זה רשמי: מעמד המאמן בישראל בשפל

דו"ח חמור על מצב האימון בישראל שהוכן לבקשת משרד הספורט מצביע על ליקויים קשים בהכשרות המאמנים והמדריכים בענפי הספורט ועל מחסור בתנאים מקצועיים וסוציאליים. מה עשה המשרד? השאיר את העבודה לשר הבא

אוריאל דסקל 08:5507.04.19

תגיות:

נכון לסוף 2018, בישראל יש כמעט 8.8 מיליון תושבים. מספר העוסקים בספורט הישגי ייצוגי נע בין 1,000 ל־2,000 איש בשנה. מספר העוסקים בספורט הישגי הוא 10,000. מספר העוסקים בספורט תחרותי הוא 100 אלף (כ־1.1% מהאוכלוסייה) ומספר האנשים שעוסקים בספורט עממי ופעילות גופנית הוא 600 אלף איש. מדובר ב־6.8% מהאוכלוסייה. מספר מועדוני הספורט בישראל הוא 2,500. התשלום הממוצע לפעילות ספורטיבית נע בין 180 שקל בחודש ל־600 שקל בחודש. כשני שלישים מהספורטאים הם מענפי הכדורסל והכדורגל.

איך הנתונים הללו בהשוואה למדינות בסדר גודל ישראלי? לא טובים כלל. באוסטריה כ־4,000 איש עוסקים בספורט הישגי ייצוגי, כ־40 אלף עוסקים בספורט הישגי, כחצי מיליון איש עוסקים בספורט תחרותי (6% מהאוכלוסייה) ומספר האנשים שעוסקים בספורט עממי ופעילות גופנית הוא 4 מיליון תושבים (48.8%). מספר המועדונים גדול בהרבה מאשר בישראל — 16,300 — ודמי חבר עומדים על בין 30 ל־100 שקל בחודש.

קראו עוד בכלכליסט:

ילדים משחקים. הילדים הישראלים לא פעילים צילום: pexels

הנתונים באוסטריה דומים לשאר הנתונים של מדינות מערב אירופה — זה לא מפתיע, אבל המצב של ישראל נורא ואיום גם ביחס למזרח אירופה. בליטא 2.8% מהתושבים עוסקים בספורט תחרותי ו־46% עוסקים בספורט עממי ופעילות גופנית. מספר המועדונים גדול מבישראל (3,000) ומספר התושבים הוא 2.8 מיליון. התשלום החודשי לשימוש במתקנים בליטא? עד 100 שקל בחודש.

בישראל שבה אין תשתיות ספורט ראויות, יש אינפלציה במספר המאמנים, בעיקר בכדורסל ובכדורגל. יש כ־48 קורסי מאמנים בשנה ב־28 ענפים שונים. במדינה אירופית ממוצעת יש בין קורס לשלושה קורסים בשנה לכל ענף. הסיבה לכך היא שחוק הספורט הישראלי הוציא את סמכות ההסמכה של הקורסים מידי האיגודים ואפשר לגופים פרטיים לעסוק בהכשרה ובהסמכת מאמנים. כתוצאה מכך, יש בישראל כ־20 בתי ספר להכשרה בעוד באירופה הגוף היחיד שיכול להסמיך מאמנים הוא האיגוד האחראי על הענף, בשיתוף עם ארגונים אקדמיים.

בעיה מהותית

בחודש אפריל 2018 משרד הספורט, שמודע לנתונים כבר שנים, הטיל על ד"ר איציק בן מלך להכין תוכנית "לקידום מאמנים בספורט התחרותי בישראל" כאמצעי לקידום הספורט בישראל. לפי הנחיות מנכ"ל משרד הספורט עו"ד יוסי שרעבי וראש מנהל הספורט מר עופר בוסתן, התוכנית תטפל בעיקר במעמד המאמנים בישראל, תנאי העסקתם, הכשרה והסמכה של מאמנים וכן העשרה וקידום המאמנים בישראל.

