מיקרוסופט תהפוך את המלחמה למשחק מחשב עבור צבא ארה"ב

חייל אוניברסלי

עובדי מיקרוסופט מתחו ביקורת על עסקה שביצעה החברה עם הפנטגון - במסגרתה יקבל צבא ארה"ב ערכות מציאות מדומה מסדרת הולולנס, פלוס מערכות תומכות, ב-479 מיליון דולר. כבר שמענו ביקורות דומות מפי עובדי גוגל, שאף הצליחו לשכנע את החברה לנטוש מיזם AI שנועד לשפר דיוק של מל"טים; לטענת עובדי שתי החברות, הם רוצים לפתח מוצרים ושירותים שיעשו טוב לאנושות, לא כאלה שיסייעו ללחימה. הביקורת, לטעמי, נובעת מחוסר בקיאות בכל מה שיוכלו להעניק טכנולוגיות חדשניות ללוחמים - כשהאפקט יהיה בעיקר בתחום הדיוק; יותר אש מדויקת פירושה פחות אש שפוגעת בחפים מפשע. אנשי CNBC קיבלו הצצה לתרגילים והתנסויות ראשונות של הצבא במשקפיים של מיקרוסופט - הנקראים בפיו IVAS - שמראים עד כמה מדויקים יותר יוכלו להיות חיילים עם הולולנס על הראש.

הדגמת טכנולוגיות הולולנס בצבא ארה"ב צילום: CNBC

כל מי שהתנסה פעם בחוויה המרנינה של משחק יריות בסגנון Call of Duty המתוסרט או ARMA הריאליסטי, ובקרב יריות אמיתי בשירותו הצבאי, ידע לעמוד בקלות על ההבדלים ביניהם. בקרב האמיתי אין לך מושג מאין יורים עליך, יכול להיות שהיריות בכלל מהרחוב הסמוך ועל כוח אחר; בקרב האמיתי אתה מתקדם לאט לאט, ופוצח בריצת אמוק רק כשברור לך מאין יורים עליך - וגם זה כדי להגיע למחסה הבא או לצאת לאיגוף; הקרב האמיתי יכול להימשך דקות ארוכות עבורך, כשמבחינת האויב הוא רק הוציא את הראש מאחורי סלע, נתן צרור ונעלם בשלום. ואתה תתחיל להתקדם ולדלג ולסרוק ולפחד ולחפש, כשהוא מצידו כבר בדרך הביתה. האמינו או לא, הטכנולוגיה של מיקרוסופט הופכת את הקרב האמיתי לדומה מאוד לזה המצויר.

מיקום האויב? התחמושת? מידע על המשימה? הכל מול העיניים. כן, כמו במשחקים צילום: ניצן סדן

נתחיל במיקום האויב: נניח שחייל אחד בכוח גילה צלף אויב; במקום להסביר לחבריו, ואז ליחידות אחרות בשטח, יוכל פשוט לסמן אותו כישות גרפית - והמידע הזה יעבור אוטומטית לכל משקפי ההולולנס של כל החיילים בסביבה. יהיה להם חץ או ייצוג אחר שיראה היכן אמור להיות האויב, כדי שיתחשבו בכך כשהם נעים או מתקיפים. כשכל מי שפותח באש מסומן כעמדת אויב וכל מי שלא - כאזרח תמים, הרבה יותר קל לדעת לאן אסור לירות. בנוסף, כשיש גם בלתי מעורבים וגם חשודים באותה נקודה, יוכלו המפקדים לדעת שעדיף להביא צלף ולא טנק.

במקום לירות לכיוון הכללי, יורים למטרה צילום: CNBC

עוד סיבה לחילופי אש מיותרים היא טעויות בניווט ובעיות התמצאות; כשצוות לוחמים יודע שיש אויב בקומה מסוימת אך אין לדעת באיזה חדר, יש לבצע סריקה של הקומה כולה. מצד שני, אם לא ברור באיזו קומה מדובר, תתבצע הסריקה בקומות הסמוכות - מה שיעלה את הסיכוי למגע עם אזרחים. במקרים רבים, יכולים האחרונים להגיב בהפתעה ואף באלימות; כשמישהו נכנס אליך הביתה באמצע הלילה, יכול להיות שתנסה להסתער עליו גם בלי לבדוק קודם שאין לו מקלע "נגב" בידיים. המערכת של מיקרוסופט תוכל לנטרל את טעויות הניווט לחלוטין; סנסור תרמי יוכל לזהות מקור אש ולהעביר את המיקום ישירות למערכת מידע שתציג אותו במשקף ההולולנס. בדיוק כמו במשחקי מחשב, ידעו החיילים בדיוק לאן ללכת ואם יהיו בידי הצבא נתוני שלד מבנה - אז גם דרך איזה גרם מדרגות.

