 2013־2018.

הכספים שהעבירה המדינה הם תוצאה של רפורמה ענקית בשירותי הכיבוי, שנולדה בעקבות מסקנות אסון הכרמל. הרפורמה כללה הגדלת תקנים ותוספות תקציביות לשרותי הכיבוי, והצריכה הליך חקיקה וחתימה על הסכם קיבוצי בין ההסתדרות למדינה.

לפני הרפורמה, בתקופה שבה תחנות כיבוי היו כפופות לרשויות המקומיות, כל תחנה חתמה על הסכם עבודה משלה והיתה בעלת הסכמי רווחה שונים. כיוון שתחנות הכיבוי הסתמכו על כספים שהגיעו ישירות מהרשויות שבתחומן עבדו, תחנות כיבוי בערים הגדולות זכו לתקציבים גדולים יותר מאשר תחנות כיבוי בפריפריה וביישובים קטנים.

עם הרפורמה במערך הכבאות בוצע מיפוי רווחה על ידי משרד האוצר, הנהלת נציבות הכבאות וארגון הכבאים, כדי לקבוע מה גובה הסכום (הקבוע) שיקבל כל ועד עבור כל עובד בתחנה. סכום זה נקבע בהתאם לפעילות התחנה בשנים שלפני הרפורמה, במטרה לשמר את תנאי הרווחה של העובדים ומכאן שנשמר גם העיוות ההיסטורי שבו תחנות שהיו תחת רשויות שתקציבן נמוך יותר מקבלות סכום קטן יותר לכל כבאי מאשר תחנות גדולות. הצדדים נמצאים כיום במו"מ על הסדר קיבוצי חדש, בין השאר בנושא הסדרת כספי הרווחה ומתן סל רווחה אחיד לכלל עובדי מערך הכבאות.

גורם ממשלתי עימו שוחח "כלכליסט" טען: "כיוון שבעבר איגודי הכבאות היו ישויות עצמאיות הם הניחו שהם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד – זו היתה מערכת ישנה שבה כל אחד עשה כרצונו והנורמה הזו הועתקה לאחר הרפורמה. הוועדים קיבלו תקציבים מהמדינה והם עושים איתו מה שהם רוצים, בחוסר שקיפות וללא פיקוח. אנחנו מעבירים כסף לתחנות הכיבוי בהתאם למספר הכבאים שיש בהן, אבל אחרי זה לא יודעים מה נעשה בכסף ואין לנו דרך לעקוב אחריו – וזה חריג מאוד".

עד סוף 2016 האוצר חרק שיניים והמשיך להעביר לכבאים את כספי הרווחה – בשלוש פעימות בשנה – על פי הסכם הרפורמה, שקבע כי תנאי הרווחה יישמרו עד אותה תקופה. החל מתחילת 2017 האוצר החל בניסיונות לשנות דפוס זה, והחל דורש מארגון הכבאים דיווחים מפורטים על הוצאות הכספים.

נופש מהנה באתרי סקי בחו"ל ו־21 אלף שקל עבור רכישת פיצוחים

על פי נהלי נציבות שרות המדינה, כספי רווחה אמורים לשמש למנויים למוסדות תרבות ופנאי, קידום פעילויות ספורט ואורח חיים בריא, השתלמויות משרדיות, השתתפות בימי ספורט, שי לחגים, גיבוש חברתי וציון אירועים בחייו של העובד ועוד.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט", הכולל חשבוניות, קבלות ועדויות עובדים, עולה כי כספי הרווחה שימשו למטרות מעוררות תמיהה: לדוגמה רכש ציוד ספורט לעובדי תחנת ירושלים ב־150 אלף שקל (בארגון אומרים כי הרכישה נעשתה מתוקף הסכם העבודה באותה תחנה), או "רכש פיצוחים" בנסיעה לחו"ל ב־21 אלף שקל (גורמים במערך אומרים כי מדובר כנראה בכיבוד ואלכוהול לטיול); במקרה אחר שולמו אלפי שקלים עבור ארוחות במסעדה בטבריה שנמצאת בבעלות בני משפחתו של כבאי בתחנה המקורב לוועד; בתחנה אחרת בדרום נשכרה חברת הסעות שנמצאת, לטענת גורמים במערך הכבאות, בבעלות קרובי משפחה של אחד הכבאים (בארגון הדגישו כי עסקים אלו אינם בבעלות כבאים). חשבוניות אחרות מראות כי כספי הרווחה הוצאו על כיבוד לישיבות וועד ולישיבות מזכירות, החזר הוצאות דלק ורכישת ציוד משרדי של הוועד. 

