$
ספורט ופוליטיקה

רצו תקציבים מאוזנים והגיעו לחוסר איזון משווע

הפייר פליי הפיננסי נועד להיות "הוגן" אבל הוא הרס את התחרותיות בכל הליגות הגדולות באירופה

אוריאל דסקל 13:5816.04.19

מילאן עומדת בפני סנקציות מאופ"א על עבירות פייר פליי פיננסי שנה שנייה ברצף. בשנה שעברה מילאן נקנסה ב-12 מיליון יורו והשעייה מתחרויות אירופה על תנאי וזאת בעקבות חוסר היכולת של הקבוצה להגיע לאיזון פיננסי.

 

לפי אופ"א מילאן לא מכניסה מספיק מכדורגל כדי לכסות את הוצאות הכדורגל שלה. אם המועדון לא יצליח להגיע לאיזון, הוא עשוי למצוא את עצמו מחוץ לתחרויות אירופאיות ביוני 2021. מילאן, כרגע, גם מוגבלת לרישום 21 שחקנים לתחרויות אירופאיות - אם תעפיל לליגת האלופות או ליגת אירופה בעונה הבאה - וזאת במקום 25 שהקבוצות האחרות יכולות לרשום.

בין השנים 2015 עד 2017, מילאן הפסידה סכום הגדול מ-30 מיליון יורו בשלוש עונות - הפרה של חוקי הפייר פליי הפיננסי. הם עשו זאת לאחר השקעה של 200 מיליון יורו על רכישת שחקנים על ידי בעלים מפוקפק מסין וכעת, על פי אופ"א, נראה שמילאן שוב לא תעמוד בתנאי הפייר פליי הפיננסי לשנים 2016-18. מילאן נרכשה על ידי אליוט מנג'מנט, קרן גידור שהציגה תוכנית הבראה למועדון וסדרה אותו מחדש עם כמה מנהלים חדשים ומוכרים בתעשיית הכדורגל.

 

הם לא בדיוק אנשי העסקים שיברחו יום אחד, אלא מנסים לבנות מחדש את המועדון כדי שיהיה ראוי למכירה בסכום גבוה (יותר ממיליארד דולר). ואולם, הפייר פליי הפיננסי היא רגולציה שמונעת מאליוט מנג'מנט, שמנהלת 35 מיליארד דולר, להשקיע מהסכומים הללו בקבוצה הבוגרת ולחזק אותה - מה שיסייע לה כלכלית עם העפלה לליגת האלופות ומכירת נכסים עודפים. כמו כן, נראה שהרגולציה מחייבת את אליוט מנג'מנט למכור חלק מהשחקנים המובילים כדי לכסות הפסדים. יש כאן אבסורד. מועדון לא יכול להשקיע בעצמו כדי להכניס יותר כסף כדי שיוכל להשקיע בעצמו. זאת בעוד שיריבות שמכניסות מספיק כסף יכולות להשקיע בעצמן וכך להרוויח יותר כסף.

 

 

 

 

אדריאנו גליאני עם זלאטן איברהימוביץ'. למילאן כבר אין סיכוי להביא שחקנים כאלה אדריאנו גליאני עם זלאטן איברהימוביץ'. למילאן כבר אין סיכוי להביא שחקנים כאלה צילום: אי פי אי

 

אדריאנו גליאני, המנהל של מילאן תחת סילביו ברלוסקוני וכיום המנהל של מונצה תחת סילביו ברלוסקוני, אמר באירוע של אופ"א: "לפי דעתי הפייר פליי הפיננסי לא נכון. הוא מקפיא את הסטטוס הקיומי של המועדונים... בזמנו, סילביו ברלוסקוני ואני לקחנו את מילאן מהתחתית וזכינו באליפות, גביע האלופות וגביע העולם למועדונים תוך שלוש שנים - זה לא יכול לקרות היום. אם היה אז, כשרכשנו את מילאן, פייר פליי פיננסי, לא היינו זוכים בחמש גביעי אירופה. היינו נלחמים על הישרדות". בינתיים, נראה שמילאן לא תתקשה לשרוד אבל ככל הנראה לא תוכל להתחרות שווה בשווה עם יובנטוס, שמכניסה פי 2 יותר ממנה (וכך יכולה להשקיע פי 2 יותר בקבוצה). הרגולציה, בעצם, לא מעודדת תחרות, היא עושה בדיוק ההפך - מעודדת את שחיקת התחרותיות על פני הישרדות.

