המחיר של אשלים: הפעלת שתי תחנות ירוקות תייקר את החשמל בכ-2%

הפעלת תחנות הכוח התרמו־סולאריות שהוקמו בשנים האחרונות בנגב תוביל לעליית תעריף החשמל בכ-2%, כך נודע ל"כלכליסט". עליית התעריף היא תוצאת הסבסוד הממשלתי הישן של הקמת מערכות חשמל ירוקות עוד מימי רשות החשמל הישנה, שנוהלה בעבר על ידי הח"כית הטרייה אורית פרקש הכהן ממפלגת כחול לבן וקודמה על ידי אגף החשב הכללי שבמשרד האוצר. במשק החשמל מעריכים שאם כל המערכות הסולאריות שאמורות להתחבר השנה לרשת החשמל הארצית יפעלו בשטח, אזי הסבסוד הסולארי של המדינה יכביד עוד יותר על הצרכנים.

בחישובי קביעת תעריף החשמל לשנה הנוכחית רשות החשמל מצאה שהסבסוד הסולארי שנקבע בימי פרקש הכהן תפס את המקום הראשון ברשימת הסיבות להתייקרות, עם תרומה של 3.12% לעליית התעריף, זאת מתוך עלייה מתוכננת של כ־8%.

בסופו של יום תעריף החשמל עלה ב־2.9%, לאחר ששר האוצר משה כחלון ביטל את עליית המס על הפחם, ורשות החשמל הכירה בפשרה משפטית שחברת החשמל השיגה מול קרטל ציוד (קרטל GIS) שאמור לשלם לה כ־465 מיליון שקל, שחצי מזה הגיע לציבור בדמות ירידת תעריף החשמל בכ־1% כבר ב־2019, והיתר יוחזר בשנה הבאה, בכפוף לאישור הפשרה בבית המשפט.

מרשות החשמל מסרו בהמשך לפניית "כלכליסט" ש"המתקנים מייצרים 660 ג'יגה ואט לשעה, והם מקרבים אותנו לעמידה ביעדי הממשלה. העלות היא כ־1.8% בתעריף".

תחנות הכוח התרמו־סולאריות קיבלו בשבוע האחרון את אישור רשות החשמל להתחבר לרשת החשמל הארצית. מדובר בשתי תחנות כוח ירוקות שהוקמו באזור אשלים, עם תפוקה של עד כ־121 מגה־ואט לכל יחידה. תחנה אחת תופעל על ידי חברת מגלים (שבבעלות ברייטסורס, קרן נוי וג'נרל אלקטריק), והתחנה השנייה תופעל על ידי שיכון ובינוי, קרן נוי ו־TSK הספרדית.

שיכון ובינוי דיווחה ברביעי האחרון לבורסה על קבלת אישורי ההפעלה הרשמיים. לטענת מגלים, לכל תחנה יכולת אספקה ל־50 אלף משקי בית בשעות שיא הביקוש.

עלות ההשקעה בכל פרויקט תרמו־סולארי נאמדת ב־850 מיליון דולר. הפרויקט הוא חלק ממכרז ממשלתי לתקופה של יותר מ־20 שנה במסגרתו הוקמו שלוש יחידות לייצור חשמל ירוק באזור אשלים: שתי תחנות כוח תרמו־סולאריות זהות בהספק (אבל לא בבעלות) ועוד שדה קרקעי סולארי רגיל, שכבר החל לפעול לפני כמה שנים בהספק של כ־40 מגה־ואט. בניגוד למתקן סולארי רגיל, שמורכב מפאנלים בלבד, התחנות התרמו־סולאריות משתמשות בעשרות אלפי מראות שמחממות מים, כך שהקיטור שנפלט מסובב טורבינה.

