תכירו: "הרוצח השקט" של סיבוב הגיוס

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של השקעות בחברות טכנולוגיה פרטיות בסכומי כסף הולכים וגדלים מחד, ומאידך מספר השקעות הולך וקטן.

המשמעות בעבור החברות אשר צמאות לכספי המשקיעים הינה כי כיום, אפילו עוד יותר מאשר בעבר, ישנה חשיבות גדולה ליכולתה של חברה המעוניינת בגיוס כסף, להיות מוכנה בכל רגע נתון לסבב גיוס ולענות על שאלות המשקיעים באופן ברור ומשכנע שכן "אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני".

איתי פלב, שותף במערך מיסוי טכנולוגיה KPMG סומך חייקין צילום: KPMG

גיוס הון הוא הליך ארוך ומורכב בו על החברה להוכיח באותות ובמופתים, כי לא רק הפתרון אותו מציעה החברה הינו יוצא מגדר הרגיל, עליה להוכיח כי ביכולתה להוציא מהכוח אל הפועל את תכניותיה העסקיות באופן שיעלה על ציפיות המשקיעים. החברה צריכה להציג חזון חדשני, ויכולת עסקית לעשות delivery של החזון הזה לכסף.

על מנת שחברה תצליח להגשים את חזונה ולממש את תוכניותיה העסקיות, עליה לבנות, בין היתר, תשתית איתנה במגוון תחומים ולהתמודד במקביל עם אתגרים רבים כגון בניה ושימור של צוות טכנולוגי מתאים, המשך פיתוח המוצר, בניית מערך שיווק ומכירות יעיל, בניית מערך כספים איתן, ועוד. בטור זה אתמקד במספר נקודות הקשורות לבניית מערך כספים איתן אשר לרוב נזנחות לאורך הדרך ויכולות למנוע מהחברה לצמוח ולספק את תאבונם הגדול ממילא של המשקיעים.

בניית מודל עסקי נכון - לאחר שניתנו תשובות לשאלות הבסיסיות כגון מה מטרת הגיוס, לאן הכסף עתיד לקחת את החברה וכו', יהיה על החברה להוכיח כי בחרה במודל העסקי נכון המתאים לתחום הפעילות בו היא פועלת ואשר ניתן לתרגמו למדדים כמותיים (KPI's) הניתנים למדידה באופן מהימן מעת לעת.

כך לדוגמה, חברת SaaS תצטרך להציג מדדים הקשורים ליכולתה לייצר מודל הכנסות חוזרות מלקוחות (recurring revenue) המאפשר צמיחה מהירה, בעוד חברת ציוד רפואי תצטרך להראות כיצד בכוונתה להשיג את האישורים הרגולטוריים המתאימים ולאפשר ללקוחותיה ליהנות משיפוי בגין הטיפול שניתן בעזרת הציוד הרפואי של החברה. חשוב לזכור כי לרוב המשקיעים הינם בעלי ניסיון בתחומים בהם הם משקיעים ולכן חשוב להם לראות בניית מדדים נכונה המנוהלת מתוך הבנה שרק כך תוכל החברה לנווט את הספינה ליעדה.

הטמעת מערכות כספים ו-IT מתאימות - הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות. בניית מודל עסקי לבדו, מוצלח ככל שיהיה, אינו מספיק. על אף העבודה שטבלאות אקסל נראות פתרון טבעי וזול, חשוב כי החברה תטמיע מערכות כספים ו-IT מוקדם ככל שניתן על מנת לאפשר ניתוח הנתונים באופן מהיימן ובזמן אמת. הן משקיעים הקיימים והן משקיעים עתידיים יבקשו לבחון את הנתונים ממגוון זוויות והדרך היחידה להציגם כהלכה הינה שימוש במערכות מתאימות אשר הטמעתן מורכבת ודורשת תכנון מראש, ויכולה להוות חסם משמעותי מחברות בעלי מוצר מצוין ומודל עסקי יוצא מהכלל לגייס כספים מגופים זרים אשר רוצים לראות סדר וניקיון.

"סידור" טבלת בעלי המניות (Cap Table) -נושא זה לרוב אינו תופס את תשומת ליבן של מרבית היזמים והחברות, אך רשימת בעלי המניות (ה-Cap Table) יכולה להוות לעיתים מכשול לא צפוי בדרך להשלמת הגיוס הנכסף. יש להיות ערים לרשימת בעלי המניות ובמידת הצורך ל"סדרה" באמצעות secondary, רכישה עצמית, הסדרים בין בעלי מניות ועוד, על מנת להסיר חששות של משקיעים פוטנציאלים שיימנעו מלהכניס ראש בריא למיטה חולה.

מבנה המס ומדיניות המס - ישנה נטיה לחשוב שהיבטי מס רלוונטיים אך ורק לחברות רווחיות, אך זה אינו המצב. ענייני מס יכולים להיות "הרוצח השקט" במקרים רבים. כך למשל, חברה המחפשת משקיע אמריקאי יכול ותידרש למבנה משפטי המאפשר למשקיע אמריקאי להשקיע בחברת אם אמריקאית, מהלך מורכב לכשעצמו אשר חושף את בעלי המניות הקיימים לחבות מס משמעותית בטרם נפגשו עם כסף אמיתי.

בנוסף, אסור לשכוח כי חברות סטארט-אפ הופכות לחברות גלובאלית בשלב מוקדם יחסית במחזור החיים שלהן, וככאלה עליהן להקפיד הקפדה יתרה על מבנה מס יעיל וקביעת מדיניות מס נכונה, שאם לא כן, הן תזרים המזומנים של החברה יכול להיפגע והן שווי החברה יכול להיות מוערך בחסר בעת הגיוס.

הכותב שותף במערך מיסוי טכנולוגיה, KPMG סומך חייקין