במהלך איסוף הנתונים גילה בן מלך שקיימת בעיה מהותית במעמד המאמן בישראל. כ־350 איש בשנה מסיימים את קורסי המדריכים בישראל לעומת כ־120 במדינות מסדר דומה באירופה. בכדורסל כ־320 איש מסיימים קורסי הדרכה ביחס ל־120 באירופה. 35–40 מסיימים קורסי אימון לעומת כ־40 באירופה. כשני שלישים מהמאמנים בישראל הם בענפי הכדורסל והכדורגל, אולם מספר נמוך של מועדוני ספורט בישראל ביחס למספר המאמנים מוביל להיצע גדול בהרבה מהביקוש, מה שמוביל לתנאי העסקה לא אידיאליים עבור מאמנים רבים. כך, מדריך ילדים מרוויח בממוצע 3,000 שקל בממוצע לעומת כ־4,000 שקל בממוצע באירופה. בנערים מאמן ירוויח עד 6,000 שקל בחודש בהסכם ל־10 חודשים ללא תנאים סוציאליים. באירופה מאמן נערים ירוויח עד 14,500 שקל בחודש עם תנאים סוציאליים מלאים והסכם רב־שנתי.

"שכר אימון נערים ונוער במשחקי כדור די דומה במדינות שנבדקו לאלה שבישראל", לפי בן מלך. "עם זאת, בכל מועדון כמעט קיימים 1–3 מאמנים במשרה מלאה ששכרם גבוה בהרבה ובעיקר צמוד לתנאים סוציאליים מלאים. באירופה כ־20% ממאמני הילדים עובדים בהתנדבות במסגרת המועדון הקהילתי".

במצב ההשתלמויות למאמנים — נושא קריטי בתעשיית הספורט שמתעדכנת ומתחדשת באופן תמידי — אפשר לראות איך נוצרים הפערים המקצועיים בין המאמן הישראלי למאמן האירופי. בניגוד לאירופה, בישראל אין צורך לחדש רישיון אימון באמצעות השתלמויות. בגרמניה, לשם השוואה, יש 15–30 השתלמויות, כך גם בנורבגיה ובאוסטריה יש 10. בצ'כיה מאמן נדרש ל־12 השתלמויות בשנה ובדנמרק 15. בפולין צריך לעשות 60 השתלמויות ב־4 שנים.

בגלל חוסר הפופולריות של הענפים האחרים, והסתמכות התעשייה על קורסים פרטיים לחינוך מאמנים, קיים מחסור במאמנים בענפים רבים. באירופה כ־15 איש בשנה מסיימים קורס מאמני אתלטיקה. בישראל הממוצע הוא 10–8 מאמני אתלטיקה בכל ארבע שנים. גם בג'ודו, הפופולרי למדי בישראל, יש מחסור במאמנים. בין 4 ל־6 איש מסיימים קורס אימון בג'ודו כל 4 שנים בישראל לעומת 12–10 בממוצע באירופה. בשחייה 10 מאמנים ישראלים בשנה יוצאים לשוק ביחס ל־12 באירופה. ובטניס יש 8 מאמנים חדשים בשנה ביחס ל־12 באירופה.

אף שאין מאמנים רבים לענפים אישיים בישראל, המאמנים האישיים ירוויחו עד 4,000 שקל בחודש ללא תנאים סוציאליים. באירופה המאמן האישי ירוויח לפחות 4,000 יורו בחודש עם תנאים סוציאליים מלאים והסכם רב־שנתי. כמו כן, רוב המאמנים בישראל לא עובדים עם בוס שמבין את העבודה שלהם. לפי הדו"ח של בן מלך, "מעמדו של המאמן בחברה הישראלית נמצא בשפל. עם זאת, למאמנים עצמם יש חלק במעמדם הנמוך; הם מוכנים לעבוד בתנאים משפילים, ובמקרים רבים מוחלים על כבודם ומאפשרים לספורטאים ולסובבים אותם לפגוע במעמדם. רכז מקצועי, או מנהל ספורטיבי, שתפקידו יהיה לשחרר את המאמן מתפקידים שמחוץ לאימון עצמו, יאפשר למאמן לחזק את מעמדו המקצועי. במרבית המקרים זוכים המאמן והמדריך בישראל לשכר זעום. מאמנים בענפי ספורט רבים ובוודאי מאמני ילדים ונוער זוכים בדרך כלל לשכר נמוך מהמינימום עבור השקעה של עד 33 שעות בשבוע, שכוללות אימון ישיר, תכנון, מעקב, שיחות אישיות ומקצועיות ועוד".