דדי שמחי נציב כבאות והצלה צילום: אוהד צויגנברג

גורם במערך הכבאות שנחשף לדיווחים הגיב: "עושה רושם שנעשה שימוש שלא תמיד למטרות רווחת העובדים, מה שמסביר את התלונות מהתחנות שהכסף לא מגיע".

גולת הכותרת היא כספים רבים ששולמו עבור טיולים, חופשות וגיבושים, בארץ ובחו"ל, שאליהם נשלחים חלק מהעובדים. מדובר על טיולי גיבוש ליעדים כמו אתיופיה, תאילנד, בולגריה והעיירה סוצ'י ברוסיה, בהיקף של עשרות אלפי שקלים.

שיטוט ברשתות החברתיות מגלה כמה חברי ועד שטסו לחו"ל בתדירות גבוהה להשתלמויות או טיולים, שמומנו מכספי הרווחה – מדובר באירוע ועידת הכבאים בברוז' בבלגיה באפריל 2018, כנס ארגון הכבאים העולמי בבריסל בדצמבר 2018, ביקור בעיירת הסקי מיירופהן באוסטריה ועוד ארועים שונים. במספר תמונות מדצמבר 2017 מבוקרשט ברומניה, אחד מחברי הוועד הצטלם עם, נגדיר זאת בזהירות, אשת חיי לילה במועדון מקומי וכתב ברשת החברתית: "החגיגות בעיצומן".

גורם ממשלתי סבור כי הנסיעות לחו"ל עברו את הטעם הטוב: "יש תחנות שעד היום מימנו טיסות מרובות לעובדיהן, לשם בילויים. מה שאנו מבקשים זה שנסיעות להשתלמויות יעמדו בכללי מס הכנסה להכרה בהשתלמויות".

אך זה לא הכל: בין ההוצאות התמוהות ניתן למצוא תשלום של כמה אלפי שקלים עבור מסוק שנשא שלטי תמיכה במתמודד בתוכנית "האח הגדול" ב־2017, שהוא בן של כבאי שבעבר היה חבר ועד. ארגון הכבאים נימק זאת כך: "ההחלטה לתמוך בבן לקוי הראייה שהשתתף בתוכנית, היא מעשה מעורר השראה של רעות וסולידריות. ארגון הכבאים נוהג לתמוך בכבאים ובני משפחותיהם במקרים של בעיות רפואיות או מקרים סוציאליים חריפים, בהתאם לנהלים".

המדינה הקפיאה את העברות הכספים - העובדים הפגינו נגד נציב הכבאות

בינואר 2018 כתבה חשבת המשרד לביטחון פנים לנציב הכבאות דדי שמחי כי "תקציבי הרווחה הועברו לוועדים ללא קבלת משוב אודות אופן הניצול שלהם ודיווח בדבר השימוש שנעשה בהם. במצב דברים זה התקציב שמועבר לוועדים אינו מבוקר ואינו מפוקח בשום צורה. בחלק מהמקרים קיימת כפילות בתשלומים המועברים לוועדים באמצעות תשלום הפעימות".

בפברואר 2018 פנה היועץ המשפטי של הרשות לכבאות והצלה עו"ד עודד ברוק להסתדרות, והתלונן על חוסר הפיקוח על הכספים וציין תלונות שקיבל בנוגע להתנהלות הכספית של ארגון הכבאים, בין היתר בנוגע להעברת עבודות למקורבים והוצאות מופרזות. לאחר שפניותיו לא נענו, הוא שלח במאי מכתב למשרד מבקר המדינה וכתב כי "לאור העובדה שמדובר בכספי מדינה וכספי עובדים", הוא מבקש מהם לבחון את הנושא.

היעדר הדיווח וחוסר הפיקוח הובילו לכך שבמהלך 2018 הקפיא האוצר העברות כספים לארגון הכבאים, ובכך קיווה לייצר מנוף לחץ לקבלת דיווחים מסודרים.