תחנת הכוח באשלים צילום: חיים הורנשטיין

הפעלת התחנות מקרבת במעט את המדינה לעמוד ביעדים שהיא הציבה לעצמה לפני כעשור. ב־2009 נקבע שעד שנת 2014 לפחות 5% מייצור החשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות, ועד 2020 ההספק הזה יוכפל. שתי תחנות הכוח התרמו־סולאריות היו אמורות לסייע למדינה להגיע ליעד שנקבע. בפועל המציאות רחוקה מהחזון: ייצור החשמל לפני הפעלת שתי תחנות הכוח התרמו־סולאריות הגיע לכ־4.5%, ולאחר הפעלתן לכ־6%.

סיפור עצוב

פרויקט אשלים נחשב לאחד הסיפורים העצובים של ענף התשתיות בישראל. ב־2007 החליטה הממשלה לקדם את ייצור החשמל הירוק, וב־2008 פרסמה את המכרז המקדים. המיזם זכה להתעניינות רבה, גם מצד חברות אנרגיה בינלאומיות. את השלב המכרזי הראשון עברו לא פחות מ־17 חברות, אולם המדינה גררה רגליים, ובינתיים מחירי הפאנלים הסולאריים הרגילים צנחו, והטכנולוגיה התרמו־סולארית הלכה ונעלמה עד פשיטת רגל של חלק מהחברות שהתמודדו שם.

כאן גם החלו הבעיות שלא נעלמו עד לפני שלוש שנים: כדי למשוך משקיעים היזמים קיבלו הבטחת תעריף ייצור גבוה במיוחד של כ־85 אגורות לכל קילוואט לשעה, גבוה ב־50% ממה שחברת החשמל גובה היום מלקוחותיה, וגבוה בכ־60% ממה ששילמו בעת הסגירה הפיננסית של ההקמה. מלבד זאת, משרד האוצר דרש פינוי נפלי פגזים בקרקע ששימשה בעבר שטח אימונים, ובה היתה אמורה לקום תחנת הכוח. בסופו של דבר החברות שהתמודדו על המכרז פשטו רגל או איבדו עניין בפרויקט, ובסופו של ההליך משרד האוצר הגיע לפני כחמש שנים למכרז עם הלשון בחוץ ועם מתמודדת אחת בלבד לכל יחידה תרמו־סולארית: שיכון ובינוי עם אבנגואה הספרדית מצד אחד, ואלסטום עם ברייטסורס מצד שני. 

ביולי 2015 חתם האוצר על הסגירה הפיננסית של הפרויקט, תוך שילוב בנקים מממנים זרים, וקרן נוי נכנסה בשני הפרויקטים כגוף משקיע. אז נולדה צרה חדשה: השותף הספרדי של שיכון ובינוי (אבנגואה) נכנס לפשיטת רגל. באגף החשב הכללי כבר חשבו לבטל את הפרויקט, אולם אז התגלה שאם הפרויקט יבוטל שר האוצר כחלון ייאלץ להגיש לשרי אריסון, אז בעלת השליטה בשיכון ובינוי, פיצוי של כ־2.5 מיליארד שקל על ביטול פרויקט שהיא זכתה בו במכרז ממשלתי ועבר את שלב הסגירה הפיננסית. 

בדיעבד הפקידות באגף חשב הכללי הודתה שביטול ההקמה היה חוסך לציבור מאות מיליוני שקלים. בהודעת המשרד דאז מסרו החשבת הכללית מיכל עבאדי וסגנה יריב נחמה ש"החיסכון השנתי כתוצאה ממעבר לטכנולוגיה החדשה מוערך בכ־245 מיליון שקל לשנה ובסך הכל כ־3.1 מיליארד שקל מהוונים", משם הם טענו שיש להפחית "את סך הפיצוי לזכיין", כך שהמסקנה שלהם הייתה ש"התועלת נטו כתוצאה מביטול הפרויקט והסבתו לטכנולוגיה החדשה בניכוי הפיצויים לזכיין הינה כ־600 מיליון שקל", וזאת לכל תחנת כוח מתוך ה-2 שהוקמו. ברשות החשמל בראשות פרקש עוד הצליחו לבטל שני פרויקטים אחרים תוך חיסכון לציבור של כ-2 מיליארד שקל, אולם את שני אלו שהופעלו השבוע כבר המדינה אחרה את הרכבת.