המירוץ לתפקיד יו"ר לאומי: שלושה דירקטורים מחממים מנועים

המירוץ לאחד התפקידים הנחשקים במשק, יו"ר בנק לאומי, מתחיל. דוד ברודט, היו"ר המכהן, יסיים את תפקידו ביולי הקרוב; קודם לכן צפויה להתקיים הצבעה למינוי מחליפו על ידי חברי הדירקטוריון המכהנים.

הבנק אומנם פרסם בשבוע שעבר הודעה מקדימה לקראת זימון אסיפה שנתית, שעל סדר יומה, בין היתר, מינוי דירקטור נוסף לבנק, אך המועמד שייבחר - אם לא יהיו שינויים או דחיות של הרגע האחרון - ייכנס לתפקידו כבר אחרי המינוי הצפוי של המחליף של ברודט. כך, התחרות על התפקיד המבוקש צפויה להתקיים בין שלושה מועמדים המכהנים כבר היום בדירקטוריון: אוהד מראני וד"ר שמואל (מולי) בן צבי, דירקטורים בלתי תלויים, וד"ר סאמר חאג' יחייא, המכהן כדירקטור רגיל ונחשב למועמד המוביל לתפקיד.

דוד ברודט, היו"ר היוצא צילום: עמית שעל

לאחרונה עלו קולות בקרב הגופים המוסדיים השולטים דה פקטו בבנק לאומי לאפשר להם להציע מועמד משלהם לתפקיד, אך רק אם ההצבעה בדירקטוריון להחלפת ברודט תידחה עד לאחר מינוי הדירקטור החדש, יש לכך סיכוי - ומדובר בדחייה שבשלב זו לא נראית אפשרית, על רקע סיום הכהונה של ברודט כבר ביולי.

מראני, בן צבי וחאג' יחייא קיבלו הזדמנות פז להתמודד על תפקיד היו"ר, לאחר שהמועמד שסומן לתפקיד על ידי הועדה למינוי דירקטורים, יורם טורבוביץ', לא נבחר באוקטובר אשתקד באסיפה הכללית; בעלי המניות של הבנק העדיפו על פניו את המשך כהונתם של בן צבי ומראני. הייתה זו הפעם השנייה שבעלי המניות בבנק, שנסחר ללא גרעין שליטה, מצפצפים על המלצת הוועדה למינוי דירקטורים – לאחר שירום אריאב, שסומן לתפקיד יו"ר דיסקונט, לא נבחר גם הוא על ידי אסיפת בעלי המניות של דיסקונט, דבר שהוביל למינויו של הדירקטור הבלתי תלוי שאול קוברינסקי לתפקיד היו"ר של דיסקונט.

בעלי המניות הזרים יכריעו

שני גופים יכולים להציע מועמדים לדירקטוריון הבנק, הנסחר ללא גרעין שליטה: הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, בראשה עומד השופט משה גל, או בעל מניות המחזיק לפחות 2.5% ממניות הבנק. את ההצעות יש להגיש לבנק עד סוף אפריל הקרוב, ולאחר מכן הבנק יוציא זימון לאסיפה הכללית שתתקיים כעבור 35 יום.

כך, הגופים המוסדיים המשקיעים בלאומי המחזיקים מעל 2.5% מהבנק יכולים להציע מועמד משלהם, אך אפשרות זו נראת כרגע קלושה על רקע מפח הנפש עמו התמודד לפני כשנה בית ההשקעות אלטשולר שחם המחזיק ב-5.32% ממניות הבנק. ביוני אשתקד, לאחר שבית ההשקעות המליץ על אבי זיגלמן לתפקיד דירקטור חיצוני בבנק (שלא יכול להתמודד על תפקיד היו"ר) הוא החליט לחזור בו מההצעה לאחר שהבין כי היא מסבכת אותו מבחינה משפטית.