בעקבות זאת אנקורי שלח מכתב חריף לנציב הכבאות שמחי: "הינך אחראי ישיר לכך שכספי הרווחה לא מועברים לטובת העובדים במערך. ראש השנה הקרוב יהיה החג הראשון שאני זוכר מאז גיוסי למערך הכיבוי, בו העובדים לא יקבלו שי לחג — הישג נפלא לקורות החיים שלך".

"השתלמות מקצועית". מלון מצודת דוד בירושלים צילום: עמית גירון

כסף לשי לא היה, אבל ארגון הכבאים וההסתדרות יצאו אז בקמפיין מקיף בעלות מוערכת של כחצי מיליון שקל הקורא לסילוק הנציב שמחי, וברחבי הארץ נתלו שלטים רבים בגנותו בהם נכתב כי הוא "שורף את הכבאות". כמו כן פנו הכבאים לשר גלעד ארדן וקראו לו להתערב ולסלק את הנציב.

לדברי ארגון הכבאים, "ההסתדרות היתה זו שהובילה ומימנה מאבק ציבורי ודמוקרטי מול התנהלותו של שמחי", אולם לידי "כלכליסט" הגיעו אסמכתאות של העברת כספים ישירות מחשבון הבנק של ארגון הכבאים לספק השלטים, שמעידות, כפי שנכתב על אישור ההעברה, כי מטרת הכספים היא "עבור שלטי חוצות – מחאה". בנוסף, גורמים במדינה שנחשפו לחשבוניות שונות שהגיש הארגון, מספרים גם הם התפלאו לגלות שכספי רווחה מימנו הפגנות – מהדפסת חולצות ועד פרסום שלטי חוצות. בארגון הכבאות טוענים שאם הוצאו כספים למטרה זו על ידי הוועד, הם הוחזרו על ידי ההסתדרות.

אי העברת כספי הרווחה וזעקת הכבאים על מחסור בכספים גם לא הפריעו לארגון לקיים בנובמבר האחרון כרגיל את "כנס הוועדים הארצי" בלא אחר ממלון מצודת דוד היוקרתי בירושלים, אחד המלונות היקרים בישראל. הכנס עסק ביחסי העבודה ברשות הכבאות, העבודה המאורגנת, פתיחת ההסכם הקיבוצי וכניסה למו"מ, ניהול ומנהיגות וחווית עובדים. בכנס שהו 73 חברי מזכירות הוועד, למשך שלושה ימים. גורמים במערך הכבאות טוענים כי תמוה שמצד אחד הארגון טוען שאין בנמצא כסף למתנות חג לעובדים, כשמצד שני הוא עורך כנס גרנדיוזי עבור חברי הוועד בלבד. ארגון הכבאים טענו כי: "מדובר בכנס ועדים מקצועי. המלון נבחר מתוך רשימה ארוכה של מלונות כבעל ההצעה הזולה ביותר".

"מעשה מעורר השראה של רעות וסולידריות". המסוק עם שלט התמיכה

עדן בן זקן, סטפן לאגר – והאירוע שתקציבו נופח לכמעט 1.3 מיליון שקל

אירוע אחר שגרם למחלוקת לגבי ההוצאות עליו היה יום הכבאי השנתי. הזמרת עדן בן זקן, הזמר והרקדן סטפן לאגר, כוכבי ערוץ הילדים רוני וג'קי ועוד שלל אטרקציות, סדנאות ומופעים הופיעו בארוע שנערך ב־5 בספטמבר במתחם הסופרלנד בראשון לציון. הארוע שארגן ארגון הכבאים היה גם מפגן כוח פוליטי כאשר חכ"ים מהליכוד, כמו יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, ח"כ מיקי זוהר, דוד ביטן ונאווה בוקר הגיעו אליו ונצפו בו כשהם משוחחים עם יו"ר ארגון הכבאים אבי אנקורי.