איך נכנסים? בואו נסתכל רגע במפה הווירטואלית צילום: CNBC

ויש עוד יתרון עצום אחד בחייל שיכול לקבל למשקף שלו את כל המידע לו ידרש כדי לפגוע רק באויב: יהיה צורך בפחות כמותו. אחת הסיבות שמחלקת חי"ר כוללת עשרות חיילים ולא למשל, עשרה, היא סטטיסטית: שכשלוקחים עשרות יורים לא-מדויקים ומציבים אותם מול האויב מכיוונים שונים, משפרים את הסיכוי שהמטרה תיפגע. כשיש חיילים סופר-מדויקים, צריך פחות מהם להשלמת מבצע, מה שיכול לצמצם את ההשפעה הסביבתית של לחימה בשטח בנוי, לקצר מלחמות ולצמצם משמעותית פגיעה בחפים מפשע. כל זה קצת אוטופיסטי, אבל זה מה שתאפשר טכנולוגיית היתוך מידע המשולבת במציאות מוגברת לכל חייל.

עכשיו, אני יכול להבין את עובדי מיקרוסופט וגוגל באומרם שהגיעו לחברה כדי לבנות מוצרים ושירותים ולא כדי לקחת חלק במאמצים צבאיים. אני גם יכול להבין את הצד האתי שאומר "אני לא אכין כלי נשק". אבל בתכל'ס, זה כסת"ח מצפוני - הרי הצבא לא יבטל את הפיתוחים שלו רק משום שאיזה קבלן קיבל רגליים קרות. במקרה הכי קיצוני, ישרוף כספי ציבור ויבצע את הפיתוח בעצמו. בנוסף, מערכות ראיית מכונה ומציאות מוגברת שמשפרות יעילות חיילים יכולות לחסוך נזק לבלתי מעורבים, ואם תשאלו אותי - זה הישג ראוי ומכובד ביותר, הרבה יותר מאשר "הצלחתי לגרום לבוס שלי לוותר על שת"פ עם הצבא, שמישהו אחר ילך ויבנה להם דברים".  

הדוקטור יראה אותך עכשיו

אף אחד לא אוהב בתי חולים; עצם העובדה שכמטופלים, עלינו להפשיט מעלינו את כל ההגנות האפשריות ולהיות מונחים בידיהם של זרים - זרים מקצועיים שזו פרנסתם, אך עדיין - תגרום לאדם הסביר צמרמורות מובנות. מקרה שנחשף בסוף השבוע יכול להוסיף גם בחילה: בית החולים שארפ גרוסמונט בסן דייגו צילם כ-1,800 יולדות במהלך ניתוחים קיסריים, לידות סטנדרטיות, סיבוכי לידה ולידות שקטות. יש ערך רב בתיעוד הליכים רפואיים וסיבוכים, והוא מאפשר לשפר למידה והכשרת רופאים. העניין הוא שאותו בית חולים ביצע את הצילום בצורה חשאית; אף יולדת לא נשאלה, הפרטיות שלה נשללה ממנה.

הצילומים בוצעו די מזמן, בין 2012 ל-2013, אך התביעה הגיעה רק ביום ו' האחרון. כ-131 מטופלות מיוצגות בה, וצפויות להצטרף עוד רבות. לטענת בית החולים, לא מוקמה המצלמה בכוונה כדי לתעד יולדות - אלא כדי לגלות האם יש עובדים שגונבים ציוד ותרופות מחדרי הלידה. ואולם, הטענה הזו מוזרה; שלוש מצלמות כאלה מוקמו בשלושה חדרי לידה, כשבכל המקרים ממוקדת המצלמה במיטת היולדת באופן שמאפשר תיעוד חד ומדויק של היולדת והרופאים סביבה - ולא של ארונות התרופות.

מזל טוב! חייכי למצלמה!