לפי הוראות נוהל בנקאי תקין אם נבחר לדירקטוריון הבנק מועמד מטעם אחד מבעלי המניות, אזי אותו גוף נחשב ל"גוף קשור" - כך שכל התקשרות שלו מול הבנק חייבת לקבל אישור של ועדת הביקורת בבנק, דבר שעלול להקשות על מערכת היחסים בין אלטשולר (כלקוח) לבין בנק לאומי.

בעקבות האירוע החלו להפעיל לחצים על בנק ישראל לשנות את המגבלה האמורה, במטרה לאפשר לגופים המוסדיים להגדיל את השפעתם על מתרחש בבנקים בהם הם יכולים טכנית להחזיק היום עד 7.5% מהון המניות, אך עד כה בבנק ישראל לא שינו את ההוראה, דבר שכמובן עלול להרתיע גם גופים מוסדיים אחרים מלהמליץ על מועמד.

בכל הקשור למועמדים הקיימים לרשת את הכיסא של ברודט, נזכיר כי מי שהוביל בסופו של דבר לטרפוד המינוי של טורבוביץ' היו בעלי המניות הזרים בלאומי שהעדיפו לתמוך בדירקטורים המכהנים, כעניין של מדיניות. ביחס לשלושת המועמדים הרלוונטים, מכיוון שהם כבר מכהנים בדירקטוריון, הזרים יצטרכו להכריע (בסיוע חברת הייעוץ הזרה ISS) מי מביניהם הוא בעל הכישורים הכי מתאימים לתפקיד.

רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי צילום: DLD

המוביל במירוץ: ד"ר סאמר חאג' יחייא

מי שמוביל כרגע את המירוץ לתפקיד הוא ד"ר סאמר חאג' יחייא (49), ששימש יועץ בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית ומרצה באוניברסיטת הארוורד, באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי. לחאג' יחייא ניסיון עשיר גם בשוק הפרטי - שימש כיועץ לחברות השקעות בארץ ובעולם, ובכלל זה לקרן ההשקעות הבינלאומית פידליטי. ההחלטה על זהות היו"ר תוכרע על ידי חברי הדירקטוריון עצמם: יצחק אידלמן, יורם גבאי, תמר גוטליב וציפי סמט, הדירקטורים החיצוניים, ויואב נרדי, אסתר דומינסיני ואסתר לבנון.

בן צבי שימש בעברו כיועץ הכספי לרמטכ"ל, ולאחר מכן כסגן נשיא לאסטרטגיה וסגן נשיא לכספים ולכלכלה בחברת טבע, בין השנים 2004-2014. מראני זכור בעיקר בתפקידו כמנכ"ל משרד האוצר וכמי ששמו מתנוסס על מה שמזוהה כחוק "מראני", שיצר את התשתית להתנהלות בנקים ללא גרעין שליטה.

להבדיל מחאג' יחייא, מראני ובן צבי צפויים להתמודד עם מכשול נוסף אם אומנם 'ילכו עד הסוף' עם ההתמודדות על כיסא היו"ר – העובדה ששניהם מכהנים כדירקטורים בלתי תלויים מגבילה את יכולת ההשתכרות שלהם כיושבי ראש; זאת, בגלל הוראות אנכרוניסטיות של נוהל בנקאי תקין שמתעלמות מכך שבבנק ללא גרעין שליטה אין באמת הבדל בין דירקטור רגיל לבלתי תלוי (במשרד המשפטים אף בוחנים לשנות את חוק החברות כך שגם דח"צים בחברות ללא גרעין שליטה יוכלו להתמודד על תפקיד היו"ר - ר"ב).

שכרם במתכונת החקיקה הנוכחית, אם יתמנו, יוגבל ל-600 אלף שקל בשנה, בעוד שעלות שכרו של ברודט עמדה ב-2018 על 3.1 מיליון שקל. עם זאת, בבנק ישראל כבר הבהירו כי הם פועלים לשינוי ההוראות – זאת על רקע שני מינויים טריים של דירקטורים בלתי תלויים בבנקים – קוברינסקי ולבנה שיפמן, יו"ר בנק דקסיה.