גורמים במערך הכבאות מספרים על הקרבה הפוליטית של אנשי ועד הכבאים לליכוד, הבולט מביניהם הוא סגן יו"ר ארגון הכבאים קובי דדון. שיטוט באינסטגרם שלו מגלה תמונות רבות שלו עם חברי כנסת של הליכוד בארועים שונים – למשל נאוה בוקר, שבעלה היה תת ניצב במשטרה ונספה באסון הכרמל כשניסה לחלץ סוהרים שנלכדו באוטובוס שעלה בלהבות, והיא פועלת רבות בכנסת למען זכויות הכבאים; או יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, שאחיינו הוא כבאי, ומתייצב גם הוא לצד הכבאים במאבקם. כמו כן הוא מצולם עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. דדון ואנקורי גם מופיעים בתמונות רבות עם יו"ר ההסתדרות הנכנס, ארנון בר־דוד, שהוביל מטעם הסתדרות המעו"ף את מאבק הכבאים ונתן לו גב רחב. גם בנו, אגב, הוא כבאי.

ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולים סימני שאלה לגבי הוצאת הכספים לארוע יום הכבאי, עבורו מקבל ארגון הכבאים תקציב נוסף מעבר לכספי הרווחה. הצעת המחיר הראשונית להפקת הארוע עמדה על 674 אלף שקל לפני מע"מ (788 אלף שקל כולל מע"מ) – עבור 2,000 אורחים, כולל שכירת הסופרלנד ומתקניו, הקמת הציוד, כיבוד ומזון, מיצגים ומופעים לילדים, תשלום לזמרים וכל שאר ההוצאות.

על פי הסכמה בין נציבות כבאות והצלה לבין ארגון העובדים, הנציבות העבירה 300 אלף שקל לארגון הארוע, והיתרה היתה אמורה להיות משולמת מכספי הארגון ובחלקה הקטן ממכירת כרטיסים לעובדים ובני משפחותיהם.

אולם החשבוניות שהונפקו עבור הארוע מראות כי מחיר יום הכבאי כמעט שהוכפל והגיע ללא פחות מ־1.28 מיליון שקל כולל מע"מ. ארגון העובדים ביקש מנציבות הכבאות להגדיל משמעותית את השתתפותו, בנימוק שלארוע הגיע מספר אנשים גדול בהרבה מהצפוי – כ־3,300 איש. בנציבות סירבו בטענה כי הסכום נופח. בסופו של דבר הסכימה הנציבות להעביר עוד 297 אלף שקל, בלחץ המשרד לביטחון פנים.

ארגון הכבאים הגיב ואמר כי "יום הכבאי 2018 נעשה לפי צפי משותף של ההנהלה וארגון הכבאים ל־2,000 משתתפים, בהתאם להשתתפות באירועים בשנים קודמות והן בהערכת חסר על רקע המתיחות עם הנציבות. ההרשמה נעשתה באפליקציה והיתה ידועה מהרגע הראשון גם להנהלה. שמחנו ש־3,300 משתתפים — הרבה מעל המצופה – הגיעו עם בני משפחותיהם, והם גאים בעבודתם ובארגון. צר לנו שדדי שמחי לא הגיע לארוע".

ג'יפ בליסינג בנוסף להוצאות נסיעה וחופשה במלונות – המקורבים נהנים

אחת הטענות שעולות משיחות עם כבאים וגורמים במדינה היא שוועדי הכבאים מקצים את הנסיעות ואת ההוצאות הנוספות עבורן באופן לא שוויוני. לדברי כבאי ותיק באחת התחנות, "הוועדים יודעים לארגן את הדברים כך שלטיולים הטובים יותר ייצאו אנשי ועד והחברים שלהם, והם דואגים שהרישום יתבצע בהתאם. יש אנשים שמסיבות שונות לא רוצים לצאת לחו"ל והתקציב שניתן עבורם נשאר בקופת הוועד. הוועדים משתמשים בכסף הזה כראות עיניהם, ובטיולים שהם יוצאים אליהם יש מכל טוב — הרבה אלכוהול ופינוקים מעל הראש".

לדברי כבאי ותיק אחר, "איש ועד יכול לצאת למלון ולבדוק אותו 2–3 פעמים יחד עם אשתו וילדיו. הוא יכול גם אפילו לנסוע לחו"ל לבדוק מלון ולחזור. הנסיעות האלה לא מתחלקות באופן שווה בין התחנות ולא בין העובדים. הכבאים לא יודעים לאן הכסף הולך ומה עושים איתו".

