דרעי מעכב בניית אלפי דירות בלב אזורי הביקוש

פרויקטים לבניית 4,000 דירות בלב אזורי הביקוש מתעכבים זה ארבעה חודשים בהמתנה לחתימת שר הפנים אריה דרעי על מסמך שינוי גבולות, כך נודע ל"כלכליסט". מכרזי הבנייה שמתעכבים נוגעים לקרקעות חקלאיות לשעבר של המושבים בן שמן וניר צבי, שבהן מתוכננות להיבנות שכונות חדשות לעיר לוד.

כיום נכללות הקרקעות בתחומי השיפוט של המועצות האזוריות חבל מודיעין ושדות דן (עמק לוד לשעבר). במהלך 2018 דנה ועדה גיאוגרפית של משרד הפנים בסוגיית סיפוח הקרקעות ללוד כדי להקים שכונות חדשות, ובדצמבר החליטה להמליץ על שינוי גבולות, ולשייך את הקרקעות ללוד. אך כדי לתת תוקף רשמי להחלטה, נדרשת חתימתו של דרעי, שבינתיים מעכב את אישורו.

מושב בן שמן צילום: ויקיפדיה

ב־28 בנובמבר פורסם מכרז לשיווק קרקעות במתחם בן שמן לבניית 1,008 דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. על פי נוסח המודעה, חוברת המכרז היתה אמורה להיות זמינה ליזמים כבר באמצע דצמבר. ב־17 בדצמבר פורסם מכרז נוסף במתחם בן שמן לבניית 500 דירות להשכרה ארוכת טווח. אבל דרעי התעכב ומאז נדחה מועד פרסום החוברת כמה פעמים. התוצאה של הפקק הבירוקרטי היא עיכוב של שיווק קרקע לבניית 1,508 דירות. גם 500 הדירות בקרקע שנמכרה לאאורה לא ייבנו עד שיושלם המהלך המוניציפלי והשטח יפותח.

עיכוב צפוי גם בבניית הדירות בקרקעות ניר צבי, שהיו אמורות לצאת לשיווק כחצי שנה לאחר השלמת המכרז הראשון במתחם בן שמן. עיריית לוד ערוכה לטפל רק בכ־2,000 היתרי בנייה בשנה, בהתאם לקצב השיווקים עליו סוכם בהסכם הגג, כך שקודם עליה לאשר בנייה של דירות המכרז בבן שמן, ורק בשנה שלאחר מכן היא תוכל לאשר את בניית הדירות בניר צבי.

המתחמים האלה הם חלק מהסכם גג ענק שעליו חתמה העיר עם הממשלה במאי 2017. במסגרת ההסכם לוד תקבל מהמדינה כ־6 מיליארד שקל להקמת תשתיות לבניית 17 אלף דירות חדשות ולחידוש שכונות ותיקות בעיר. מרבית הדירות ייבנו על קרקעות ניר צבי (11 אלף) ועל בן שמן (4,000). על פי הסכם הגג, המדינה תעביר ללוד כספים שיתקבלו משיווק הקרקעות לחברות הבנייה. אלא שכל עוד הקרקעות לא שייכות ללוד, הסכם הגג לא חל עליהן, והמדינה לא תוכל להעביר את הכספים ללוד.

בספטמבר 2017 לוד ושדות דן חתמו על הסכם להעברת קרקעות ניר צבי ללוד, ונקבע שהמועצה האזורית תקבל כ־44 מיליון שקל. כמו כן מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקנה לניר צבי ובן שמן זכות לקבל קרקע לבניית עד 500 דירות בפטור ממכרז, כלומר גם לשני המושבים אינטרס כלכלי של קידום תוכנית בנייה בקרקעותיהם.

בכיר בממשלה הבקיא בהשתלשלות העניינים אמר ל"כלכליסט" כי עם הגשת המלצות הוועדה היה ברור לכל כי דרעי ימלא את תפקידו הפורמלי ויחתום עליהן. "ידענו בפירוש שהוא חותם, הוא אפילו אמר 'חתמתי', אבל משום מה החזיק את זה אצלו".

ממשרד הפנים נמסר כי סיבת העיכוב היא כניסה לתקופת בחירות: "ראשית, הוחלט על קיום הבחירות כבר בדצמבר 2018 והנחיות היועמ"ש החלו כבר אז. מרגע העברת ההמלצות עד קבלת החלטה וחתימה על צווים ומפות ישנו הליך הכולל הכנת החומרים, גיבוש המלצות למנכ"ל ולמטה, בחינת הנושא וגיבוש עמדה על ידי המנכ"ל והעברת המלצה לשר. תהליך שטכנית לא הסתיים עד כניסה לתקופת הבחירות".

מנגד, בכיר בממשלה מעריך כי מערכת הבחירות אינה הסיבה לעיכוב, שכן החלטת הוועדה הועברה לדרעי כבר בדצמבר ודיוניה הסתיימו עוד קודם לכן: "יש עוד ועדות גבולות שדרעי מעכב. לדעתי הוא ניסה לסחוט תקציבים ממשרד האוצר, ובשלב מסוים עשה להם דווקא. זה לא קשור ללוד".

מעיריית לוד ומכלכלית לוד נמסר: "כפי שתהליכים רבים במדינה מתעכבים בשל הקדמת הבחירות, כך גם במקרה זה. לאחר הבחירות תתקבל החתימה של שר הפנים ונצא לדרך".