נשיא אינטל קפיטל: "נצליח להתחרות גם בגוף הממוזג של אנבידיה-מלאנוקס"

"מלאנוקס זו חברה נהדרת, הם פיתחו טכנולוגיה עבור עולם הדאטה סנטרס שגם אינטל פעילה בו משמעותית. הגענו למסקנה שהגשת הצעה לרכישה יכולה להיות בעלת ערך בשבילנו. הם קיבלו הצעה מגוף אחר ולצערי החליטו לבחור בה. אני חושב שהקשר בין אינטל ומלאנוקס הוא טוב, אבל באותו זמן אנחנו גם מתחרים במלאנוקס ונמשיך להתחרות בה", כך אמר וונדל ברוקס, נשיא אינטל קפיטל, קרן ההון סיכון של אינטל, בכנס אינטל קפיטל באריזונה. זו התייחסות ראשונה מצד גורם כלשהו באינטל בעניין העסקה לרכישת החברה הישראלית ולאחר ההפסד שלה לאנבידיה במכרז.

"נתנו הצעה טובה והם החליטו לבחור בהצעה שהם חשבו שהיא יותר טובה. אני אחראי למיזוגים והרכישות באינטל והייתי מעורב בתהליך", הוסיף ברוקס. 

"כלכליסט" חשף בחודש שעבר כי אינטל הציעה 6 מיליארד דולר עבור מלאנוקס בתהליך המכירה שהובילה החברה. אינטל הגדילה את ההצעה שלה אבל מלאנוקס בחרה באנבידיה, שהציעה 6.9 מיליארד דולר בשלב השני ונבחרה כרוכשת.

ברוקס למעשה מאשר את המעורבות של אינטל בתהליך ומאשר גם פרטים שפורסמו ב"כלכליסט" לפיהם ההצעה של אינטל היתה קרובה מאד לזו של אנבידיה. "ההצעה שלנו היתה קרובה מאד בהיקף שלה לזו של אנבידיה. הפער היה מזערי, דולרים ספורים למניה", אמר ברוקס באכזבה בתשובה לשאלה בנושא.

וונדל ברוקס נשיא אינטל קפיטל

על האתגר הגדול בתחרות מול גוף משותף שיכלול את אנבידיה ומלאנוקס אמר, "נתחרה כמו שהתחרינו תמיד. יש לנו אסטרטגיה ואנחנו עובדים לפיה בתחום הדאטה סנטרס. למלאנוקס היה ערך בשבילנו אבל הם החליטו ללכת עם אנבידיה שזכתה במכרז. למרות זאת, אני מאמין שנצליח להמשיך להתחרות גם בגוף הממוזג".

השבב שעל הגב 

ברוקס משמש כנשיא אינטל קפיטל בחמש השנים האחרונות ורואה בישראל את הגיאוגרפיה המובילה להשקעות מצד החברה. בשנה שעברה השקיעה אינטל 120 מיליון דולר בחברות ישראליות.

"למדתי באוניברסיטה ציבורית בארה"ב, לא למדתי באוניברסיטה מובילה. תמיד היה לי כאילו שבב על הגב שהזכיר לי שאני צריך להוכיח את עצמי יותר מאחרים שלמדו באוניברסיטאות מובילות ואני טוב בדיוק כמוהם. כל פעם שאני מגיע לת"א אני מרגיש שכל יזם שאני מדבר איתו יש לו שבב דומה על הגב שלו שאומר לו שהוא חייב להוכיח את עצמו בסטארט-אפ.

"עבדתי 12 שנה בלונדון והייתי אחראי כבנקאי השקעות על אירופה וישראל. גיליתי שכל חברה שמגיעה למאה מיליון דולר ומעלה עוברת לעמק הסיליקון כי שם נמצא כח העבודה הטוב לגייס ושם נמצא הכסף ושם הן יכלו לגדול. אני בהחלט מאמין שהיום המצב שונה ותל אביב הופכת להיות סין עם אקו סיסטם שמאפשר ליזמים לגדול. תל אביב זה מקום שסטארט-אפים יכולים לגדול בצורה טובה ומרגש אותי להיות חלק מזה. אנחנו צריכים לנצל את העובדה הזו ולכן הגדלנו את מספר המנהלים".

על השנה הקרובה אמר ברוקס, "תקציב ההשקעות שלנו להשקעות בישראל בשנה הבאה הוא ללא הגבלה. כל מה שמעניין אותנו זה למצוא השקעות טובות ואיכותיות. השוק במצב טוב כבר כמה שנים ואני לא רואה מיתון באופק. סטארט-אפים ממשיכים לגייס כסף ויש ביקוש גדול לפיתוחים טכנולוגיים שמייעלים את העבודה ושני המקומות שנותנים מענה לדברים האלה זה ישראל וארה"ב. אהיה מופתע מאוד אם לא נשים יותר כסף בשנה הבאה בישראל מאשר השנה".

ברוקס סיפר עוד כי שינה עם מינויו את אסטרטגיית ההשקעות של הקרן. "כשהתמניתי לתפקיד נשיא אינטל קפיטל היו לנו 470 חברות בפורטפוליו והיינו עושים 60 השקעות בשנה ועוד 50-60 השקעות המשך. בסה"כ עשינו 130 השקעות בשנה. נקודת המבט שלי היא שאנחנו צריכים לתת ערך לחברות שלנו להגיע ללקוחות ולעזור להן לצמוח בשווקים שהם פועלים ולכן אנחנו צריכים 250 חברות בפורטפוליו ולא 470.

"שינינו דרמטית את הפוקוס בהשקעות שלנו. לפני חמש שנים היית רואה שאינטל קפיטל משקיעה ב-15 מדינות בעולם. היום אנחנו מתמקדים בסין, בסיליקון ואלי ותל אביב. הורדנו בשליש את מספר מנהלי ההשקעות שלנו ומצד שני הכפלנו את מספר מנהלי ההשקעות בישראל. זה מראה כמה ישראל חשובה לנו. אנחנו רואים יותר הזדמנויות השקעה בישראל יותר מכל גיאוגרפיה אחרת ואפילו יותר מעמק הסיליקון".

ברוקס נשאל אם אינטל קפיטל תבצע השקעות שמתאימות רק לחטיבות השונות באינטל או גם השקעות של נטו תשואה. "אם מדובר בחברת סטארט-אפ שאינטל מאד צריכה זו לא תהיה השקעה אלא רכישה. אנחנו עושים רכישות במקומות שיש לנו חוסר בטכנולוגיה. למשל אנחנו מחפשים בחברות שהטכנולוגיות שלהן קרובות לטכנולוגיות שאינטל מפתחת אבל לא טכנולוגיות חופפות. אני רואה באינטל קפיטל גוף שעוזר לאינטל ללמוד מה חדש. אנחנו משקיעים בחברות סטארט-אפ שמנסות ליצור חדשנות בטכנולוגית עבור אינטל עצמה. הרבה מקרנות ההון סיכון הרגילות נותנות לחברות רק כסף ואנחנו נותנים גם את היכולות היכולות הטכנולוגיות שלנו וגישה ללקוחות גדולים".

על הקשר בין אינטל עם החברות לאחר רכישתן אמר ברוקס, "זה אחד היתרונות של אינטל שאנחנו לא כופים על חברות הסטארט-אפ שלנו לעבוד רק עם אינטל אבל נשקיע רק בחברות שרוצות עזרה מאינטל ואנחנו יכולים לעזור להן".