כבאי ותיק נוסף מעיד כי הוא עצמו, כמי שהיה מקורב לאחד מיו"ר הוועדים המקומיים, נהנה מאותן נסיעות צ'ופר. "ממקור ראשון אני יכול לספר, שסוכני הנסיעות פונים לאנשי ועד ואומרים להם למשל 'השבוע יש 3 חדרים במלון בטבריה בחינם ל־4 לילות כדי לבדוק אותו'. ואז אנשי ועד ומקורביהם הם אלה שנוסעים, ויש הרבה מקרים כאלה בכל התחנות. אני בעצמי נסעתי עם יו"ר ועד מקומי פעמיים לחופשות כאלה".

ארגון הכבאים: "הכבאים זכאים, כמו כל עובד מדינה אחר, לנופש וחופש. יש הבוחרים לעשות זאת בארץ ויש כאלה בחו"ל. בנופשים אלה משולב גם תוכן מקצועי. ככל שמישהו נסע למועדון, אין לנו ידיעה על כך, אך בוודאי שזה נעשה שלא על חשבון כספי ועד העובדים. כל הוועדים מחויבים בנהלים שקבועים במדריך הכספי לניהול כספי וועדי עובדים, וכולם התנהלו כשורה".

צילומי מסך מהאינסטגרם של קובי דדון סגן יו"ר ארגון הכבאים: עם דודי אמסלם ונאווה בוקר, ועם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד צילום מסך: אינסטגרם

אלא שנופשים הם לא הדרך היחידה שבה חברי הועד מפנקים את עצמם. הוצאות אחרות של ארגון הכבאים – שלטענתם לא היו מכספי הרווחה אלא מכספי הארגון המופרשים ממשכורת העובדים – הן עבור ג'יפ מיצובישי פג'רו, שאנקורי נוסע בו. מדובר ברכב ליסינג שמותקן בו פזומט, ועלות החזקתו, מכספי הוועד, מוערכת בכ־8,000 שקל בחודש. במקביל אנקורי מקבל כחלק ממשכורתו תשלום עבור החזקת רכב אחר והוצאות נסיעה, ולא משלם זקיפת הטבה לרכב כמתחייב בחוק – כך לפי התלונה שהועברה לנציבות שרות המדינה. אנקורי מקבל גם החזרי הוצאות דלק וחנייה.

ארגון הכבאים מסר בתגובה כי "אנקורי עובד לילות כימים כדי להיות זמין ונגיש לכל כבאי ולוחם אש במערך. לשם כך, כמו גם ליושבי ראש קודמים וכחלק מהסכמי עבודה, יש לו רכב ליסינג אותו מממן ארגון הכבאים. רכב זה עובד לטובת כלל פעילות הארגון בכל ימות השנה. לצד עבודתו של כיו"ר הארגון, אנקורי ממשיך למלא את חובתו ככבאי, לשם כך הוא זכאי גם להחזרי נסיעות. החזר הוצאות דלק וחניה הוא דבר מובן מאליו ומתבקש לכל יו"ר ארגון עובדים".

"הקלסר האדום" חשף: חוסר בחשבוניות ופערים של 2 מיליון שקל בדיווחים

הכרזתו של משרד האוצר כי יקפיא את העברת כספי הרווחה לשנת 2018 וההפגנות והמחאות שנקטו הכבאים, הובילו את השר ארדן להתערב. בדצמבר הוא נפגש עם הגורמים השונים, ונחתם הסכם פשרה לפיו הכסף יועבר לוועדי תחנות הכיבוי – 1,750 שקל עבור כל כבאי, מתוך כ־3,200 שקל שהועברו כל השנה. עוד סוכם, כי ארגון הכבאים יעבירו דיווח מסודר ומפורט למשרד האוצר לגבי השימוש בכספים, כאשר הוסכם כי כל נושא כספי הרווחה לעתיד תידון במסגרת המו"מ להסכם הקיבוצי החדש.