 

פתח לעקיפה

 

האירוניה היא שברלוסקוני היה אחד מאותם בעלי קבוצות שפנו למישל פלאטיני, נשיא אופ"א לשעבר, כדי ש"יעשה משהו" נגד הכוחות העולים החדשים שזרמו לתוך הכדורגל האירופי. כשפלאטיני, נשיא אופ"א המושחת והמודח, הביא לדיון את "הפייר פליי הפיננסי" (FFP), רגולציה שנועדה לרסן את ההוצאות המופרעות של גורמים מסוימים בכדורגל האירופי (אוליגרכים, שייח'ים ודומיהם) מה שעמד לנגד עיניו לא היה שוויון, אלא צמצום החובות ודחיקת גורמים לא רצויים מהכדורגל. והוא ואנשיו הודו בכך. העיקרון המנחה של ה־FFP היה שבעלים לא יוכל להשקיע בקבוצה מעבר להכנסות שהקבוצה מייצרת באופן עצמאי.

 

הדבר נועד לצמצם את התלות בבעלים; אם כי החוקים רוככו, וכיום הבעלים רשאי להשקיע הון גדול ללא קשר להכנסות, ובלבד שישקיע אותו בנכסים ממשיים ובתשתיות כגון אצטדיון, מתקן אימונים ואקדמיה לכדורגל. והחובות אמנם הצטמצמו. אופ"א פרסמה שהפסדי קבוצות הכדורגל האירופיות שהחוב הכולל נטו של מועדוני היבשת המשחקים בליגות העליונות פחת מ־60% מהכנסותיהם ל־35%. ואולם, השייח'ים לא נבהלו. עונשים כגון קנסות לא מזיזים להם ועל מנת לעקוף את חוקי הפייר פליי הפיננסי הם הקימו מערכות מתוחכמות שאיפשרו להם לעקוף אותם. ה־FFP יצר מצב לא הוגן עבור קבוצות רבות. קבוצה שלא מייצרת מספיק כסף בעצמה, או שאין לה בעלים מיליארדר שיוכל להשקיע גם בה וגם בעורך דין יקר כדי לעקוף את החוקים ולשלם את הקנסות, לא תוכל להשתדרג מקצועית כמו אחותה עתירת ההכנסות.

כך קורה שקבוצות עשירות יכולות להתחזק מדי שנה ולהגדיל את הפער המקצועי מהקבוצות שאינן יכולות לעשות זאת. הפער הזה משפיע בעקיפין על גובה ההכנסות שלהן כי בליגות רבות קבוצות מקבלות כסף בהתאם להישגים; כי נותני החסות ורוכשי הכרטיסים נוטים להשקיע יותר בקבוצות מנצחות; וכי אופ"א עצמה מחלקת את רוב הפרסים הכספיים לקבוצות המוצלחות יותר. התוצאה: כמעט בכל אירופה הקבוצות החזקות התחזקו מקצועית, ובעקבות זאת גם כלכלית, ובעקבות זאת שוב מקצועית וחוזר חלילה.

 

ככה זה לא הוגן

 

ניתן לראות את זכויות היתר שיש לעשירות בהסכם האחרון שחתמה ריאל מדריד - הקבוצה המכניסה ביותר בכדורגל. לא רכישת שחקן אלא הלוואה של 235 מיליון יורו שתסייע למועדון בשיפוץ הסנטיאגו ברנבאו, שיסייע למועדון מהבירה הספרדית להרוויח הרבה יותר כסף. ריאל מדריד תחזיר את ההלוואה מהסכמי חסות שקשורים בפרסום בסנטיאגו ברנבאו החדש. ריאל מדריד צפויה לשפץ את האצטדיון שלה ב-575 מיליון יורו ולהחזיר את ההלוואות, לפי ההסכמים, בתשלומים של 30 מיליון יורו לשנה. מאחר שריאל מדריד היא יצרנית מזומנים הגדולה בספורט, למוסדות כגון JP מורגן ומריל לינץ' לא היתה שום בעיה לחתום על ההסכמים עם ריאל - שעשויים לפנות לה מספיק כסף כדי לרכוש שחקנים חדשים מבלי מכירה סיטונאית של שחקנים קיימים.