המסקנות הבולטות מהדו"ח: "תנאי העסקת המאמנים בישראל אינם אחידים, אינם מסודרים ואינם ברורים"; "בישראל לא קיימת תוכנית מסודרת, ובוודאי שלא מסובסדת, להשתלמויות וקידום מקצועי של המאמנים"; "הכשרה והסמכה של מאמנים ומדריכים בישראל כפופות לחוק הספורט שאינו קיים במדינות אחרות. הסמכות לתכנון, מעקב ובקרה בהכשרה ובהסמכה בישראל נתון למשרד הספורט. ברוב המדינות האחרות המעקב והבקרה נתונים בידי הוועד האולימפי, ההתאחדות הלאומית או יחידה מקצועית ארגונית משותפת"; "בישראל ההכשרה ארוכה, לא איכותית ולא יעילה. ההכשרה וההסמכה בישראל ממושכות (פי 2.5 מאשר במדינות אירופה)"; "בישראל קיימים בתי ספר רבים המכשירים מדריכים בענפים כמו כדורגל, כדורסל, שחייה וטניס, בעיקר בגלל הפן המסחרי וחוק הספורט. מוסדות ההכשרה בישראל מקיימים קורסים גם ללא אישור/ידיעה/תיאום עם האיגוד הרלבנטי. קיים ‘ג'ונגל’ של בתי ספר להכשרה. ברוב המקרים הקורסים מתקיימים ללא קשר עם האיגוד/ההתאחדות הרלבנטיים. באירופה קורסים למאמנים מופעלים על ידי ההתאחדויות הרלבנטיות, בשיתוף מוסד הכשרה אקדמי".

ילדים מתאמנים. "מחקרים באירופה מראים שכל יורו שמושקע בספורט חוסך 6.2 יורו בחינוך ומניעת פשיעה בנוער" צילום: אוראל כהן

חוק בלגן

חוק הספורט נתפס כגורם מרכזי לבלגן. לפי הדו"ח, "ברוב המדינות לא קיים חוק ספורט וההכשרה מתבצעת על ידי הוועד האולימפי/ההתאחדות הלאומית לספורט או על ידי האיגוד/ההתאחדות עצמם. הסמכת המאמנים בישראל היא ללא מחויבות לעדכון והעשרה". תוכנית בן מלך הוגשה למשרד הספורט כבר לפני כמה חודשים. מאז, בגלל הבחירות וסיבות אחרות, לא התבצע שום דבר כדי ליישם את המלצותיה הנרחבות שכוללות פירוט כספי לכל פעולה שיש לנקוט כדי לתקן את מצב המאמנים כאן בישראל. האם שר הספורט והתרבות הבא יחזור לתוכנית הזו או שהיא הוכנה לחינם?

תקרת השכר של מאמני נוער באירופה (השכר החודשי הכי שכיח)

ליטא: 6 אלף שקל

פולין: 6 אלף שקל

אסטוניה: 6 אלף שקל

ישראל: 7 אלף שקל*

גרמניה: 11 אלף שקל

לוקסמבורג: 11 אלף שקל

פינלנד: 13 אלף שקל

הונגריה: 14 אלף שקל

אוסטריה: 15 אלף שקל

דנמרק: 19 אלף שקל

איטליה: 17 אלף שקל