ואכן, בתחילת 2019 האוצר דרש מארגון העובדים להציג אסמכתאות לשימוש בכספי הרווחה שהועברו לו כתנאי להעברת "פעימת הרווחה" הראשונה של שנת 2019. באחת הפגישות בין הצדדים, בסוף פברואר, הגיע אנקורי עם קלסר אדום עב כרס ובו קבלות וחשבוניות על הוצאות שונות שנעשו במהלך שנת 2018. בדיקת הקבלות והדיווחים הובילה לחלופת מכתבים חריפים בין הצדדים המעורבים – הכוללים לצד אנשי האוצר גם את אנשי המשרד לביטחון פנים ואנשי נציבות הכבאות – שבה עלו טענות לליקויים.

בתכתובות פנימיות שהועברו בין הגורמים נטען כי על אף שלוועדי העובדים הועברו כ־7.3 מיליון שקל ב־2018, הקבלות, החשבוניות והדיווחים השונים הם בסכום כולל של כ־5.3 מיליון שקל בלבד – פער בלתי מוסבר של 2 מיליון שקל. גם מתוך הסכום שדווח, רק כ־2 מיליון שקל היו חשבוניות ואילו למעלה מ־3 מיליון שקל היו דיווחים כגון הזמנות עבודה, הצעות עבודה, העברות בנקאיות וקבלות שאינן מהוות בהכרח אסמכתא.

הסוגיה הגיעה לדיון בבית הדין לעבודה בנצרת, בעקבות בקשה שהגישו ארגון הכבאים וההסתדרות להעברת הכספים. בבית המשפט טענה המדינה כי "מבדיקת הדיווחים של הארגון עד כה עולות בין השאר שאלות המחייבות בירור מעמיק. לגבי חלק ניכר מהסכום שהועבר על ידי המדינה קיים לכאורה חוסר בחשבוניות, ללא הסבר וללא דיווח אודות מספר העובדים בגינם בוצע התשלום, ולגבי חלק אחר טרם הוברר האם האסמכתאות שהוצגו קבילות ותואמות את הנדרש".

ארגון הכבאים: "הארגון פועל בשקיפות מוחלטת וסיפק את כל החשבוניות כנדרש".

במהלך הדיון חשף אנקורי כי כספי הרווחה שמתקבלים מהמדינה נכנסים לאותו חשבון שאליו מפרישים העובדים את כספי הוועד, מה שמקשה עוד יותר את המעקב והבקרה אחריהם. לשיטתו של אנקורי, אם המדינה רוצה שתתבצע הפרדה בין הכספים היא זו שצריכה להעמיד חשב לטובת הנושא.

בסופו של דבר הוחלט בהסכמת הצדדים שהמדינה תעביר לקופת הוועדים דמי רווחה בסכום של 1,500 שקל לכל עובד. הכבאים התחייבו להשתמש בכספים לרווחת העובדים בלבד ועל פי כללי נציבות שרות המדינה, ולהעביר דיווחים מסודרים בליווי חשבוניות לגבי ההוצאות שנעשו.

ג'יפ הפג'ארו של אנקורי

האוצר דרש מאנקורי השבת 61 אלף שקל עודפים, הכבאים איימו בשביתה

על פי הסכם הרפורמה מ־2012 נקבעו תנאי שכר לכבאים חדשים שנקלטו ושכרם משולם ישירות דרך המשרד לביטחון פנים. לצד זאת, נקבע גם מנגנון לפיו יותר מ־2,000 עובדים ותיקים ימשיכו לקבל את תנאי שכרם הקודמים. באוצר החלו לעקוב אחר הכספים והתשלומים וגילו חריגות שכר שלטענתם נוספו בשנים שאחרי כניסת הרפורמה לתוקף, ולשיטתם מדובר בתוספות ששולמו שלא כדין. כיוון שכך, הם פנו בדרישה להשבת הכספים.

בינואר קיבל אנקורי מכתב דרישה מחשבות המשרד לביטחון פנים להשיב כספים שקיבל ביתר במשכורותיו. מדובר ב"תוספת כוננות" בסכום של 879 שקל בחודש – ובמצטבר מ־2013 הסכומים מגיעים ל־61 אלף שקל. כבאים נוספים נתקלו בדרישה דומה. בעקבות זאת, הן יו"ר הסתדרות המעו"ף דאז ארנון בר דוד והן אנקורי הוציאו מכתבים זועמים עם איומי השבתה. "ככל שתפחיתו שקל אחד משכרו של כבאי ללא הסכמה, יעבור מערך הכבאות בישראל לעבודה במתכונת שבת באופן מיידי", כתב למשל בר דוד לנציב שמחי.