מועדונים אחרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לחזק את מנוע המזומנים שלהם בצורה הזו ולהישאר תחרותיים. האמת, ייתכן שרק ריאל מדריד יכולה. על פניו, אין שום בעיה עסקית עם הפעולה הזו - אבל בשוק ללא פייר פליי פיננסי גם ולנסיה או סביליה יוכלו לעשות זאת בהנחה שזה יוביל להפסדים שיכוסו בעתיד. ואולם, תחת הפייר פליי הפיננסי קבוצות פשוט לא יכולות לבנות על הפסדים כספיים בטווח הקצר כדי לקצור רווחים בטווח הארוך. מה זה אומר? שבעיקרון רק ריאל מדריד יכולה להשקיע יותר בשביל להרוויח יותר.

 

 

מילאן. קבוצה לא יכולה להיבנות מילאן. קבוצה לא יכולה להיבנות צילךום: רויטרס

 

חייבים שינוי דראסטי

 

הרגולציה פגעה הכי קשה בקבוצות שהתנהלו לפי הספר. אולימפיק ליון, בורוסיה דורטמונד, ויאריאל, סמפדוריה, ומועדונים אחרים שפעלו בשפיות כלכלית, השקיעו רבות בתשתיות ואקדמיה, פשוט לא הצליחו לייצר די כסף (בלי להחליש את עצמן במכירת שחקנים) כדי להתחרות בדומיננטיות הכלכלית של הקבוצות הגדולות בליגות שלהן. בעשור האחרון, הקבוצות הגדולות - הסופרקלאבס - פשוט תפסו פער מהליגות שלהן. יובנטוס בדרך לאליפות השמינית ברצף שלה, באיירן בדרך לאליפות השביעית ברצף, ברצלונה בדרך לאליפות השמינית בעשר שנים, פריז סן ז'רמן בדרך לאליפות השישית בשבע שנים.

 

כל קבוצה שמאתגרת את "הסדר", מפורקת מנכסיה במהירות. דורטמונד, אתלטיקו מדריד, מונאקו, נאפולי - מועדונים לא יכולים להישאר מאוזנים ולהתמודד על המגרש. מועדונים לא יכולים להחזיק בנכסים שלהם. במקביל, הכנסות הטלווזיה העצומות של הפרמיירליג, הכנסות שמחולקות באופן שיווני יחסית (וככה רק הסופרקלאבס מכניסים יותר מזכויות שידור מאשר קבוצות כגון ברנלי), מובילות לכך שקבוצות הטופ 6 ואפילו קבוצות הביניים באנגליה יכולות לשאוב כישרונות (שחקנים ומאמנים) מקבוצות צמרת בספרד, צרפת, גרמניה ואיטליה - מה שמותיר את הליגות עוד יותר חלשות. אין זה מפתיע שהסופר-קלאבס מעוניינים בהקמת סופרליג - הליגות שהם מתחרים בהן הולכות ומאבדות איכות ועניין. בספרד מספר הצופים במגרשים ירד, בסריה A גם. בסופו של דבר, אחרי שנים של חוסר תחרותיות, המוצר יסבול. זה קורה גם באנגליה - בעיקר בגלל הכספים מאופ"א שמדי שנה מגיעים לאותן הקבוצות (שלא לדבר על שינוי בחלוקת הכספים מזכויות שידור מחוץ לבריטניה, שינוי שמטיב עם הקבוצות הגדולות).

 

ג'ונתן ווילסון, סופר הכדורגל, בדק את אחוזי ההחזקה בכדור לאורך השנים כדי להראות את החד צדדיות שהתפתחה גם במשחקים רבים בליגת הכדורגל השיוויונית ביותר מבין הליגות הגדולות. בין 2003/04 ל-2005/06 היו רק שלושה משחקים בהם קבוצה אחת החזיקה בכדור 70% או יותר. העונה יש בערך פי 13 יותר משחקים כאלה. כלומר, אנחנו מדברים על הרבה יותר משחקים בהם קבוצה אחת מחזיקה ויוזמת והשנייה מתחפרת בחצי של. לא בטוח שזה הבידור הכי טוב שיש.

 

מה העתיד עם הפייר פליי הפיננסי? אם לא יהיו שינויים דראסטיים הפערים ימשיכו לגדול והרבה מהליגות פשוט יאבדו מהרלוונטיות שלהן.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x