אני מקווה שכמה שיותר קורבנות יצטרפו לתביעה האמורה ויקבלו את מלוא הפיצוי האפשרי - ושהאשמים במחדל ייענשו במלוא חומרת הדין. יש הרבה אנשים שמפחדים מבתי חולים ורופאים - כן, גם במדינות שבהן מערכת הבריאות מתפקדת כשורה; אנשים שמפחדים מטיפול רפואי ייאחזו בכל סיבה וכל תירוץ כדי להימנע ממנו, עד שיוחמר מצבם לרמה שכבר לא תהיה ברירה. בתי חולים כמו שארפ גרוסמונט נותנים לאנשים עוד סיבה לפחד ולהימנע מבדיקות שגרתיות: סכנה לפרטיות. הפחד מהכאב, מהחדשות הרעות, מהמוות ומה לא אינם מספיקים - וצריך להוסיף גם פחד מבושה ומבוכה? מוסד רפואי שנוהג כשארפ גרוסמונט בעצם משבש את אמון הציבור בסקטור הרפואי, ועל כך הוא ראוי לכל גנאי.

וישנה עוד סיבה שהמקרה חמור: מוסדות רפואיים סובלים מבעיות אבטחה רבות ומגוונות, בשל העדפת תעשיית הבריאות לשים דגש על הייעוד הרפואי של המכשירים - משאבות תרופות, מכונות דימות וכולי - ולא על הגנות מפני פריצות וחדירות. בנוסף, רגולטורים בארה"ב מאוד מקשים על הוספת רכיבי אבטחה למכשור הרפואי. אבל מצלמת אבטחה אינה ציוד רפואי, ובכל זאת לא תמיד מקפידים למגן אותה כהלכה. האקרים משביתים ציוד רפואי וסוחטים מוסדות לעיתים קרובות, והשגת פיד וידאו של מצלמות מחדרי לידה יכול להיות עוד קלף למיקוח - או אולי אפילו כלי לסחיטת המטופלות עצמן, אם הפריצה כללה רשומות רפואיות.

קצרצרים

1. מומחי אבטחה מחברת סיסקו מצאו מאגרים של מאות אלפי מספרי אשראי פרוצים ומידע סחיר אחר שנגנב מגורמים לא ידועים. הם לא נמצאו באיזה פורום או חנות מפוקפקת ברשת האפלה, כי אם ב-74 קבוצות שונות בפייסבוק, שהופעלו בידי עבריינים. הרשת החברתית מהווה מקום מסתור מוצלח לפושעים, שכן יש בה כל כך הרבה קבוצות ונושאים שקשה לעקוב, לנטר ולהבין מתי קובץ שמועבר במסנג'ר הוא תמים ומתי מדובר בסחר במידע גנוב. לפייסבוק אין פיתרון לבעיה הזו - כי האלגוריתם שלה לא חכם מספיק ואין לה מספיק בודקי תוכן שיעברו קבוצה-קבוצה ויוודאו שלא מוכרים בה משהו בעייתי. החברה יכולה רק לקוות שמומחי אבטחה וגורמי אכיפה יצליחו לטהר אותה מפעילויות שכאלה.

המאגרים הגנובים הופיעו בפייסבוק צילום: shutterstock

2. נטפליקס הודיעה בסוף השבוע שלא תאפשר סנכרון של השירות שלה עם אפל TV - מהלך טבעי בהתחשב בכך שלאפל יש שירות סטרימינג ותוכן מתחרה. מה שפחות טבעי הוא הנימוק של ספוטיפיי, שטענה שסנכרון עם פלטפורמת airplay לא יתאפשר "בגלל מגבלות טכניות". כן, טכנית חסמתם את זה כי אתם לא רוצים לפרגן למתחרה שלכם. 

3. רשות השווקים והתחרותיות, רגולטור ההגבלים העסקיים בבריטניה, פתח בחקירה נגד חנויות התוכן בקונוסולות מיקרוסופט, סוני ונינטנדו. הרשות חושדת שהחברות מקשות על מנויים לעבור מפלטפורמה לפלטפורמה, מסבכות את תהליך ניתוק המנויים ואף תמחור הקונסולות מתבצע בצורה לא הוגנת. זהו צעד מבורך; כל קונסולה היא אקוסיסטם סגורה בה כוחה של היצרנית הוא מוחלט ומלא, וטוב שהשחקנים בבריטניה יקבלו קצת גב ממשלתי.