גם בנושא זה הצדדים הגיעו לבית הדין לעבודה בתל אביב, ויום לפני אחד הדיונים איימה ההסתדרות להחריף את צעדי המחאה והעיצומים. בינתיים הוציא בית הדין צו מניעה זמני עד אחרי פסח שבלם את צעדי המדינה. ארגון הכבאים ציין בתגובה: "רכיב הכוננות בכבאות שנוי במחלוקת. תפקידנו לדאוג ללוחמי האש שתוגמלו כנדרש בגין זמינות שהיא מעבר לזמינות רגילה של כל עובד מדינה אחר".

בתחילת אפריל ארגון הכבאים, בגיבוי ההסתדרות, הודיע על "מעבר מערך הכיבוי לעבודה במתכונת שבת": מערך הכיבוי סירב לקיים אימונים ותרגילים, לאבטח אירועים, או להנפיק אישורים. אנקורי אף הוציא איגרת לכלל הכבאים בה הפנה אצבע מאשימה לשמחי שלטענתו לא מחפש שקיפות, "אלא כלי נוסף למלחמה שלו בארגון העובדים". אנקורי הנחה את ועדי העובדים "כי בכל תחנה אליה יוזמן שמחי להרמת כוסית לחג הפסח, הרמת הכוסית תבוטל ותיערך רק בפני עובדי התחנה בלבד".

בעקבות זאת עתרה המדינה לבית הדין להוציא צו שימנע את מה שהיא הגדירה "שביתה פראית, שתוצאתה סיכון חיי אדם", שם הצדדים הסכימו להכנס לגישור. עוד נקבע כי ארגון הכבאים יבטל את העבודה במתכונת שבת ונציבות שירות המדינה, מצידה, תדחה את זימונם לחקירה של תשעה חברי ועד העובדים נגדם הגישה נציבות הכבאות תלונות בשל התפרצויות לשיחות סגורות שקיים שמחי עם כבאים בתחנות ברחבי הארץ.

אנקורי טען בפני "כלכליסט" כי רוב הדברים המוזכרים בכתבה הם "השמצות פרועות", וטען כי הכל נובע מ"התנכלות בלתי פוסקת של שמחי לכספי הרווחה של העובדים".

דיווחי שעות בעייתיים?

התנהלות אנקורי נחקרת בנציבות שירות המדינה

ל"כלכליסט" נודע כי אגף חקירות המשמעת בנציבות שרות המדינה ערך בחודשים האחרונים חקירה אודות התנהלותו של אנקורי ותיק החקירה, על פי הנציבות, "הועבר לאחרונה לאגף המשמעת ונמצא כעת בבחינה". בימים אלה נערכות גם השלמות חקירה, אך בנציבות הדגישו כי הם "לא נוהגים לתת מידע אודות תיקים מתנהלים".

אנקורי לא יוצא לאירועים בשטח במהלך משמרת

לפני כשנה נפגש מנהל המכיר מקרוב את עבודתו של אנקורי עם גורם במערך הכבאות ושטח בפניו טענות חריפות כלפי אנקורי, המשובץ כמפקד צוות בדרגת רס"ר בתחנת חיפה. לדבריו, "אנקורי לא משובץ למשמרות ומגיע לתחנה לעיתים רחוקות". הוא הוסיף עוד כי "במהלך שנות פיקודו חתם על דיווח שכר של יו"ר הוועד ושאינו משקף את הנ"ל אך מכיוון שהדבר היה נהוג עוד קודם מינויו לתפקיד מפקד התחנה חש שמדובר בעובדה מוגמרת". אנקורי עצמו אומר כי במהלך המשמרת הוא לא נמצא בתחנה אלא נוסע לעניינים הקשורים לפעילות ארגון העובדים. למרות זאת הוא מקבל מדי חודש כ־8,000 שקל עבור תוספת משמרות, מה שמקפיץ את שכרו החודשי לכ־33 אלף שקל ברוטו בחודש.

