הכירו את אפיק ההשקעה שרשם תשואה של 375% ב-20 השנים האחרונות
כשמחקרים שונים מוכיחים שהשקעה לטווח ארוך במניות עדיפה על השקעה בדירות, ובארצות הברית החתן והכלה מבקשים ניירות ערך כמתנת חתונה, נראה שהגיע הזמן שהציבור הישראלי ישנה את הרגלי ההשקעה שלו ויתחיל להסתכל קדימה ולטווח הארוך.
כך למשל, מי שהשקיע לפני 20 שנים במדד הדגל של הבורסה בתל אביב – מדד ת"א-35*, נהנה מתשואה פנומנלית של 375%. במילים אחרות, השקעה של 100,000 שקלים בשנת 1999, הפכה ל-475 אלף שקלים בסוף 2018.
מי שהשקיעו עוד קודם לכן, לפני 25 שנה, נהנה מתשואה של כמעט 500% - כך ש-100,000 השקלים נהפכו ל-597,000 שקלים.
הסבלנות משתלמת
גם המדדים העיקריים האחרים הניבו פירות למשקיעים. כך למשל, מדד ת"א-125* הניב תשואה נומינלית של 438% ב-25 שנים, או מדד ת"א-נדל"ן*, עם תשואה של 276% בעשר שנים – כלומר, 100,000 שקלים שהפכו ל-376,000 שקלים.
עם זאת, מהתשואות הללו נהנו משקיעים בעלי אורך רוח וסבלניים, שהמשיכו "לשבת" על מדדי המניות בתקופות של פריחה, אבל גם בתקופות של תנודות ואפילו משברים גלובליים, כמו למשל משבר "באג 2000" ומשבר הסאב פריים ב-2008. המשקיעים הללו זוכרים שהבורסה היא מחזורית וגם אם יש לפעמים תקופה של ירידות, מדדי הבורסה יכולים לתקן את עצמם בטווח הארוך. לכן ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר, פוטנציאל התשואה עולה.
עלויות נמוכות, תשואה גבוהה
מחקרים שונים מראים כי השקעה במניות לאורך זמן משתלמת. כך למשל, מחקר שפרסם בנק ישראל בשנת 2018 בחן שלושה עשורים של השקעות (1988-2017)**
למאמר המלא לחצו כאן >>
מנתוני המחקר עולה כי אף שבעשור האחרון השקעות בנדל"ן הניבו תשואות גבוהות, הרי שבמהלך שלושת העשורים שנבדקו, ההשקעה במניות היכתה את סוגי ההשקעות האחרים, ובהם גם דיור.
בבנק ערכו השוואה של התשואות הריאליות ברוטו על השקעות בשוק ההון והדיור על פני כמה תקופות – 5, 10, 15 ו-20 שנה. בכל אחת מהתקופות הללו, התשואה על מדד ת"א-125 הייתה גבוהה יותר. כך למשל, בתקופה של 20 שנה, התשואה השנתית על דיור היתה 5.8%, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 7.4% על המדד.
מתוך המאמר של בנק ישראל
לתקופה של 15 שנה, השקעה במדד הניבה 7.7% לשנה לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 5.3% בדיור; לתקופה של 10 שנים, ת"א-125 הניב בממוצע 7.6% לשנה, מול 5.8% לשנה לדיור; ואפילו בפרק זמן קצר יותר, של חמש שנים, ההשקעה במדד עדיין הייתה עדיפה – עם תשואה שנתית ממוצעת של 7.9%, לעומת 6.8% בדיור.
ומה לגבי התשואות נטו, לאחר שקלול עלויות העסקה? לפי חישובי בנק ישראל, השקעה של מיליון שקלים במדד ת"א-125, לתקופה של 10 שנים, הניבה תשואה ריאלית שנתית נטו של 6.06%, לעומת תשואה של 4.87% בדיור, על פני אותה תקופה.
 | |||
עניין של תרבות
נראה כי השקעה בבורסה היא לא רק עניין רציונלי, אלא גם תלוי תרבות. בארה"ב, למשל, קיימת מסורת של השקעה בבורסה לטווח ארוך במיוחד, כאשר ישנם הורים הפותחים חשבון מניות עבור ילדיהם כמתנה לחתונה, או אפילו בגילאים צעירים יותר, כך שההשקעות יצברו תשואה במהלך שנות השקעה רבות.
למעשה, אחד הטרנדים המתרחבים בארה"ב, לפי עיתון ה"ניו יורק טיימס", הוא רשימת מתנות של מניות – זוגות העומדים בפני חתונה מבקשים מהאורחים לקנות עבורם מניות לפי רשימה שקבעו מראש, במקום המתנות הסטנדרטיות יותר הנהוגות בחתונות.
זה אולי נשמע מעט מוזר לישראלים, אבל כשחושבים על כך, יש הגיון רב ברכישת מתנה מהסוג הזה, שכן תיק השקעה יעניק לזוג ערך רב לשנים רבות אחרי החתונה, במקום עוד חפץ שיתפוס מקום מיותר בבית או אפילו סכום כסף שייעלם תוך זמן קצר בתוך ים ההוצאות של זוגות צעירים.
על פי העיתון, סטארטאפ יצירתי במיוחד בשם Shareswell, מאפשר לכל אדם שיש לו גישה לחשבון ברוקראז' לקבל מניות – שניתנות לא רק כמתנות חתונה, אלא לסיום תואר, להולדת תינוק ואפילו לימי הולדת.
מבינים את היתרונות, זונחים את הפחד
האם נראה לעין כי השינוי התרבותי הזה יקרה גם בקרב הישראלים? עוד מוקדם להגיד. שינוי תודעתי דורש חינוך שוק ארוך טווח, אולם יחד עם זאת שווה לציבור הישראלי להתייחס להשקעה במדדי הבורסה כאופציית חיסכון מובילה לטווח הארוך.
לחצו כאן למידע נוסף על השקעה בבורסה >>>
*המידע המוצג משקף תשואות נומינלית של המדדים השונים בתקופות רלוונטיות. יצוין כי מדד ת"א-35 החליף את מדד ת"א–25 ואילו מדד ת"א-125 החליף את מדד ת"א-100 בפברואר 2017.
המידע המוצג לעיל נכתב על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. אין לראות במידע המוצג או בכל חלק ממנו משום המלצה או עצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה להשגת תשואות או רווחים ואין בו כדי להעיד על רווחים שיושגו בעתיד. אין במידע המוצג כדי להוות תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה אינה מתחייבת לשלמותו של המידע לעדכונו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחר, והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו, במידע מכל סיבה שהיא.