אנקורי מקבל כסף על שיבוצו במשמרות, אך מספר היציאות שלו לארועים ככבאי אפסי: בין 2014 ל־2017 הוא יצא ל־4 ארועים בלבד, זאת לעומת ממוצע שנתי של כ־260 אירועים אליהם יוצא כבאי בשנה ולמרות שחברי וועד אחרים יוצאים לעשרות אירועים מדי שנה במהלך המשמרת.

במאי האחרון הגיש מבקר שרותי הכבאות, אבינועם בירן, תלונה למשטרה נגד אנקורי. התיק נסגר "מחוסר אשמה פלילית". בירן הגיש תלונה לנציבות שרות המדינה ביולי האחרון וצירף את סידורי העבודה של אנקורי, שמראים כי נרשם כי הוא מבצע משמרות מלאות אף שאינו מבצע אותן בפועל, כולל אירוע בו הוא טס לחו"ל ל"אולימפיאדת הכבאים". מטעם אנקורי נמסר כי "שעות עבודתו ככבאי והדיווח השעתי שלו הוסדרו מול מפקדי וראשי המערך במשך השנים. היקף עבודתו עולה בהרבה על היקף המשרה המלאה של עובד משמרות (240 שעות), כל חיסורי השעות נרשמים ומנוכים ממאזן שעות החופשה של אנקורי ועל חשבונו, ומנוכה משכרו כ'שעות חסר'. הטענה שמישהו מחתים עבורו שעון נוכחות היא שטות ושקר גס. בנושא החתמת שעון נוכחות בזמן היותו בחו"ל, הרי שמדובר במקרה בודד בו טס לוירג'יניה במשלחת כבאים, לבקשת המערך".

מה הקשר בין אנקורי לפרגולה שנבנתה בתחנה

טענה נוספת שעלתה בתלונה של בירן לנציבות שרות המדינה, היא כי קיים קשר לכאורה בין פרגולות ודקים מעץ שנבנו בתחנות כיבוי ברחבי הארץ לעובדה שלאביו של אנקורי יש חברה בתחום. ל"כלכליסט" נודע כי אחת העדויות שחוקרי הנציבות שמעו במהלך החקירה נוגעת לפרגולה שנבנתה בחיפה לפני כמה שנים. אחד מהעדים, גורם בכיר במערך הכבאות, טען בעדותו כי במסגרת שיחה עם אחד הכבאים בתחנת חיפה הוא אמר לו כי מי שלכאורה בנה את הפרגולה בתחנת חיפה היו פועלי חברה בבעלות משפחתו של אנקורי והוא עצמו פיקח באופן אישי על עבודות הבנייה. באותה עדות הוזכר גם קשר לכאורה של אנקורי לפרגולות נוספות שנבנו בשתי תחנות כיבוי. ממסמך שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שוועד הכבאים בנתניה שילם בשנה החולפת 134 אלף שקל עבור "פיתוח סביבת דק בצד המערבי של התחנה", לא כולל חומרים שעליהם מופיע סעיף נפרד בפירוט השימוש בכספי הרווחה. גורמים במערך הכבאות שהעידו בחקירה אמרו כי מאחר ובינוי, שיפוץ ופיתוח סביבת תחנות הכיבוי הם באחריותה המלאה של נציבות הכבאות, תמוה כי מי שהעביר את הכספים היה וועד העובדים.

יצויין, כי ככל הידוע אין כל חשבונית, קבלה או מסמך שקושר בין בניית פרגולות בתחנות הכיבוי לחברה הקשורה לאנקורי או משפחתו, והוא טוען כי הכחיש בחקירה בתוקף את הדברים. לדבריו, "מדובר בתלונת סרק כחלק מהמלחמה של נציב הכבאות דדי שמחי בו ובכבאים: "החקירה בנציבות היא המשך לתלונה שהוגשה ביח"א ונסגרה מחוסר אשמה. הניסיון למחזר את התלונות בנציבות נעשה במסגרת סכסוך העבודה, כאשר בדצמבר במסגרת הפסקת הצעדים הארגוניים ההנהלה התחייבה לפעול לסגירת התלונות". גם אביו של אנקורי, יוסי, מכחיש בתוקף שאי פעם בנה פרגולות בתחנות כיבוי.